לאש את נכנסת בעיניים עיוורות
באש את נשארת בלי שום הגנות
את הדרך חזרה את יודעת
ולמרות הכאב שהופך לסכין
אוחזת נגמרת אין למה להמשיך
כמו בובה על חוט לא נוגעת
כמו בובה על חוט לא נרגעת
לפעמים את עומדת מולי ובוהה
במחול השדים של עצמך כבולה
אם רק יכולתי לדעת
אני שעומדת וידיי רועדות
יודעת דבר לא ישנה את היום
העבר כבר נשכח העכשיו הוא איננו
נשאבת אלייך כמו פרפר אל האש
צועקת אלייך זה גופי מבקש
כמו בובה על חוט....