לא מוצא מקום
מילים ולחן: אלי זמיר
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ.
מֵאָז אֲנִי מוּדָע לְעַצְמִי,
מַרְגִּישׁ זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי,
זְמַן שִׂחֵק, שָׁחַק,
בַּאֲוִיר מַחֲנָק.
הַשָּׁנִים אוֹתִי גָּרְרוּ,
כֹּחוֹתַי כִּמְעַט כָּלוּ,
לְהַחְזִיק כָּאן מַעֲמָד
רוֹצֶה מָקוֹם חָדָשׁ.
מֵאָז אֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי,
בְּתֶקֶן שֶׁל חֲצִי אַלְמוֹנִי,
הַכֹּל נִרְאָה קָטָן
וְסוֹגֵר עָלַי.
לוֹקֵחַ פֶּסֶק זְמָן
לְנוֹף חָדָשׁ וְיָם,
הָאֵט, הָאֵט
גַּלְגֵּל.
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ.
אין תשובה מאלוהים
מילים ולחן: אלי זמיר
שׁוֹאֲלִים אוֹתִי: אָז בַּמֶּה אַתָּה מַאֲמִין?
מְצַפִּים שֶׁאֶתְבַּגֵּר. לֹא רוֹצֶה בִּכְלָל לִגְדֹוֹל!
רַק בּוֹהֶה בַּעֲנָנִים וְתוֹהֶה: אַיֵּה אֲנִי?
לֹא נוֹתְרוּ לִי שׁוּם מִלִּים! שׁוּם מִלִּים!
מָה קָרָה לִי, אֱלֹהִים?
וְהַזְּמָן אֵינֶנּוּ זָז, רַק אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּנִּים
וּמְצַפִּים מֵהַחַיִּים, הַחַיִּים,
אֵין תְּשׁוּבָה מֵאֱלֹהִים!
שָׁם בַּעֲנָנִים, לֹא בְּדִיּוּק רֹוֹאִים,
שָׁם אֲנִי מְחַפֵּשׂ מְאוּם.
מְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה, לֹא בְּדִיּוּק בְּרוּרָה,
רַק שֶֹאוּכַל לָלֶכֶת עַל מוּצָק.
לֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּנּוֹת! מִי שׁוֹאֵל בִּכְלָל אוֹתִי?
אָז לְפָחוֹת, מָהֵן תְּשׁוּבוֹת? שׁוּב מִי אֲנִי וּמַה זְכוּתִי?
זֶהוּ גַּלְגַּל שֶׁל שִׁנּוּיִים וְלֹא תֵּדַע מָה טִיבוֹ.
יֵשׁ וְחוֹזֵר הוּא עַל עַצְמוֹ, עַל עַצְמוֹ,
יֵשׁ פִּתְאוֹם שֶׁהוּא יִדּוֹם.
מָה קָרָה לַהֲבָנָה? חָשַׁבְנוּ שֶׁאָנוּ מְבִינִים.
אֲנָשִׁים כְּגַלְגַּלִּים, גַּלְגַּלִּים,
אֵין תְּשׁוּבָה מֵאֱלֹהִים!
שָׁם בַּעֲנָנִים, לֹא בְּדִיּוּק רֹוֹאִים,
שָׁם אֲנִי מְחַפֵּשׂ מְאוּם.
מְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה, לֹא בְּדִיּוּק בְּרוּרָה,
רַק שֶֹאוּכַל לָלֶכֶת עַל מוּצָק.
שׁוּב אֲנִי צָעִיר וְהַיָּמִים נִרְאִים יָפִים.
אֳפָקִים פְּתוּחִים, כָּךְ לְפָחוֹת נִרְאָה מִפֹּה.
רַק בּוֹהֶה בַּעֲנָנִים וְתוֹהֶה: אַיֵּה אֲנִי?
לֹא נוֹתְרוּ לִי שׁוּם מִלִּים, שׁוּם מִלִּים,
מָה קָרָה לִי אֱלֹהִים?
שָׁם בַּעֲנָנִים, לֹא בְּדִיּוּק רֹוֹאִים,
שָׁם אֲנִי מְחַפֵּשׂ מְאוּם.
מְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה, לֹא בְּדִיּוּק בְּרוּרָה,
רַק שֶֹאוּכַל לָלֶכֶת עַל מוּצָק.
רכבת הזמן
מילים: הרצל חקק / לחן: אלי זמיר
אַתָּה מֵבִין, יַלְדִּי , אֵין עֵרֶךְ לַמְּצִיאוּת הַהִיסְטוֹרִית
הַכְּתוּבָה בַּסְּפָרִים. שָׁם אוֹסְפִים דֻּגְמִיּוֹת בְּמַּבְחֵנוֹת.
שָׁם רוֹאִים מִמְעוֹף הַצִּפּוֹר. אֲנַחְנוּ הֲרֵי הָלַכְנוּ בַּשְּׁבִיל.
חַשְׁנוּ אֶת הַפֶּצַע. וְדָמַעְנוּ כָּל רֶגַע עַד שֶׁחָלַף
לָנוּ דּוֹר. וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי הוּא סִפּוּר הִתְבַּגְּרוּת,
וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי הוּא רְעִידַת הָאֲדָמָה בַּמַּנְגִּינָה
וְלִבָּהּ וְלִבָּתָהּ : הַהִתְחַבְּרוּת לַמְּצִיאוֹת הַחֲדָשָׁה
וְהַשּׁוֹנָה.
זֶה הַנּוֹף שֶׁלָּנוּ וְזֶה הַזִּכָּרוֹן, וּבְרַכֶּבֶת הַזְּמַן
זֶה הַכַּרְטִיס שֶׁלָּנוּ
וְאֵלֶּה הַמּוֹשָׁבִים, וְזֶה הַקָּרוֹן.
הַכֹּל נָקִי. אִם מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁשׁ מִשִּׁירֵינוּ, מִתְּמִימוּתֵנוּ,
מֵעֶרְכֵי הַצֶּלֶֹלוֹיְד הַמְּשֻׁנִּים.
אַל חֲשָש. לֹא נְשַׁבֵּשׁ לָכֶם
אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים. כְּבָר הֵבַנּוּ:
אֵין הִגָּיוֹן לָשׁוּב
לְאָחוֹר. אֲבָל כָּךְ אָנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִזָּכֵר וּלְהִתְבַּגֵּר
בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ קָשָׁה.
עֲדַיִן מְנַסִּים לְהִסְתַּגֵּל לְכָל מְצִיאוּת
חֲדָשָׁה.
קַח יַלְדִּי אֶת מַחְבְּרוֹתַי, וּכְשֶׁהַכֹּל יִכְלֶה
מִן הָעוֹלָם
אַל תִּתֵּן לְרַכֶּבֶת הַזְּמַן לָצֵאת בִּלְעֲדֵיהֶן. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ
הַמַּצְפּוּן, הָאֱמֶת, מַחְזוֹר הַדָּם.
וּכְשֶכֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ מַדּוּעַ לִבְּךָ פִּתְאוֹם רוֹגֵשׁ
וְהָאֲוִיר נֵעוֹר וְנִפְעָם. אֱמֹר לָהֶם:
זֶה כְּבָר לֹא נִתַּן לִמְחִיקָה. גַּם אֲנִי
הָיִיתִי שָׁם.
אבות אכלו בוסר
מילים ולחן: אלי זמיר
כְּמוֹ חָשׁ אוֹתָךְ
וְרוֹצֶה כָּל כָּךְ לַחֲשֹׁב עָלַיִךְ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, הִיא אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי אֹוֹהֵב אוֹתָהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי שֶׁלָּהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
לֹא אַחְזִיק יַדֵּךְ הַקְּטַנָּה וְלֹא אֵדַע
אִם שְׂמֵחָה אוֹ עֲצוּבָה
כְּמוֹ חָשׁ אוֹתָךְ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה.
אָפוּף פִּתְאוֹם בְּרֶגֶשׁ חַם וְאֹוֹהֵב,
הִנֵּה אַתְּ בַּחֶדֶר.
מַבִּיטָה וּקְרֵבָה לְעֶבְרִי,
לְאַט מְרַחֶפֶת.
זוֹ יָדֵךְ, מְלַטֶּפֶת לֶחְיִי –
יָד מְבֹרֶכֶת!
לְפֶתַע נֶעְלֶמֶת לִי,
אֲנִי לְבַדִּי,
נֵעוֹר מֵחֲלוֹם
וְרוֹעֵד מִקּוֹר.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
עֵר פִּתְאוֹם וּפוֹחֵד בִּכְלָל
לַחֲשֹׁב עַל בַּיִת
בְּלִי יַלְדָּה קְטַנָּה, מִזְּמָן הִיא לִי אָבְדָה
וַאֲנִי כּוֹאֵב אוֹתָהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, הִיא אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי שֶׁלָּהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
לֹא יוֹדֵעַ מָה דְּמוּתֵךְ? וּמַה כְּאֵבֵךְ?
קוֹרֶה שֶׁחָשׁ אֶת כָּל כֻּלֵּךְ,
כִּי אַתְּ שֶׁלִּי! אַתְּ כְּאֵבִי!
לֹא! אַל תַּצְבִּיעִי אָשֵׁם,
כִּי אַתְּ צוֹדֶקֶת.
אַל יִתְעַצֵּב לִבֵּךְ הַקָּטָן,
עוֹד לְפָנַיִךְ דֶּרֶךְ.
דֶּרֶךְ שׁוֹנָה וְטוֹבָה מִשֶּׁלִּי
כִּי אַתְּ בִּנְעוּרָיִךְ
וְאַל יִפְּלוּ פָּנַיִךְ יַלְדָּה,
כִּי זֶהוּ חֵטְא נְעוּרַי,
לֹא חֵטְא נְעוּרָיִךְ!
לֹא חֵטְא נְעוּרָיִךְ!
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
נסתרות הדמעות
מילים ולחן: אלי זמיר
אוֹרֵז הַכֹּל, שׁוֹאֵל עַצְמִי לְאָן? לְאָן?
לֹא בָּרוּר, אֲבָל חַיָּב לָזוּז מִכָּאן
וּלְהַתְחִיל הַכֹּל, כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.
פּוֹקֵחַ עֵינַיִם, מַרְגִּישׁ שֶׁזָּר לִי כָּאן,
כְּמוֹ לַוְויָן שֶׁמְּרַחֵף לוֹ אֵי שָׁם,
פִּתְאוֹם עֹלָה בִּי הַהַחְלָטָה שֶׁזֶּה לֹא בִּשְׁבִילִי.
מִשְׁתָּאֶה וְחוֹשֵׁב לְאָן הִגַּעְנוּ?
אוּלַי הַפַּעַם הִגְזַמְנוּ?
אִבַּדְתִּי אֵמוּן בְּדֶרֶךְ סְלוּלָה
בָּאָדָם.
וְכָךְ בְּתוֹךְ תּוֹכִי, שָׁבוּר, מוּבָס, מַרְגִּישׁ נַנָּס
מְחַפֵּשׂ מַאֲחָז שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט לִי.
וּבְעֵינַיִם לַחוֹת מְחַפֵּשׂ נְשָׁמָה
טוֹבָה וִישָׁנָה שֶׁלִּי,
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה בִּי.
וַאֲנִי יֶלֶד שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.
מְקַוֶּה, מְצַפֶּה כְּמוֹ יֶלֶד,
מִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד,
נִסְתָּרוֹת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי גֶּבֶר, מְשַׁחְזֵר אֶת הָאֶתְמוֹל,
מְחַכֶּה, מִשְׁתָּאֶה כְּמוֹ יֶלֶד.
בְּתוֹכִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטָן
מְצַפֶּה לַבָּאוֹת.
עוֹמֵד לְיָד גַּלִּים קוֹצְפִים וְיָם
עַד בְּלִי דַּי הֵם מְחַדְּשִׁים עַצְמָם
נוּ, טוֹב, יֵשׁ לָהֶם שֶׁפַע שֶׁל זְמַן.
רוֹצֶה לִלְמֹד מֵהֶם כֵּיצַד
לִהְיוֹת יַצִּיב תָּמִיד כְּמוֹ גַּל
וְלֹא לִהְיוֹת מֻגְבָּל כְּגַל
כִּי גַּל צָרִיךְ יָם.
לָכֵן אֶצְלֹל, אֶשְׁטֹף בַּמַּיִם
פּוֹקֵחַ שָׁם עֵינַיִם וְרֹאֶה
יֶלֶד קָטָן שֶׁגָּדַל עִם הַזְּמָן וְנִצְרָב.
וְכָךְ בְּתוֹךְ הַיָּם,
מַרְגִּישׁ מֶרְחָב, מֻקָּף גַּלִּים,
אֲנִי גַּל וְכָל כָּךְ קַל לִי.
וּבְעֵינַיִם צוֹרְבוֹת מְחַפֵּשׂ בַּמְּצוּלוֹת
נְשָׁמָה טוֹבָה שֶׁלִּי,
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה לִי.
וַאֲנִי יֶלֶד, שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.
מְקַוֶּה, מְצַפֶּה כְּמוֹ יֶלֶד
מִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד,
נִסְתָּרוֹת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי גֶּבֶר, מְשַׁחְזֵר אֶת הָאֶתְמוֹל,
מְחַכֶּה, מִשְׁתָּאֶה כְּמוֹ יֶלֶד.
בְּתוֹכִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטָן
מְצַפֶּה לַבָּאוֹת.
עוֹמֵד לְיָד הַמִּזְנוֹן כְּמוֹ שֶׁקָּבַעְנוּ,
זָרְמוּ מַיִם רַבִּים מֵאָז שֶׁנִּפְרַדְנוּ.
אֲנִי מַרְגִּישׁ קְצָת מוּזָר וּפוֹחֵד מִפְּגִישָׁה.
אַתְּ לֹא הִשְׁתַּנֵּית כְּלָל בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם,
רַק מַבָּט מוּזָר וְעָצוּב בָּעֵינַיִם
שֶׁחוֹשֵׂף נֶפֶשׁ פְּגוּעָה.
חוֹשֵׁב, לְאָן הִגַּעְנוּ?
חֲבָל שֶׁבִּכְלָל נִפְרַדְנוּ
אָמְנָם אֲנִי כָּאן
אֲבָל רוֹצֶה אֶת הַיָּם וְלִצְלֹל.
כִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי שְׁבָרִים שְׁבָרִים
וְתִּצְטָרְכִי הָמוֹן סַבְלָנוּת וְחֹם
בִּכְדֵי לְאַחוֹת אוֹתָם.
וְהִנֵּה גַּם אַתְּ פְּגוּעָה
וְכֹה זְקוּקָה לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁלִּי
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה לִי וְאֵין בִּי.
מְרוֹקָן מֵאֶתְמוֹל,
שָׁטְפוּ גַּלִּים, עָבְרוּ יָמִים
וּשְׁנֵינוּ, יֶלֶד, נִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד
וְנִצְעַד לַבָּאוֹת.
וַאֲנִי גֶּבֶר,
שֶׁמַּתְחִיל כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן
וְאֶמְצָא אֶת אַתְּ הַזְּרִיחוֹת.
וַאֲנִי יֶלֶד,
שׁוּב נִמְצָא בָּהַתְחָלוֹת
מִתְעוֹרֵר, מִתְקַדֵּם כְּמוֹ יֶלֶד
מְטַפֵּחַ תִּקְווֹת
וּמוֹחֶה אֶת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי יֶלֶד שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.
שלכת שבלב
מילים ולחן: אלי זמיר
לְאָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת,
זֶה שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּכוּת,
מִשְׁתָּאֶה, שׁוֹאֵל, תְּשׁוּבָה אַיִן
אֵין עָבָר, הוֹוֶה, עָתִיד.
כִּי הַכֹּל חוֹלֵף לוֹ;
זֹאת שַׁלֶּכֶת שֶׁבַּלֵּב.
הָעוֹלָם סוֹבֵב לוֹ,
אָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
יֵשׁ יָמִים שֶׁחִידָה הֵם,
יֵשׁ לֵילוֹת לְלֹא תְּשׁוּבָה.
לֵב הוֹמֶה לִקְרַאת הַקַּיִץ,
שַׁלֶּכֶת נֶפֶשׁ כְּאוּבָה.
כִּסּוּפִים לְמַשֶׁהוּ,
לְדֶרֶךְ לֹא יְדוּעָה,
שֶׁאֵינָה קַיֶּמֶת
רַק נִמְצֵאת אֶצְלִי בַּלֵּב.
אֲנִי כְּלָל לֹא יוֹדֵעַ
לְאָן אֲנִי פּוֹסֵעַ?
וּמַה שֶׁלֹּא יָבוֹא – יָבוֹא.
אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת
יַמְשִׁיךְ לִבְהוֹת,
אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת
יַמְשִׁיךְ לִנְדֹּד.
יֵשׁ בְּדִידוּת כָּזֹאת בַּלֵּב,
פִּתְאוֹם כָּל הָעוֹלָם חוֹלֵף.
אַתָּה לְבַד, אֵין פִּתָּרוֹן,
יֶלֶד, זֶה כָּל הַחֲלוֹם.
כִּי הַכֹּל חוֹלֵף לוֹ,
זֹאת שַׁלֶּכֶת שֶׁבַּלֵּב.
הָעוֹלָם סוֹבֵב לוֹ,
אָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
ורוד הופך אפור
מילים ולחן: אלי זמיר
דַּי!
עָבְרָה עָלַי תְּקוּפָה.
אוּלַי אֲנִי יָשֵׁן, אוֹ סְתָם חוֹלֵם,
אוֹ בְּדִידוּת - בְּדִידוּת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת
כְּמוֹ נִסְגֶּרֶת, נִנְעֶלֶת עוֹד דֶּלֶת,
אוֹ דִּמְעָה - דִּמְעָה שֶׁנִּסְתֶּרֶת
בָּא זִכָּרוֹן...
עַל אֵיזוֹ תְּקוּפָה שֶׁהָיִיתִי חָפְשִׁי,
אוּלַי קְצָת בַּיְשָׁן, אֲבָל עוֹד טָרִי.
שֶׁמֶשׁ נִשְׁבֶּרֶת עַל מַיִם כְּחֻלִּים -
יָכוֹלְתִּי לָחוּשׁ אָז אֶת כֹּל הַגְּוָנִים.
פִּתְאוֹם, אִם מִסְתַּכְּלִים לְאָחוֹר,
בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה שָׁם אוֹר,
שֶׁהוֹלֵךְ וְכָבֶה וְהוֹפֵךְ לְזִכָּרוֹן.
פִּתְאוֹם הִשְׁתַּנּוּ כֹּל הַגְּוָנִים,
אוֹתָם צְבָעִים נוֹתְרוּ, רַק לְלֹא חַיִּים.
לִפְעָמִים וָרֹד הוֹפֵךְ עַצְמוֹ אָפֹוֹר.
דַּ!
אֲנִי מֵעֵבֶר לַזְּמָן.
אוּלַי אֲנִי נִסְחַף, אוֹ סְתָם נִרְדָּף
עִם זִכְרוֹנוֹת עַל מָה שֶׁצִּפִּיתִי
וְאַכְזָבוֹת מִמַּה שֶׁנִּסִּיתִי
וְגַעֲגוּעִים לַטּוֹב שֶׁגִּלִּיתִי,
אוֹ סְתָם אָבֵל
עָל אוֹתָם רְגָעִים שֶׁהָיִיתִי נִרְגָּשׁ,
סוֹגֵד לָךְ כִּמְעַט - אַתְּ הָיִית לִי בָּרָק,
נִיצוֹץ בְּעֵינַיִךְ וְסֹמֶק מְשַׁכֵּר.
הָיִיתִי אָז מַבִּיט בָּךְ וְחוֹשֵׁב
עַל אֵיךְ אוֹּכַל לִבְנוֹת אִתָּךְ
וְאֵיךְ זֶה לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ?
אֵיךְ זֶה לְהִתְרַגֵּשׁ עַד כְּאֵב!
פִּתְאוֹם הִשְׁתַּנּוּ כֹּל הַגְּוָנִים,
אַתְּ נִשְׁאַרְתְּ, אֲבָל עִם מַבָּט בְּלִי חַיִּים.
לִפְעָמִים וָרֹד הוֹפֵךְ עַצְמוֹ אָפֹוֹר.
דַּי!
צוֹפֶה לְעוֹד תְּקוּפָה.
אוּלַי עוֹד אֲחַדֵּשׁ וְאֶתְגַּבֵּר
וְתָאִיר קֶרֶן אוֹר שָׁם בָּאֹפֶק
וְתִסוֹךְ עַל פָּנַי אֵיזֶה סֹמֶק
וְאֶמְצָא שׁוּב בָּרָק בְּעֵינַיִךְ וְאֶתְעוֹדֵד.
לִמְצֹא שׁוּב אֶת עַצְמִי בֵּין גַּלִּים,
לִלְמֹד לִרְאוֹת בָּהֶם אֶת כֹּל הַגְּוָנִים.
לִהְיוֹת אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שׁוֹתֵק,
אֲבָל גַּם לָדַעַת כְּאֵב.
לָחוּשׁ שׁוּב אֶת הָאוֹר חָזָק
וְלֹא לְהַסְתִּיר מַבָּט,
לִמְצֹא שׁוּב מַגָּע שֶׁיְּעוֹרֵר.
לִרְאוֹת שֶׁלִּפְעָמִים גַּם נִתַּן
לְשַׁנּוֹת גָּוָן אָפֹוֹר לְלָבָן
וְלֹא לְחַפֵּשׂ אֶת הֶעָבָר.
ב-Down
מילים ולחן: אלי זמיר
מוּטָב לַעֲזֹב, לָקוּם וְלִבְרֹחַ
וְלֹא לוֹמַר לְאָן, וְלֹא לוֹמַר דָּבָר.
אֵין לִי לְמִי לָתֵת מֵעַצְמִי
פָּשׁוּט דִּמְיַנְתִּי לִי חֲלוֹם לֹא אֲמִתִּי.
הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְלֹא כְּדַאי לָךְ
בִּכְלָל לַחֲשֹׁב עַל פִּיּוּסִים.
רוֹצֶה לֹא לַחֲשֹׁב
עַל מָה לַעֲשׂוֹת.
פָּשׁוּט לִזְרֹק הַכֹּל
וּלְרֶגַע לֹא לִהְיוֹת.
זֶה לֹא בִּגְלַל תִּסְכּוּל מְסֻיָּם,
פָּשׁוּט כָּעֵת אֲנִי מַרְגִּישׁ
עָצוּב וְזָר.
הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְאֵין לִי צֹרֶךְ
בִּכְלָל שֶׁיְּדַבְּרוּ אִתִּי.
דָּאוּן, דָּאוּן
הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְלֹא כְּדַאי לָךְ
בִּכְלָל לַחֲשֹׁב פִּיּוּסִים.
בֵּינְתַיִם עוֹד כָּאן,
מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ.
בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי אֶמְצָא
שֶׁאֵין חֲלוֹם
וְזֶה רַק בַּדִּמְיוֹן.
צָרִיךְ גַּם לִשְׁמֹר
שֶׁיִּשָּׁאֵר קְצָת זְמַן לִנְדֹּד
וּזְמַן לַחֲלוֹם.
כְּמוֹ גַּלְגַּל
עִתִּים אַתָּה בְּדָּאוּן,
וְאִם בְּדָּאוּן,
נוֹתָר רַק לַעֲלוֹת מִשָּׁם.
הנודד
מילים ולחן: אלי זמיר
כֹּל הַיּוֹם הוּא נוֹדֵד
הוּא בּוֹדֵד, הוּא שָׁכַח לְתַפְקֵד.
בַּפֶּה בְּדַל סִיגָרְיָה,
הֶעָשָׁן בָּעֵינַיִם צוֹרֵב.
פַּעַם הֶחְלִיט לִפְרֹשׁ לְתָמִיד,
לִהְיוֹת מוֹרֵד,
לֹא רוֹצֶה לְהִתְמוֹדֵד
אֲבָל פּוֹחֵד לְהִתְאַבֵּד,
הֵחֵל נוֹדֵד.
בְּמַבָּט מֻשְׁפָּל
וְעַל דֶּרֶךְ עָפָר הוּא שׁוֹכֵב.
מְנֻתָּק מֵהַכֹּל
הוּא שָׁכַח גַּם אֲפִלּוּ אֶת שְׁמוֹ.
פַּעַם הָיָה לוֹ עוֹלָם מִשֶּׁלּוֹ
וְהָיָה לוֹ עַל מָה
וְהַיּוֹם לְכֹל אֵלֶּה שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ
הוּא כְּבָר לֹא קַיָּם.
מָה אִתְּךָ?
עָזַבְתָּ הַכֹּל, מָה?
וְלָמָה לֹא מָצָאתָ מָקוֹם,
גַּם אִם אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתָּ
שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם?
וּמִשּׁוּם מָקוֹם הֲרֵי כֻּלָּנוּ בָּאִים
וְגַם כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים,
רַק צָרִיךְ קְצָת לְהַעֲמִיד פָּנִים,
אָז תִּשָּׁאֵר בָּעִנְיָנִים.
עַל מָה הוּא חוֹשֵׁב?
אֶת עַצְמוֹ הוּא עֲדַיִן נוֹשֵׂא.
בִּדְמָעוֹת יְבֵשׁוֹת
בַּלַּיְלָה הוּא מְיַבֵּב.
תִּינוֹק הוּא בְּנַפְשׁוֹ
וְעוֹד לֹא לָמַד לְקַבֵּל
אֶת הַסְּתָם בָּעוֹלָם
וְאֶת הָרַע
אֲבָל גַּם זֶה קַיָּם.
גַּם אֲנִי, לְעִתִּים
מִתְחַשֵּׁק לִהְיוֹת קְצָת שׁוֹנֶה.
לָשֶׁבֶת עַל גִּבְעָה
וְלִהְיוֹת סְתָם שׁוֹטֶה.
לְגָדֵל זָקָן אָרוֹךְ
וְנַעַל בְּלִי שְׂרוֹךְ,
לִהְיוֹת גּוֹלֶה.
לְהִתְנַדְנֵד מִמַּשְׁקֶה
וְלִשְׁכֹחַ אֲפִלּוּ
מָה זֶה מְשַׁנֶּה.
מָה אִתְּךָ?
עָזַבְתָּ הַכֹּל, מָה?
וְלָמָה לֹא מָצָאתָ מָקוֹם,
גַּם אִם אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתָּ
שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם?
וּמִשּׁוּם מָקוֹם הֲרֵי כֻּלָּנוּ בָּאִים
וְגַם כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים,
רַק צָרִיךְ קְצָת לְהַעֲמִיד פָּנִים,
אָז תִּשָּׁאֵר בָּעִנְיָנִים.
דמעות יהלומים
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
בְּאוֹר הֶמְיַת צְוָחָה מְדַמֶּמֶת,
יְרִיָּה אֲפֵלָה, מִלִּים מְבַתְּרוֹת,
יְלָדִים שֶׁל חֲלוֹמוֹת
וְרֹאשׁ הָעִיר מַצְלִיף עוֹיְנוּת.
עוֹד תְּחוּשַׁת בְּדִידוּת שׂוֹרֶפֶת
בְּתִקְוָה לְיָד רֵעִים
שֶׁתַּחֲפֹן כַּף יָד עוֹרֶגֶת
וְהוּא אָמַר לֹא רְצוּיִים!
הוּא נִתֵּק אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל
וַחֲשֵׁכָה אָז חִלְחְלָה בָּעוֹלָמוֹת.
הוּא סָגַר הַמַּיִם בַּבְּרָזִים
וְהַשְּׁכֵנִים כַּף מוֹחֲאִים.
הֵם כֻּלָּם מְחַבְּקִים, שַׁיָּכִים
וְהַלֵּב מְכֻוָּץ בִּכְמִיהָה לְמַגָּע
לֹא לִהְיוֹת עוֹד שָׁקוּף
וְאָז פִּלְּחָה הַיְרִיָּה.
וּבֵיתִי בּוֹ נִחוּמִים,
אָז נִרְעַד מִן הַטִּינָה
וּמוֹרוֹת אֶצְבָּעוֹת: הֵם שׁוֹנִים
וְהַמַּלְאָךְ לָחַשׁ: צַחִים!
הוּא נִתֵּק אֶת זֶרֶם הַחַשְׁמַל
וּמַלְאָכִים שֶׁל זֹךְ הֵפִיצוּ נֹגַהּ רַךְ.
הוּא סָגַר הַמַּיִם בַּבְּרָזִים
וְהַפְּרָחִים הָיוּ תַּמִּים.
אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים מִלִּים שֶׁל הָרוּחַ
סָחִים סוֹבְלָנוּת, הָאַחֵר הוּא אֲנִי
אַךְ אוֹתִי יֵשׁ לְתַקֵּן,
לִהְיוֹת מֻשְׁלָם כְּמוֹ שֶׁהֵם
וּפֵיַית קְסָמִים נוֹשֶׁקֶת
תַּלְתַּלִּים שֶׁל הֲכָלָה
וּבִשְׁלַל גְּוָנֵי הַגֶּשֶׁם
מְבֹרֶכֶת אֲדָמָה.
מֻשְׁפָּלִים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר ,
אַוֹת קַיִן עַל מִצְחֵנוּ כְּלַפִּיד בּוֹעֵר!
נְשָׁמוֹת שֶׁל טֹהַר מַלְאָכִים
אוֹסְפוֹת דִּמְעוֹת יַהֲלֹמִּים.
אב אהוב אב יקר
מילים: ענת לויט / לחן: אלי זמיר
אָב אָהוּב, אָב יָקָר
זֶה אֲנִי הַשָּׁב אֵלֶיךָ
פְּתַח הַבַּיִת
פְּתַח שֻׁלְחָן
פְּתַח זְרוֹעוֹת לִבְּךָ הַחַם
מֵאַרְצוֹת גָּלוּת קָשָׁה
אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ
אַל תִּשְׁכַּח, אַל תִּסְלַח
רַק תֹּאהַב.
הֵד קוֹלְךָ הָיָה בִּי
גַּם כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי
בִּנְדוּדַי מִמְּךָ אֵלֶיךָ
בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁמֹעַ
הֵד קוֹלְךָ בְּקוֹלִי
וְשֶׁלִּי בְּשֶׁלְּךָ.
אָהַבְנוּ, אַבָּא,
אָהַבְנוּ בְּכָל דַּרְכֵי מַסָּעִי
וּכְכָל שֶׁיּוֹתֵר רָחַקְתִּי מִמְּךָ
אָהַבְנוּ יוֹתֵר
כְּפִי שֶׁלֹּא אִפְשַׁרְתָּ לִי
מֵעוֹלָם
לֶאֱהֹב אוֹתְךָ
וְאוֹתִי.
עֵת הַסְּלִיחָה, אַבָּא,
וְהַמְּחִילָה, אַבָּא,
וְהַשִּׁכְחָה, כְּאִלּוּ
לֹא הָיָה בֵּינֵינוּ
כָּל כָּךְ רַע, אַבָּא,
לִפְנֵי שֶׁעָזַבְתִּי
וְחָזַרְתִּי
אֶל מוֹתְּךְ.
לֹא שֻׁלְחָן תִּפְתַּח
וְלֹא עוֹד בַּיִת,
אֲבָל הַלֵּב, אַבָּא,
דַּוְקָא הוּא נִפְתַּח
עַכְשָׁו
אַחֲרֵי שֶׁנָּדַם
לְעוֹלם.
וּמֵעַכְשָׁו נֵדַע תִּקּוּן
נִלְמַד יוֹמְיוֹם אַחֵר
מֵאֵי פַּעַם
נֵדַע לִהְיוֹת אַבָּא וּבֵן
שֶׁלֹּא הָיִינוּ
אף פעם.
הִנֵּה הַפֶּרַח וְהָאֶבֶן
שֶׁשּׁוּם רוּחַ לֹא תִּשָּׂא
כִּי לֹא אַרְחִיק עוֹד
וְלֹא אֶבְרַח מִמִּי שֶׁהָיִיתָ
בִּי אֵי פַּעַם
כְּשֶׁהָיְתָה דִּמְעָה בִּקְצֵה עֵינְךָ.
כִּי אָהַבְתָּ, אַבָּא
מֵעֵבֶר לְהַכּוֹל
אָהַבְתָּ
וְדָאַגְתָּ בְּדַרְכְּךָ
הַלֹּא פְּשׁוּטָה
הַלֹּא קַלָּה
לִי
לָלֶכֶת בָּהּ
וּבְךָ.
אָב אָהוּב, אָב יָקָר
זֶה אֲנִי הַשָּׁב אֵלֶיךָ
פְּתַח הַבַּיִת
פְּתַח שֻׁלְחָן
פְּתַח זְרוֹעוֹת לִבְּךָ הַקַּר
מֵאַרְצוֹת גָּלוּת קָשָׁה
אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ
שְׁכַח וּסְלַח
תִּפְעַם בִּי שׁוּב
וְתֹאהַב
מִבְּלִי שׁוּב
וּבְלִי שֶׁנִּפָּרֵד עוֹד
לָעַד.
חלפה שנה
מילים: אלי זמיר / לחן: אלי זמיר
מילים: אלי זמיר
לחן: אלי זמיר
חָלְפָה שָׁנָה
וְלִי לֹא זָכוּר בִּכְלָל
מָה עָשִׂיתִי בָּהּ.
אֵיךְ נֶעֱלְמָה? בִּי הִיא הִתְּלָה
וְּכְלָל לֹא הִתְחַשְּׁבָה.
הַזְּמָן מִשְׁתּוֹלֵל, אוֹתִי מְבַלְבֵּל,
אֲנִי בְּמָקוֹם אַחֵר.
כִּמְעַט אֲנִי מְאַחֵר.
כֻּלָּם אוֹמְרִים: תִּתְבַּגֵּר!
אוּלַי מָחָר?
לִי יֵשׁ תָּכְנִיּוֹת
וְאֵין לְאָן לְמַהֵר.
אֵיךְ זְמָן עוֹבֵר, מִסְתַּחְרֵר,
אֶת הַמַּסָּע אֲנִי זוֹכֵר.
עוֹדֶנִּי תּוֹהֶה, מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ,
לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל אַחֵר.
יֵשׁ סִימָנִים שֶׁל שַׁל שְׁחִיקָה.
הַדֶּרֶךְ עוֹד אֲרֻכָּה.
שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט.
כְּבָר עֵת לְהִתְעוֹרֵר,
כְּבָר עֵת לְהִתְגַּבֵּר.
לִפְתֹּחַ דֶּלֶת
אֶל קַו הָאֹפֶק,
אֱלֵי מָחָר אַחֵר.
שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט.
אוּלַי כְּבָר זְמָן לָקוּם?
אוּלַי כְּבָר זְמָן לָעוּף?
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
אֶל הַשָּׁמַיִם,
אֶל שַׁחַר הִתְחַדְּשׁוּת.
סוף הקיץ
מילים: איה הוכשטט כהן / לחן: אלי זמיר
כְּבָר סוֹף הַקַּיִץ.
שִׁלְפֵי שְׁלָפִים עוֹד מִזְדַּקְּרִים בְּעֶרְיָתָם
כָּל הַפֵּרוֹת יָבְשׁוּ שָׁדְפוּ בִּשְׁתִיקָתָם
וְקֵץ לַכֹּל וְקֵץ עַכְשָׁו.
כְּבָר סוֹף הַקַּיִץ.
שִׁלְהֵי אָסִיף מְלֻקָּטִים מִן הַשָּׂדוֹת
וְהִתְחַדְּשׁוּת עוֹמֶדֶת בְּסִימַן פְּרֵדוֹת
עֵת קֵץ כָּל חַי יָבוֹא הַסְתָּו.
כְּבָר סוֹף הַקַּיִץ
הֲמוֹן אָדָם נֶחְבָּא מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת
וִילָדֵינוּ שׁוּב גּוֹדְשִׁים אֶת הַכִּתּוֹת
שׁוּב אָלֶף בֵּית בַּמַּחְבָּרוֹת.
כְּבָר סוֹף הַקַּיִץ
כָּל שֶׁנִּטְמַן בָּאֲדָמָה נִשְׁכַּח, נִמְחָה
זַרְעֵי זְרָעִים שׁוּב מְחַיְּכִים אֱלֵי מָחָר
וְהַיּוֹרֶה נוֹשֵׂא בְּשׂוֹרוֹת.
אור ירח
מילים: דוד ברבי / לחן: אלי זמיר /דוד ברבי
אַדְלִיק שֹׁבֶל נֵרוֹת לְמַעֲנֵךְ
אֲכַבֶּה אֶת הָאוֹר
וַאֲבִיאֵךְ אֶל חַלּוֹן יָרֵחַ
זָהֲרוֹ יְלַטֵּף אֶת גּוּפֵךְ הָעֵירֹם
דֶּרֶךְ זְכוּכִית שְׁקוּפָה
וְכָל לִטּוּף יִהְיֶה כְּמוֹ מִלִּים
אוֹהֲבוֹת
לִפְנֵי שֶׁהֻדְפְּסוּ
נאיה בת שש
מילים: בלפור חקק / לחן: אלי זמיר
נָאיָה כְּבָר בַּת שֵׁשׁ
וְזֶה מַמָּשׁ לֹא חֲלוֹם
הַפְלֵא וָפֶלֶא
נָאיָה נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם
אֲנִי הוֹלֵךְ לִקְנוֹת מַמְתָּק בְּטַעַם שְׁטוּת
וְנָאיָה נִמְצֵאת שָׁם בַּמַּרְכּוֹל
סַבָּא תִּקְנֶה לִי יוֹגוּרְט תּוּת
אֲנִי צְרִיכָה אֶת זֶה מַמָּשׁ עַכְשָׁיו...
נָאיָה כְּבָר בַּת שֵׁשׁ
וְזֶה מַמָּשׁ לֹא חֲלוֹם
הַפְלֵא וָפֶלֶא
נָאיָה נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם
אֲנִי הוֹלֵךְ לַחֲנוּת סְפָרִים לְאַט לְאַט
לְחַפֵּשׂ אֶת הַסֵּפֶר שִׁירֵי כִּכָּר פִּיקָדִילִי
וְנָאיָה כְּבָר נִמְצֵאת שָׁם בְּחִיּוּךְ וּמַבָּט:
סַבָּא תִּקְנֶה לִי אֶת "הַפֵיָה לִילִי"...
נָאיָה כְּבָר בַּת שֵׁשׁ
וְזֶה מַמָּשׁ לֹא חֲלוֹם
הַפְלֵא וָפֶלֶא
נָאיָה נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם
אֲנִי יוֹצֵא לִשְׂדֵה תְּעוּפָה לִנְסֹעַ לְחוּ"ל
עִם סַבְתָּא תִּפְאֶרֶת
אַךְ נָאיָה כְּבָר נִמְצֵאת עַל הַמַּסְלוּל:
אֲנִי בָּאָה אִתְּכֶם, אִי אֶפְשָׁר אַחֶרֶת...
נָאיָה כְּבָר בַּת שֵׁשׁ
יָפָה מִתָּמִיד
וְהִיא בֶּאֱמֶת בְּכָל מָקוֹם
יַלְדָּה עוֹלָמִית.
בוקר טוב
מילים ולחן: אלי זמיר
בֹּקֶר טוֹב!
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ!
בְּקַרְנֶיהָ מְפַזֶּרֶת
נִיחֹוֹחַ לַיְּקוּם,
יוֹם נִפְלָא,
זְמָן לְהִתְחַדְּשׁוּת.
אִם אֶתְמוֹל עוֹד הִרְגַּשְׁתָּ
כִּשָּׁלוֹן אוֹ בְּדִידוּת,
אוֹ סְתָם שֶׁנִּמְאָס
כְּבָר לָרוּץ
וְאִם עַכְשָׁו הִתְעוֹרַרְתָּ,
אָז שְׁכַח מֵהַכֹּל
וְתֵן לַיּוֹם הַזֵּה הִזְדַּמְּנוּת.
חַיֵּךְ וּבְלִי כַּעַס,
אֵיזֶה יוֹם!
אֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ יָפָה!
זֹאת מַתָּנָה
שֶׁנִּתֶּנֶת לְךָ יוֹם יוֹם.
בֹּקֶר טוֹב!
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ!
אֶת פָּנַי
הִיא מְלַטֶּפֶת.
כְּדַאי עַכְשָׁו לָקוּם
וְלָקַחַת חֵלֶק בַּיְּקוּם.
בָּרֵךְ הַיּוֹם לְשָׁלוֹם,
חֲיֵה אֶת הַיּוֹם,
הַיּוֹם וּבְכֹל יוֹם
תִּסְתַּכֵּל אֵיךְ הַטֶּבַע
מְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, כָּמוֹךָ,
רַק תֵּן לוֹ לִזְרֹם.
חַיֵּךְ וּבְלִי כַּעַס,
אֵיזֶה יוֹם!
אֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ יָפָה!
זֹאת מַתָּנָה
שֶׁנִּתֶּנֶת לְךָ יוֹם יוֹם.
Time Will Heal
מילים: איה הוכשטט כהן / לחן: אלי זמיר
All you left was a note,
All you left was a note,
T’was so unforgiving
How could you say you could no longer wait?
And now it’s too late.
All you left was a note,
All you left was a note
To say you were leaving,
And replace this hopeless, dead-end street
with something concrete.
I love you so, now you’re gone and I don’t know why,
And at your feet my heart is no sacrifice,
But if you try to cut off my air supply
Time will heal me and pacify,
Time will heal me and pacify.
Gave you no sympathy!
Gave you no sympathy!
I’ll bring down a crescent moon,
brighten up a silvery afternoon,
one magical June.
I love you so, now you’re gone and I don’t know why,
And at your feet, my heart is no sacrifice,
But if you try to cut off my air supply
Time will heal me and pacify,
Time will heal me and pacify.
All you left was a note,
All you left was a note ,
No goodbye but to say that
You were leaving today.
Colours of your heart
מילים: איה הוכשטט כהן / לחן: אלי זמיר
The stage is set tonight,
It is ShowTime.
A single red spotlight
In Pantomime.
Circles in white creep in
Hang like a scream.
In ancient scarlet sin
The lights are dimmed.
The sound is crystal clear,
The audience – loud!
I know you must be here,
Lost in the crowd.
My heart is turned insane
I’m aiming high!
I’m bound to entertain
I wonder why.
I’m playing my guitar,
The opening chord.
They’re cheering to the star -
That’s my award!
Bow to the repertoire
Sing every word.
I sing as if the world
Will end today.
My blue heart turns to gold
Lights your stairway.
Adrenaline breaks free,
Smoke fills the air,
And frenzy in a spree
Is everywhere.
A bow and arrow shot
Runs through my veins,
To pierce black target’s heart
And touch my pain.
Survival is the art
I’ve lived in vain!
Tomorrow will be dead!
It’s taking shape,
And turns my heart to red
There’s no escape.
And in this frightful scene
Ignore the lies,
And dive into the green
Of your sad eyes.
Let’s make a fresh new start,
All pure and white.
The colours of our hearts
Blend in, tonight.
זמן ירפא
מילים ולחן: אלי זמיר
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב
שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת
שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ יוֹתֵר לְחַכּוֹת.
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
אָמְרָה שֶׁעוֹזֶבֶת.
עַל הַדַּף יָבְשׁוּ דְּמָעוֹת חֲנוּקוֹת
בְּיָם שֶׁל שְׁתִיקוֹת.
"אֹוֹהֵב אוֹתָךְ!"
אִם אֹמַר, הִיא תָּשׁוּב אֵלַי.
וְאֶת לִבָּהּ אָשִׂים כְּנֵר לְרַגְלָי.
אִם כִּכְלוֹת הַכֹּל בַּסּוֹף תְּוַתְּרִי עָלַי,
אֶת כְּאֵבִי - הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי...
אוֹתִי הִשְׁאִירָה לְבַד!
אוֹתִי הִשְׁאִירָה לְבַד
וְרֵיק הוּא הַחֶדֶר.
רַק עָצִיץ אָפֹוֹר שֶׁעָלַי לְהַשְׁקוֹת
שֶׁבָּא לִי לִבְכּוֹת.
קַח לְךָ זְמָן,
כְּשֶׁתָּבוֹא הִיא תָּבִין, אוּלַי.
הִיא לֹא תָּשׁוּב,
הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי.
זְמָן יְרַפֵּא, אוּלַי,
זְמָן יְרַפֵּא, אוּלַי...
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב.
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב
שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת
הִיא עוֹזֶבֶת הַיּוֹם!
"אֹוֹהֵב אוֹתָךְ!"
אִם אֹמַר, הִיא תָּשׁוּב אֵלַי
וְאֶת לִבָּהּ אָשִׂים כְּנֵר לְרַגְלָי.
אִם כִּכְלוֹת הַכֹּל בַּסּוֹף תְּוַתְּרִי עָלַי,
אֶת כְּאֵבִי - הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי,
אֶת כְּאֵבִי - הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי..
דיירים מוגנים
מילים: ענת לויט / לחן: אלי זמיר
מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַלְבַּיִת בְּעִצְּבוֹנוֹ
יִהְיֶה דַּיַּר מִשְׁנֶה גַּם בְּשִׂמְחָתוֹ.
שָׁנִים רַבּוֹת יַחְלְפוּ עַד שֶׁיִּלְמַד
לִקְנוֹת אֶת דִּירָתוֹ.
שׁוּב וָשׁוּב יִתְפַּתֶּה לְשַׁלֵּם
וּלְהַאֲמִין כִּי הִגִּיעַ
אֶל קֵץ דֶּרֶךְ הַנְּדוּדִים
כְּדֵי לְהִכָּנַע לְחֶרְדַּת קִירוֹת
וְלַחֲזֹר אֶל מֶרְחָבִים
אֲשֶׁר בְּאֵין בַּיִת מֵאַחֲרֵיהֶם
יִדְמוּ רֵיקִים מִדַּיָּרִים מוּגַנִּים
שֶׁאֵין לָהֶם שַׁעַר, שְׁבִיל וּבַיִת.
נשמות תאומות
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
הִיא וְהוּא בְּעוֹלָמוֹת שֶׁל טוֹב.
צְחוֹק יְלָדִים וַחֲמִימוּת שֶׁל מִשְׁפָּחָה חֻוֹבֶקֶת,
אַךְ בַּמַּעֲמַקִּים, תְּשׁוּקַת הַמֶּרְחָבִים.
נְשָׁמוֹת תּוֹהוֹת תָּרוֹת אַחַר הָאוֹר.
הִיא וְהוּא בִּרְכַּת הַשֶּׁפַע בִּמְעוֹנָם.
נוֹשְׁקִים לְיַלְדֵיהֶם בִּשְׂדוֹת פְּרָחִים.
עָסִיס גּוֹדֵשׁ בְּמֶתֶק פְּרִי יְצִירָתָם,
אֲבָל הַלֶּהָבָה שֶׁבְּלִבָּם נוֹתְרָה כְּבוּיָה,
נוֹתְרָה כְּבוּיָה.
הִיא נוֹגַעַת בְּשִׁירַת הַיָּם,
פּוֹתַחַת יָדֶיהָ לָרוּחוֹת שֶׁמְּלַטְּפוֹת הַנֶּפֶשׁ
וּבְחוֹלוֹת צְחוֹרִים הוּא חֶרֶשׁ מְהַלֵּךְ.
נְשָׁמוֹת תּוֹהוֹת תָּרוֹת אַחַר הָאוֹר
הֵם מְבַקְּשִׁים אַחַר הָאֵשׁ שֶׁתְּנַחֵם
וְהַגַּלִּים שׁוֹטְפִים אֶת הַדִּמְעָה,
קַרְנַיִם חֲמִימוֹת שֶׁמְפַיְּסוֹת כְּאֵב.
אַף פַּעַם לֹא הֵבִינוּ מָה חַסֵּר,
חָשִׁים חַסֵּר, חָשִׁים חַסֵּר.
נְשָׁמוֹת תּוֹהוֹת תָּרוֹת אַחַר הָאוֹר
נְשָׁמוֹת שֶׁל אוֹר תָּרוֹת אַחַר הַדְּרוֹר.
רִקְמַת זָהָב נִשְׁזֶרֶת בְּעֶרְגַּת כְּמִיהָה,
כְּמַיִם שֶׁמַּרְוִים צְחִיחוּת מִדְבָּר
וּמַלְאָכִים פּוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם טְהוֹרוֹת,
אֶל שְׁמֵי הַעַד עָפוֹת הַנְשָׁמוֹת הַתְּאוֹמוֹת,
הַתְּאוֹמוֹת.
נְשָׁמוֹת שָׁטוֹת בְּמֶרְחֲבֵי הָאוֹר.
נְשָׁמוֹת מְרַחֲפוֹת אֶל שְׁמֵי הַעַד.
נְשָׁמוֹת וְחִבּוּרָן פּוֹעֵם לָעַד.
נְשָׁמוֹת בְּמֶרְחָבִים שֶׁל אוֹר.
מחסני ילדים
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
בַּחֲלוֹמִי יַלְדִּי כְּמוֹ פַּרְפַּר
בְּמֶרְחָבִים הוּא עָף
קַרְנֵי זָהָב בּוֹרְקוֹת בְּאִישׁוֹנָיו
וּצְחוֹק בְּתַלְתַּלָּיו
בֵּין הַחוֹמוֹת
לִטּוּף חַמָּה לֹא פּוֹרֵץ גְּבוּלוֹת
אֵין נֶחָמָה בֶּכִי חֲרִישִׁי
הוּא לֹא שַׁיָּךְ
בְּתִקְוָתִי יַלְּדִי אֶל הַשְּׁחָקִים
נוֹסֶקֶת נַדְנֵדָה
בֻּבּוֹת עוֹצְמוֹת עֵינַיִם שֶׁל חֲלוֹם
וְשׁוֹקוֹלָד שֶׁל תֹּם
פָּעוֹט בַּלּוּל
מֵאוֹר הַשַּׁחַר לְבוֹא שְׁקִיעָה
וְאֵין שִׁירִים וְלֹא אַגָּדָה
הוּא לֹא שַׁיָּךְ
שָׁם בַּכּוּכִים בֵּינוֹת כְּתָלִים טְחוּבִים
עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת לֹא מְבִינוֹת
לְחָיַיִם רַכּוֹת מְבַקְּשׁוֹת נְשִׁיקוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַיְּלָדִים
שָׁם קֶרֶן אוֹר לֹא מַפְצִיעָה
שָׁם הַדְּמָעוֹת אֵינָן נִמְחוֹת
בַּחֲלוֹמִי כַּנְפֵי שְׂרָפִים צְחוֹרוֹת
אֶת כָּל יַלְדֵי תֵּבֵל
חֶמְלָה חוֹבֶקֶת בְּרַכּוּת דְּמוּמָה
שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה
וּבְנֵי אָדָם
חוּטִים שֶׁל אוֹר מְחַבְּרִים לִבָּם
וּשְׁלַל פְּרָחִים
בְּשִׂמְחַת גְּוָנִים
מְלַבְלְבִים
יְלָדִים נוֹלְדוּ לְחֹפֶשׁ
יְלָדִים נוֹלְדוּ לְאַהֲבָה
רוני שלי
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
יָדַיִךְ קְטַנּוֹת מוּשָׁטוֹת אֶל חֵיקִי וְעֵינַיִם
מְדַבְּרוֹת לִי הַכֹּל, כְּמִיהָה וְכוֹכָבִים
בְּנַפְשִׁי נִרְעָדִים נִצָּנִים שֶׁל אֹשֶׁר דּוֹמֵעַ
חֹם רַכּוּת גּוּפֵךְ בִּזְרוֹעוֹתַי
מִתּוֹךְ לִבִּי הִפְצַעְתְּ יַלְדָּה קְטַנָּה וּמְתוּקָה
וְהַכְּאֵב עוֹדוֹ נוֹשֵׁם בְּעוֹרְקַיִךְ עוֹד פּוֹעֵם
וּתְהִיּוֹת שֶׁלְּעוֹלָם פּוֹצְעוֹת אֶת שִׂמְחָתֵךְ
בְּתוֹךְ חִבּוּק שֶׁל נֶחָמָה וְשֶׁל תִּקְוָה
רוֹנִי שֶׁלִּי, עֵינַיִךְ לוֹחֲשׁוֹת רָזֵי הַנֶּפֶשׁ
יַלְדָּתִי, צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל מֵמֵס צְלָלִים
יָדַעְנוּ סִחְרוּר מְחוֹלוֹת סוֹעֲרִים בֵּין קַרְנַיִם
שֶׁל שֶׁמֶשׁ, חוֹלוֹת שֶׁל יָם וְכִסּוּפִים
אַתְּ גּוֹמַעַת פִּלְאֵי הַחַיִּים בְּחֶדְוַת תְּשׁוּקוֹתַיִךְ
וַעֲנָנִים חֲלוֹמוֹתַיִךְ מְשִׁיטִים
בְּתוֹךְ עֵינַיִךְ מִשְׁתַּקְּפִים יָמִים וּמְצוּלוֹת
שֶׁל עֲרָבוֹת נוֹשְׁקוֹת לָאֹפֶק, פִּרְחֵי חֵרוּת שֶׁעֹל פּוֹרֶקֶת
אֶת הַכְּבָלִים אַתְּ מְנַתֶּצֶת בְּמָעוֹף אֶל נְתִיבֵךְ
בִּרְקִיעִים בָּם מֻנְבָּטִים זְרָעִים שֶׁל אוֹר
רוֹנִי שֶׁלִּי, עֵינַיִךְ לוֹחֲשׁוֹת רָזֵי הַנֶּפֶשׁ
יַלְדָּתִי, צְחוֹקֵךְ הַמִּתְגַּלְגֵּל מֵמֵס צְלָלִים
פָּסַעַתְּ בִּשְׁבִילִים שֶׁהָיָה שֶׁפָּצְעוּ אֶת רַגְלַיִךְ
הַדְּמָעוֹת נִקְווֹת בֵּינוֹת חַדְרֵי לִבֵּךְ
וּשְׂדוֹת פִּרְחֵי בָּר מְחַיְּכִים מִתּוֹךְ גֻּמּוֹתַיִךְ
וּכְנָפַיִךְ עוֹד פְּרוּשׂוֹת אֶל הָאֵינְסוֹף
רוֹנִי שֶׁלִּי, כִּשְׁמֵךְ אַתְּ שָׁרָה אֶת צְלִילֵי הַנֶּפֶשׁ
רוֹנִי שֶׁלִּי, פַּעֲמוֹנִים מְהַדְהֲדִים יָפְיֵךְ
אַהֲבָתִי תַּעֲטֹף נִשְׁמָתֵךְ הַתַּמָּה לָנֶצַח
בִּשְׁבִילִים עַתִּיקִים נִפְסַע בְּיָדַיִם שְׁלוּבוֹת
חִבּוּרִים שֶׁל זָהָב נִשְׁזָרִים בְּרִקְמַת הִלָּתֵנוּ
יָדֵךְ הָרַכָּה חֲמִימָה בְּכַף יָדִי
אף פעם לא ידעתי
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֶגַּע בָּךְ שֶׁתִּגְעִי בִּי בְּנַפְשִׁי
תִּהְיִי שׁוּב בְּחַיַּי
אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁגַּלִּים צְלוּלִים יִגְעוּ בְּנִשְׁמָתִי
וְנֹגַהּ יָם יַפְצִיעַ
בַּמְּצוּלוֹת שֶׁל מַבָּטֵךְ
יָמִים אֲבוּדִים רַכּוּת נִצָּן
בְּהַבְטָחָה לְעֵת לִבְלוּב
גַּעְגּוּעַ וְתִקְוָה לְהִתְחַדְּשׁוּת
בְּחוּט חֲלוֹם נִרְקֶמֶת
שׁוּב לֹא אֶתֵּן לִפְגֹעַ
אֶעֱטֹף לִבֵּךְ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלְכִי
אֶהְיֶה מַלְאָךְ שׁוֹמֵר לָךְ
יָפָה כְּפֶרַח לוֹטוּס
אַתְּ נִפְתַּחַת וְלִבִּי לוֹחֵשׁ כְּיָם
רוֹגֵשׁ תּוֹדָה לָנֶצַח
כְּשֶׁעֶצֶב פּוֹצֵעַ בָּךְ
אֶהְיֶה לָךְ, יַלְדָּתִי
כְּשֶׁאַתְּ מְכֻנֶּסֶת בָּךְ בִּכְאֵב
אוֹתָךְ חוֹבֶקֶת דִּמְעָתִי
אֹהַב אוֹתָךְ, בִּתִּי
אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֶהְיֶה לָךְ שֶׁתִּהְיִי לִי
כִּנְהַר מַרְוֶה מִדְבָּר צָחִיחַ
שָׁנִים שֶׁל כְּמִיהָה לְלֹא נֹחַם
לִנְשֹׁם מַבָּטֵךְ לָגַעַת
וּשְׁתֵּי פֵיוֹת זֹךְ וְטֹהַר
יָדַיִם נִשְׁזָרוֹת
חוֹבֵק נֶכְדָּה וּבַת
לָנֶצַח
לוּ רַק סִפְּרוּ שָׁמַיִם
שֶׁאֶמְצָא שֶׁתִּמְצְאִי אוֹתִי, יַלְדָּה
מלווה רחוקה
מילים: אלי זמיר / לחן: אלי זמיר
אַחֲרֵי הָאַכְזָבוֹת וְהַהַצְלָחוֹת
אַתְּ לִי כָּל מָה שֶׁנּוֹתַר לְקַוּוֹת
מִמֵּךְ אֲנִי שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַכֹּחוֹת
שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ
וְאֶשְׁאַף לִחְיוֹת
וְאֶחֱלֹם לִבְנוֹת
גַּם אִם לֹא אֶרְצֶה אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ
כְּמוֹ אַהֲבָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי
אַף בַּחֲלוֹף הַזְּמַן
אַף בַּחֲלוֹף הַזְּמַן
וּלְמָה כְּבָר נוֹתַר לִי לְקַוּוֹת
בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ חָדְלוּ לִי כָּל הָאֲהָבוֹת
כֵּן, פִּתְאֹם גִּלִּיתִי אוֹתָךְ
כְּאוֹר זוֹהֵר , כְּלַפִּיד בּוֹעֵר, כּוֹאֵב וְחוֹדֵר
כִּמְלַוָּהּ אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ
רְחוֹקָה מֵחַיֵּי, מֵעוֹלָמִי
אֲבָל קְרוֹבָה אֵלַי,
כָּל כָּךְ קְרוֹבָה אֵלַי.
רוֹצֶה , רוֹצֶה , רוֹצֶהָ אוֹתָךְ
רוֹצֶה רוֹצֶה לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ
פִּזְמוֹן:
מָה הִשְׁתַּנָּה בִּי
אַתְּ אוֹר שֶׁחָשַׂף לִי
אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁיָּדַעְתִּי
מָה הִשְׁתַּנָּה לִי
עָצוּב שֶׁאֵדַע כִּי
אֶת כָּל הַיִּחוּד שֶׁאִבַּדְתִּי
פִּתְאֹם זֶה נִגְלָה בִּי
מִבְּלִי שֶׁאֶבְחַר לִי
שֶׁבְּחַיַּי אַתְּ הִיא
אַתְּ הִיא
אַתְּ לִי הַהֶמְשֵׁךְ וְכָל הַצִּפִּיּוֹת
וְכָל אֲשֶׁר אוּכַל לְקַוּוֹת
וְלֹא הָיִית לִי מֵעוֹלָם שֶׁלִּי
אֲבָל אֶת חַיָּה בְּתוֹכִי
וּמְאִירָהּ אֶת דַּרְכִּי
וְיוֹדַעַת כְּמוֹתִי
גַּם אִם לֹא אֶרְצֶה , אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
יוֹתֵר מִכָּל, יוֹתֵר מִלֶּאֱהֹב
יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת בִּכְלָל
לִהְיוֹת בִּכְלָל
רוֹצֶה רוֹצֶה רוֹצֶה אוֹתָךְ
רוֹצֶה רוֹצֶה לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ
אמהות
מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר
שָׂדוֹת מוֹרִיקִים נִפְרָשִׂים אֶל הָאוֹר
קַרְנֵי הַחַמָּה מְפִזּוֹת זָהֳרָן
כַּלָּנִיּוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת מִשְׁתּוֹבְבוֹת
פַּרְפָּרִים מְרַחֲפִים אֶל חֲלוֹמוֹת
הַכּוֹכָבִים עוֹד שָׁרִים
וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת מְחַפְּשׂוֹת
הַאֻמְנָם אֵין תְּשׁוּבוֹת
לְהֶמְיַת נְשָׁמוֹת בּוֹכִיּוֹת?
הַשַּׁחַר הַזַּךְ אוֹסֵף אֶל חֵיקוֹ
תּוּמַת עוֹלָלִים לֹא כְּלוּאָה בֵּין גְּדֵרוֹת
וְאִמָּא בְּרַכּוּת חוֹבֶקֶת אֶת יַלְדָּהּ
וּנְהַר חָלָב צָחוֹר מַמְתִּיק אֶת תִּקְוָתָהּ
הַמִּמְטָרִים עוֹד שָׁרִים
וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת מְחַפְּשׂוֹת
אֵיךְ הַלְמוּת הַתְּמִימוּת
מְצַמַּחַת חוֹחֵי אַלִּימוּת?
יָדַיִם עוֹד מוּשָׁטוֹת
תִּקְווֹת בְּחוּט זָהָב נִרְקָמוֹת
כֻּלָּנוּ יַלְדֵי הָאֲדָמָה הַחַמָּה
אַיָּלוֹת עֲנֻגּוֹת מְהַלְּכוֹת אֶל לִבִּי
קוּרִים שֶׁל עֶרְגָּה עוֹטְפִים נִשְׁמָתִי
וְאִמָּהוֹת שְׁלוּבוֹת יָדַיִם צוֹעֲדוֹת
אֶל מְדוּרַת קַרְנֵי חַמָּה הֵן מְטַפְּסוֹת
שָׁרוֹת כְּמִיהַת לְבָבוֹת
וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת מְחַפְּשׂוֹת
בְּעִמְקֵי נְשָׁמוֹת
מְנִצִּים נִבְטֵי הַתְּשׁוּבוֹת
וְעוֹר נֶאֱרֹג בְּאוֹר
בַּדִּים בִּשְׁלַל גּוֹנֵי הַדְּרוֹר
בַּחֲלוֹם פִּרְחֵי אַהֲבָה וְשָׁלוֹם