נולד לבמה

מילים ולחן: אלי זמיר

אוֹר בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
תּוֹף הוֹלֵם לוֹ בְּחָזְקָה
עוֹד מְעַט תַּתְחִיל הַהוֹפָעָה
הִנֵּה הוּא עוֹלֶה עַל הַבָּמָה

נוֹלָד הוּא לְחַיִּים וְקֶצֶב
מֵהוֹפָעָה לְהוֹפָעָה
וְאִם הוּא מַפְסִיק קְצָת לָשֶׁבֶת
מִיָּד חוֹזֵר הוּא לַבָּמָה
נוֹלָד הוּא לְחַיִּים כָּאֵלֶּה
מָכוּר לָהֶם בַּנְּשָׁמָה
וְשׁוּב יוֹצֵא הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ לַבָּמָה

הָמוֹן קָהָל צוֹפִים מֵרִיעַ
שָׁר הוּא לְאַלְפֵי צוֹפִים
הַקּוֹל אֶצְלוֹ יוֹצֵא מֵהַנְּשָׁמָה
לֹא יִתְּנוּ לוֹ לַעֲזֹב אֶת הַבָּמָה

נוֹלָד הוּא לְחַיִּים וְקֶצֶב
מֵהוֹפָעָה לְהוֹפָעָה
וְאִם הוּא מַפְסִיק קְצָת לָשֶׁבֶת
מִיָּד חוֹזֵר הוּא לַבָּמָה
נוֹלָד הוּא לְחַיִּים כָּאֵלֶּה
מָכוּר לָהֶם בַּנְּשָׁמָה
וְשׁוּב יוֹצֵא הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ לַבָּמָה

הנודד

מילים ולחן: אלי זמיר

כֹּל הַיּוֹם הוּא נוֹדֵד
הוּא בּוֹדֵד, הוּא שָׁכַח לְתַפְקֵד.
בַּפֶּה בְּדַל סִיגָרְיָה,
הֶעָשָׁן בָּעֵינַיִם צוֹרֵב.
פַּעַם הֶחְלִיט לִפְרֹשׁ לְתָמִיד,
לִהְיוֹת מוֹרֵד,
לֹא רוֹצֶה לְהִתְמוֹדֵד
אֲבָל פּוֹחֵד לְהִתְאַבֵּד,
הֵחֵל נוֹדֵד.

בְּמַבָּט מֻשְׁפָּל
וְעַל דֶּרֶךְ עָפָר הוּא שׁוֹכֵב.
מְנֻתָּק מֵהַכֹּל
הוּא שָׁכַח גַּם אֲפִלּוּ אֶת שְׁמוֹ.
פַּעַם הָיָה לוֹ עוֹלָם מִשֶּׁלּוֹ
וְהָיָה לוֹ עַל מָה
וְהַיּוֹם לְכֹל אֵלֶּה שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ
הוּא כְּבָר לֹא קַיָּם.

מָה אִתְּךָ?
עָזַבְתָּ הַכֹּל, מָה?
וְלָמָה לֹא מָצָאתָ מָקוֹם,
גַּם אִם אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתָּ
שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם?
וּמִשּׁוּם מָקוֹם הֲרֵי כֻּלָּנוּ בָּאִים
וְגַם כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים,
רַק צָרִיךְ קְצָת לְהַעֲמִיד פָּנִים,
אָז תִּשָּׁאֵר בָּעִנְיָנִים.

עַל מָה הוּא חוֹשֵׁב?
אֶת עַצְמוֹ הוּא עֲדַיִן נוֹשֵׂא.
בִּדְמָעוֹת יְבֵשׁוֹת
בַּלַּיְלָה הוּא מְיַבֵּב.
תִּינוֹק הוּא בְּנַפְשׁוֹ
וְעוֹד לֹא לָמַד לְקַבֵּל
אֶת הַסְּתָם בָּעוֹלָם
וְאֶת הָרַע
אֲבָל גַּם זֶה קַיָּם.

גַּם אֲנִי, לְעִתִּים
מִתְחַשֵּׁק לִהְיוֹת קְצָת שׁוֹנֶה.
לָשֶׁבֶת עַל גִּבְעָה
וְלִהְיוֹת סְתָם שׁוֹטֶה.
לְגָדֵל זָקָן אָרוֹךְ
וְנַעַל בְּלִי שְׂרוֹךְ,
לִהְיוֹת גּוֹלֶה.
לְהִתְנַדְנֵד מִמַּשְׁקֶה
וְלִשְׁכֹחַ אֲפִלּוּ
מָה זֶה מְשַׁנֶּה.

מָה אִתְּךָ?
עָזַבְתָּ הַכֹּל, מָה?
וְלָמָה לֹא מָצָאתָ מָקוֹם,
גַּם אִם אֲפִלּוּ הִרְגַּשְׁתָּ
שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם?
וּמִשּׁוּם מָקוֹם הֲרֵי כֻּלָּנוּ בָּאִים
וְגַם כֻּלָּנוּ הוֹלְכִים,
רַק צָרִיךְ קְצָת לְהַעֲמִיד פָּנִים,
אָז תִּשָּׁאֵר בָּעִנְיָנִים.

זמן ירפא

מילים ולחן: אלי זמיר

הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב
שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת
שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ יוֹתֵר לְחַכּוֹת.

הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב,
אָמְרָה שֶׁעוֹזֶבֶת.
עַל הַדַּף יָבְשׁוּ דְּמָעוֹת חֲנוּקוֹת
בְּיָם שֶׁל שְׁתִיקוֹת.

"אֹוֹהֵב אוֹתָךְ!"
אִם אֹמַר, הִיא תָּשׁוּב אֵלַי.
וְאֶת לִבָּהּ אָשִׂים כְּנֵר לְרַגְלָי.

אִם כִּכְלוֹת הַכֹּל
בַּסּוֹף תְּוַתְּרִי עָלַי,
אֶת כְּאֵבִי
הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי...
אֶת כְּאֵבִי
הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי...

אוֹתִי הִשְׁאִירָה לְבַד!
אוֹתִי הִשְׁאִירָה לְבַד
וְרֵיק הוּא הַחֶדֶר.
רַק עָצִיץ אָפֹוֹר שֶׁעָלַי לְהַשְׁקוֹת
שֶׁבָּא לִי לִבְכּוֹת. (אה אה אה )

קַח לְךָ זְמָן,
כְּשֶׁתָּבוֹא הִיא תָּבִין, אוּלַי.
הִיא לֹא תָּשׁוּב,
הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי
אההה הא הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי.
אההה הא זמָן יְרַפֵּא, אוּלַי,
אההה הא הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי.

הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב.
הִיא הִשְׁאִירָה מִכְתָּב
שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת
הִיא עוֹזֶבֶת הַיּוֹם

"אֹוֹהֵב אוֹתָךְ
אִם אֹמַר, הִיא תָּשׁוּב אֵלַי
וְאֶת לִבָּהּ אָשִׂים כְּנֵר לְרַגְלָי.
אִם כִּכְלוֹת הַכֹּל בַּסּוֹף תְּוַתְּרִי עָלַי,
אֶת כְּאֵבִי - הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי,
אֶת כְּאֵבִי - הַזְּמָן יְרַפֵּא, אוּלַי.

אבות אכלו בוסר

מילים ולחן: אלי זמיר

כְּמוֹ חָשׁ אוֹתָךְ
וְרוֹצֶה כָּל כָּךְ לַחֲשֹׁב עָלַיִךְ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, הִיא אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי אֹוֹהֵב אוֹתָהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי שֶׁלָּהּ.

יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
לֹא אַחְזִיק יַדֵּךְ הַקְּטַנָּה וְלֹא אֵדַע
אִם שְׂמֵחָה אוֹ עֲצוּבָה
כְּמוֹ חָשׁ אוֹתָךְ כָּל כָּךְ קְרוֹבָה.

אָפוּף פִּתְאוֹם בְּרֶגֶשׁ חַם וְאֹוֹהֵב,
הִנֵּה אַתְּ בַּחֶדֶר.
מַבִּיטָה וּקְרֵבָה לְעֶבְרִי,
לְאַט מְרַחֶפֶת.
זוֹ יָדֵךְ, מְלַטֶּפֶת לֶחְיִי –
יָד מְבֹרֶכֶת!
לְפֶתַע נֶעְלֶמֶת לִי,
אֲנִי לְבַדִּי,
נֵעוֹר מֵחֲלוֹם
וְרוֹעֵד מִקּוֹר.

יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.

עֵר פִּתְאוֹם וּפוֹחֵד בִּכְלָל
לַחֲשֹׁב עַל בַּיִת
בְּלִי יַלְדָּה קְטַנָּה, מִזְּמָן הִיא לִי אָבְדָה
וַאֲנִי כּוֹאֵב אוֹתָהּ.
יַלְדָּה קְטַנָּה, הִיא אַף פַּעַם לֹא תֵּדַע
שֶׁאֲנִי שֶׁלָּהּ.

יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.
לֹא יוֹדֵעַ מָה דְּמוּתֵךְ? וּמַה כְּאֵבֵךְ?
קוֹרֶה שֶׁחָשׁ אֶת כָּל כֻּלֵּךְ,
כִּי אַתְּ שֶׁלִּי! אַתְּ כְּאֵבִי!

לֹא! אַל תַּצְבִּיעִי אָשֵׁם,
כִּי אַתְּ צוֹדֶקֶת.
אַל יִתְעַצֵּב לִבֵּךְ הַקָּטָן,
עוֹד לְפָנַיִךְ דֶּרֶךְ.
דֶּרֶךְ שׁוֹנָה וְטוֹבָה מִשֶּׁלִּי
כִּי אַתְּ בִּנְעוּרָיִךְ
וְאַל יִפְּלוּ פָּנַיִךְ יַלְדָּה,
כִּי זֶהוּ חֵטְא נְעוּרַי,
לֹא חֵטְא נְעוּרָיִךְ!
לֹא חֵטְא נְעוּרָיִךְ!

יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי שֵׁם.
יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁלִּי - אַתְּ בְּלִי אֵם.

נסתרות הדמעות

מילים ולחן: אלי זמיר

אוֹרֵז הַכֹּל, שׁוֹאֵל עַצְמִי לְאָן? לְאָן?
לֹא בָּרוּר, אֲבָל חַיָּב לָזוּז מִכָּאן
וּלְהַתְחִיל הַכֹּל, כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן.
פּוֹקֵחַ עֵינַיִם, מַרְגִּישׁ שֶׁזָּר לִי כָּאן,
כְּמוֹ לַוְויָן שֶׁמְּרַחֵף לוֹ אֵי שָׁם,
פִּתְאוֹם עֹלָה בִּי הַהַחְלָטָה שֶׁזֶּה לֹא בִּשְׁבִילִי.

מִשְׁתָּאֶה וְחוֹשֵׁב לְאָן הִגַּעְנוּ?
אוּלַי הַפַּעַם הִגְזַמְנוּ?
אִבַּדְתִּי אֵמוּן בְּדֶרֶךְ סְלוּלָה
בָּאָדָם.

וְכָךְ בְּתוֹךְ תּוֹכִי, שָׁבוּר, מוּבָס, מַרְגִּישׁ נַנָּס
מְחַפֵּשׂ מַאֲחָז שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט לִי.
וּבְעֵינַיִם לַחוֹת מְחַפֵּשׂ נְשָׁמָה
טוֹבָה וִישָׁנָה שֶׁלִּי,
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה בִּי.
וַאֲנִי יֶלֶד שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.
מְקַוֶּה, מְצַפֶּה כְּמוֹ יֶלֶד,
מִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד,
נִסְתָּרוֹת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי גֶּבֶר, מְשַׁחְזֵר אֶת הָאֶתְמוֹל,
מְחַכֶּה, מִשְׁתָּאֶה כְּמוֹ יֶלֶד.
בְּתוֹכִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטָן
מְצַפֶּה לַבָּאוֹת.

עוֹמֵד לְיָד גַּלִּים קוֹצְפִים וְיָם
עַד בְּלִי דַּי הֵם מְחַדְּשִׁים עַצְמָם
נוּ, טוֹב, יֵשׁ לָהֶם שֶׁפַע שֶׁל זְמַן.
רוֹצֶה לִלְמֹד מֵהֶם כֵּיצַד
לִהְיוֹת יַצִּיב תָּמִיד כְּמוֹ גַּל
וְלֹא לִהְיוֹת מֻגְבָּל כְּגַל
כִּי גַּל צָרִיךְ יָם.
לָכֵן אֶצְלֹל, אֶשְׁטֹף בַּמַּיִם
פּוֹקֵחַ שָׁם עֵינַיִם וְרֹאֶה
יֶלֶד קָטָן שֶׁגָּדַל עִם הַזְּמָן וְנִצְרָב.

וְכָךְ בְּתוֹךְ הַיָּם,
מַרְגִּישׁ מֶרְחָב, מֻקָּף גַּלִּים,
אֲנִי גַּל וְכָל כָּךְ קַל לִי.
וּבְעֵינַיִם צוֹרְבוֹת מְחַפֵּשׂ בַּמְּצוּלוֹת
נְשָׁמָה טוֹבָה שֶׁלִּי,
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה לִי.
וַאֲנִי יֶלֶד, שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.
מְקַוֶּה, מְצַפֶּה כְּמוֹ יֶלֶד
מִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד,
נִסְתָּרוֹת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי גֶּבֶר, מְשַׁחְזֵר אֶת הָאֶתְמוֹל,
מְחַכֶּה, מִשְׁתָּאֶה כְּמוֹ יֶלֶד.
בְּתוֹכִי עוֹדֶנִּי יֶלֶד קָטָן
מְצַפֶּה לַבָּאוֹת.

עוֹמֵד לְיָד הַמִּזְנוֹן כְּמוֹ שֶׁקָּבַעְנוּ,
זָרְמוּ מַיִם רַבִּים מֵאָז שֶׁנִּפְרַדְנוּ.
אֲנִי מַרְגִּישׁ קְצָת מוּזָר וּפוֹחֵד מִפְּגִישָׁה.
אַתְּ לֹא הִשְׁתַּנֵּית כְּלָל בְּמֶשֶׁךְ שְׁנָתַיִם,
רַק מַבָּט מוּזָר וְעָצוּב בָּעֵינַיִם
שֶׁחוֹשֵׂף נֶפֶשׁ פְּגוּעָה.
חוֹשֵׁב, לְאָן הִגַּעְנוּ?
חֲבָל שֶׁבִּכְלָל נִפְרַדְנוּ
אָמְנָם אֲנִי כָּאן
אֲבָל רוֹצֶה אֶת הַיָּם וְלִצְלֹל.
כִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי שְׁבָרִים שְׁבָרִים
וְתִּצְטָרְכִי הָמוֹן סַבְלָנוּת וְחֹם
בִּכְדֵי לְאַחוֹת אוֹתָם.
וְהִנֵּה גַּם אַתְּ פְּגוּעָה
וְכֹה זְקוּקָה לְאוֹתָהּ נְשָׁמָה שֶׁלִּי
זֹאת שֶׁפַּעַם הָיְתָה לִי וְאֵין בִּי.
מְרוֹקָן מֵאֶתְמוֹל,
שָׁטְפוּ גַּלִּים, עָבְרוּ יָמִים
וּשְׁנֵינוּ, יֶלֶד, נִתְיַפֵּחַ בְּסוֹד
וְנִצְעַד לַבָּאוֹת.

וַאֲנִי גֶּבֶר,
שֶׁמַּתְחִיל כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן
וְאֶמְצָא אֶת אַתְּ הַזְּרִיחוֹת.
וַאֲנִי יֶלֶד,
שׁוּב נִמְצָא בָּהַתְחָלוֹת
מִתְעוֹרֵר, מִתְקַדֵּם כְּמוֹ יֶלֶד
מְטַפֵּחַ תִּקְווֹת
וּמוֹחֶה אֶת הַדְּמָעוֹת.
וַאֲנִי יֶלֶד שֶׁאִבֵּד אֶת הָאֶתְמוֹל.

שלכת שבלב

מילים ולחן: אלי זמיר

לְאָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת,
זֶה שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּכוּת,
מִשְׁתָּאֶה, שׁוֹאֵל, תְּשׁוּבָה אַיִן
אֵין עָבָר, הוֹוֶה, עָתִיד.
כִּי הַכֹּל חוֹלֵף לוֹ;
זֹאת שַׁלֶּכֶת שֶׁבַּלֵּב.
הָעוֹלָם סוֹבֵב לוֹ,
אָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.

יֵשׁ יָמִים שֶׁחִידָה הֵם,
יֵשׁ לֵילוֹת לְלֹא תְּשׁוּבָה.
לֵב הוֹמֶה לִקְרַאת הַקַּיִץ,
שַׁלֶּכֶת נֶפֶשׁ כְּאוּבָה.
כִּסּוּפִים לְמַשֶׁהוּ,
לְדֶרֶךְ לֹא יְדוּעָה,
שֶׁאֵינָה קַיֶּמֶת
רַק נִמְצֵאת אֶצְלִי בַּלֵּב.

אֲנִי כְּלָל לֹא יוֹדֵעַ
לְאָן אֲנִי פּוֹסֵעַ?
וּמַה שֶׁלֹּא יָבוֹא – יָבוֹא.
אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת
יַמְשִׁיךְ לִבְהוֹת,
אָדָם שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת
יַמְשִׁיךְ לִנְדֹּד.

יֵשׁ בְּדִידוּת כָּזֹאת בַּלֵּב,
פִּתְאוֹם כָּל הָעוֹלָם חוֹלֵף.
אַתָּה לְבַד, אֵין פִּתָּרוֹן,
יֶלֶד, זֶה כָּל הַחֲלוֹם.

כִּי הַכֹּל חוֹלֵף לוֹ,
זֹאת שַׁלֶּכֶת שֶׁבַּלֵּב.
הָעוֹלָם סוֹבֵב לוֹ,
אָנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.

ורוד הופך אפור

מילים ולחן: אלי זמיר

דַּי!
עָבְרָה עָלַי תְּקוּפָה.
אוּלַי אֲנִי יָשֵׁן, אוֹ סְתָם חוֹלֵם,
אוֹ בְּדִידוּת - בְּדִידוּת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת
כְּמוֹ נִסְגֶּרֶת, נִנְעֶלֶת עוֹד דֶּלֶת,
אוֹ דִּמְעָה - דִּמְעָה שֶׁנִּסְתֶּרֶת
צָף זִכָּרוֹן...
עַל אוֹתָם הַיָּמִים כְּשֶׁהָיִיתִי חָפְשִׁי,
אוּלַי קְצָת בַּיְשָׁן, אֲבָל עוֹד תָּמִים
שֶׁמֶשׁ נִשְׁבֶּרֶת עַל מַיִם כְּחֻלִּים -
יָכֹלְתִּי לָחוּשׁ אָז אֶת כֹּל הַגְּוָנִים.
פִּתְאוֹם, אִם מַבִּיטִים לְאָחוֹר,
בְּאֵיזֶה מָקוֹם הָיָה שָׁם אוֹר,
שֶׁהָלַךְ וְכָבָה וְהָפַךְ לְזִכָּרוֹן.
פִּתְאוֹם הִשְׁתַּנּוּ כֹּל הַגְּוָנִים,
אוֹתָם צְבָעִים נוֹתְרוּ, לְלֹא רוּחַ חַיִּים.
לִפְעָמִים וָרֹד הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָפֹוֹר.

דַּי!
אֲנִי מֵעֵבֶר לַזְּמַן.
אוּלַי אֲנִי נִסְחָף, אוֹ סְתָם נִרְדָּף
מִזִּכְרוֹנוֹת עַל מָה שֶׁצִּפִּיתִי
וְאַכְזָבוֹת מִמָּה שֶׁנִּסִּיתִי
וְגַעֲגוּעִים לַטּוֹב שֶׁגִּלִּיתִי,
אוֹ סְתָם אָבֵל
עַל אוֹתָם רְגָעִים שֶׁהָיִיתִי נִרְגָּשׁ,
סוֹגֵד מִמֶּרְחָק - אַתְּ הָיִיתָ לִי בָּרָק,
נִיצוֹץ בְּעֵינַיִךְ וְסֹמֶק מְשַׁכֵּר.
הָיִיתִי אָז מַבִּיט בָּךְ וְחוֹשֵׁב
עַל אֵיךְ אוֹּכַל לִבְנוֹת אִתָּךְ
וְאֵיךְ זֶה לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ?
אֵיךְ זֶה לְהִתְרַגֵּשׁ עַד כְּאֵב!
פִּתְאוֹם הִשְׁתַּנּוּ כֹּל הַגְּוָנִים,
אַתְּ נִשְׁאַרְתְּ, אֲבָל עִם מַבָּט בְּלִי חַיִּים.
לִפְעָמִים וָרֹד הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אָפֹוֹר.

דַּי!
צוֹפֶה לְעוֹד תְּקוּפָה.
אוּלַי עוֹד אֲחַדֵּשׁ וְאֶתְגַּבֵּר
וְתָאִיר קֶרֶן אוֹר שָׁם בָּאֹפֶק
וְתִסֹּךְ עַל פָּנַי אֵיזֶה סֹמֶק
וְאֶמְצָא שׁוּב בָּרָק בְּעֵינַיִךְ וְאֶתְעוֹדֵד.
לִמְצֹא שׁוּב אֶת עַצְמִי בֵּין גַּלִּים,
לִלְמֹד לִרְאוֹת בָּהֶם אֶת כֹּל הַגְּוָנִים.
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לִפְעָמִים שׁוֹתֵק,
אֲבָל גַּם לָדַעַת כְּאֵב.
לָחוּשׁ שׁוּב אֶת הָאוֹר שֶׁנִּשְׁבַּר
וְלֹא לְהַסְתִּיר מַבָּט שֶׁנֶּחְבַּט,
לִמְצֹא שׁוּב מַגָּע שֶׁיְּעוֹרֵר.
לִרְאוֹת שֶׁלִּפְעָמִים גַּם נִתַּן
לְשַׁנּוֹת גָּוָן אָפֹוֹר לְלָבָן
וְלֹא לְחַפֵּשׂ אֶת הֶעָבָר.
לָחוּשׁ שׁוּב אֶת הָאוֹר שֶׁנִּשְׁבַּר
וְלֹא לְהַסְתִּיר מַבָּט שֶׁנֶּחְבַּט,
לִמְצֹא שׁוּב מַגָּע שֶׁיְּעוֹרֵר.
לִרְאוֹת שֶׁלִּפְעָמִים גַּם נִתַּן
לְשַׁנּוֹת גָּוָן אָפֹוֹר לְלָבָן
וְלֹא לְחַפֵּשׂ אֶת הֶעָבָר.

ב-Down

מילים ולחן: אלי זמיר

מוּטָב לַעֲזֹב, לָקוּם וְלִבְרֹחַ
וְלֹא לוֹמַר לְאָן, וְלֹא לוֹמַר דָּבָר.
אֵין לִי לְמִי לָתֵת מֵעַצְמִי
פָּשׁוּט דִּמְיַנְתִּי לִי חֲלוֹם לֹא אֲמִתִּי.

הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְלֹא כְּדַאי לָךְ
בִּכְלָל לַחֲשֹׁב עַל פִּיּוּסִים.

רוֹצֶה לֹא לַחֲשֹׁב
עַל מָה לַעֲשׂוֹת.
פָּשׁוּט לִזְרֹק הַכֹּל
וּלְרֶגַע לֹא לִהְיוֹת.
זֶה לֹא בִּגְלַל תִּסְכּוּל מְסֻיָּם,
פָּשׁוּט כָּעֵת אֲנִי מַרְגִּישׁ
עָצוּב וְזָר.

הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְאֵין לִי צֹרֶךְ
בִּכְלָל שֶׁיְּדַבְּרוּ אִתִּי.

דָּאוּן, דָּאוּן

הוֹ, שָׁלוֹם!
עַכְשָׁו אֲנִי חָפְשִׁי
וְלֹא כְּדַאי לָךְ
בִּכְלָל לַחֲשֹׁב פִּיּוּסִים.

בֵּינְתַיִם עוֹד כָּאן,
מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ.
בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי אֶמְצָא
שֶׁאֵין חֲלוֹם
וְזֶה רַק בַּדִּמְיוֹן.
צָרִיךְ גַּם לִשְׁמֹר
שֶׁיִּשָּׁאֵר קְצָת זְמַן לִנְדֹּד
וּזְמַן לַחֲלוֹם.

כְּמוֹ גַּלְגַּל
עִתִּים אַתָּה בְּדָּאוּן,
וְאִם בְּדָּאוּן,
נוֹתָר רַק לַעֲלוֹת מִשָּׁם.

לא מוצא מקום

מילים ולחן: אלי זמיר

לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ.

מֵאָז אֲנִי מוּדָע לְעַצְמִי,
מַרְגִּישׁ זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי,
זְמַן שִׂחֵק, שָׁחַק,
בַּאֲוִיר מַחֲנָק.
הַשָּׁנִים אוֹתִי גָּרְרוּ,
כֹּחוֹתַי כִּמְעַט כָּלוּ,
לְהַחְזִיק כָּאן מַעֲמָד
רוֹצֶה מָקוֹם חָדָשׁ
.
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ.

מֵאָז אֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי,
בְּתֶקֶן שֶׁל חֲצִי אַלְמוֹנִי,
הַכֹּל נִרְאָה קָטָן
וְסוֹגֵר עָלַי.

לוֹקֵחַ פֶּסֶק זְמָן
לְנוֹף חָדָשׁ וְיָם,
הָאֵט, הָאֵט
גַּלְגֵּל.

לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לֹא מוֹצֵא מָקוֹם
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ.

אהבת נעורים

מילים: אביחי קמחי / לחן: אלי זמיר

עַכְשָׁו כְּשֶׁנְּעוּרֵינוּ מִזְּמַן חָלְפוּ,
וְשָׂרַדְנוּ יַחַד מַשְׁבֵּרִים שֶׁהָיוּ,
זֶה לֹא הַזְּמַן וְגַם לֹא הַמָּקוֹם
כֵּן, לוֹמַר שָׁלוֹם.
מִכֻּלָּם בָּחַרְתְּ אַתְּ רַק בִּי,
מֵעוֹלָם לֹא הִרְפֵּית יָדֵךְ מִיָּדִי,
גַּם לֹא בִּימֵי הַחֲשֵׁכָה הַגְּדוֹלָה
כֵּן אָז.

הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרַי,
בְּתוֹךְ עוֹלָם פִּרְאִי לַנֶּצַח נִחְיֶה,
וְאַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי כָּאן בִּשְׁבִילִי
הָאַחַת שֶׁפִּלְּחָה כָּךְ אֶת לִבִּי, כֵּן.

עַכְשָׁו שֶׁיְּלָדֵינוּ כְּבָר בּוֹגְרִים,
וּבְעַצְמָם אֶת הַחַיִּים חוֹוִים,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁנִּיצוֹץ אַהֲבָתֵנוּ
עוֹדוֹ בּוֹעֵר.
וַדַּאי יִהְיוּ לָנוּ עוֹד מַשְׁבֵּרִים,
אוֹתָם נַעֲבֹר יַחַד
וּבֵין רִסּוּק אֶחָד לַאָחֵר נִחְיֶה.

הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרַי,
בְּתוֹךְ עוֹלָם פִּרְאִי לַנֶּצַח נִחְיֶה,
וְאַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי כָּאן בִּשְׁבִילִי
הָאַחַת שֶׁפִּלְּחָה כָּךְ אֶת לִבִּי, כֵּן.
אַהֲבַת נְעוּרַי אַתְּ.

מִכֻּלָּם בָּחַרְתְּ אַתְּ רַק בִּי,
מֵעוֹלָם לֹא הִרְפֵּית יָדֵךְ מִיָּדִי,
גַּם לֹא בִּימֵי הַחֲשֵׁכָה הַגְּדוֹלָה
כֵּן אָז.

הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרַי,
בְּתוֹךְ עוֹלָם פִּרְאִי לַנֶּצַח נִחְיֶה,
וְאַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי כָּאן בִּשְׁבִילִי
הָאַחַת שֶׁפִּלְּחָה כָּךְ אֶת לִבִּי, כֵּן.
הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרַי,
בְּתוֹךְ עוֹלָם פִּרְאִי לַנֶּצַח נִחְיֶה,
וְאַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי כָּאן בִּשְׁבִילִי
הָאַחַת שֶׁפִּלְּחָה כָּךְ אֶת לִבִּי, כֵּן.

הוֹ, אַהֲבַת נְעוּרַי,
בְּתוֹךְ עוֹלָם פִּרְאִי לַנֶּצַח נִחְיֶה,
וְאַתְּ תָּמִיד תִּהְיִי כָּאן בִּשְׁבִילִי
הָאַחַת שֶׁפִּלְּחָה כָּךְ אֶת לִבִּי, כֵּן

מחר

מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר

אַחֲרֵי הַשֶּׁבֶר הַגָּדוֹל
נַרְקִיסִים פּוֹרְחִים בַּיְּעָרוֹת,
בִּנְהָרוֹת הָאֵבֶל וְהַשְּׁכוֹל
שָׁטוֹת סִירוֹת צְחוֹרוֹת
וְיֶלֶד בְּחֻלְצַת מַלָּח
חוֹלֵם חוֹף מִבְטָחִים
שֶׁבּוֹ יִבְנֶה אַרְמוֹן מֵחוֹל
עֲטוּר בְּמִשְׁאָלוֹת וּבִצְדָפִים.
אוּלַי מָחָר אֶפְתַּח חַלּוֹן,
אֶנְשֹׁם יוֹרֶה,
אָרִיחַ פֶּרַח,
אוֹשִׁיט יָדִי אֶל עֵבֶר
יָד תַּמָּה.
אַזְלִיף בְּנִשְׁמָתִי
טִפּוֹת שֶׁל חֶסֶד
וְשֶׁל נֶחָמָה

חלפה שנה

מילים: אלי זמיר / לחן: אלי זמיר

מילים: אלי זמיר
לחן: אלי זמיר

חָלְפָה שָׁנָה
וְלִי לֹא זָכוּר בִּכְלָל
מָה עָשִׂיתִי בָּהּ.
אֵיךְ נֶעֱלְמָה? בִּי הִיא הִתְּלָה
וְּכְלָל לֹא הִתְחַשְּׁבָה.
הַזְּמָן מִשְׁתּוֹלֵל, אוֹתִי מְבַלְבֵּל,
אֲנִי בְּמָקוֹם אַחֵר.
כִּמְעַט אֲנִי מְאַחֵר.
כֻּלָּם אוֹמְרִים: תִּתְבַּגֵּר!

אוּלַי מָחָר?
לִי יֵשׁ תָּכְנִיּוֹת
וְאֵין לְאָן לְמַהֵר.
אֵיךְ זְמָן עוֹבֵר, מִסְתַּחְרֵר,
אֶת הַמַּסָּע אֲנִי זוֹכֵר.
עוֹדֶנִּי תּוֹהֶה, מַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ,
לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל אַחֵר.
יֵשׁ סִימָנִים שֶׁל שַׁל שְׁחִיקָה.
הַדֶּרֶךְ עוֹד אֲרֻכָּה.

שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט.
כְּבָר עֵת לְהִתְעוֹרֵר,
כְּבָר עֵת לְהִתְגַּבֵּר.
לִפְתֹּחַ דֶּלֶת
אֶל קַו הָאֹפֶק,
אֱלֵי מָחָר אַחֵר.

שׁוֹכֵב בְּשֶׁקֶט.
אוּלַי כְּבָר זְמָן לָקוּם?
אוּלַי כְּבָר זְמָן לָעוּף?
לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם
אֶל הַשָּׁמַיִם,
אֶל שַׁחַר הִתְחַדְּשׁוּת.

Monarchs of Pain

מילים: איה הוכשטט כהן / לחן: אלי זמיר

Sobriety
Remains the only truth I’m living for.
Too late to start all over again,
Too late to remain.
So much to lose and nothing to gain,
Have I lived in vain?
My world is turning insane!
I need some strength to regain.
Uncertainty
Is weeping silently behind closed doors.
Too late to drink your bitter champagne,
Too late to explain.
So much love lost and no hope obtained.
You came along like rain
And left like a hurricane!
You crowned me monarch of pain.

Perhaps tomorrow,
Sitting on a lonely thrown
of melancholy thorns,
A little swallow
Whispers words of your return
Wheelsmay be overturned.

No man has ever
Gained your love upon his knees,
Danced to your tune to please.
All my endeavours
End up storming in my brain
for I’m the king of pain.

Neglected duty,
My regret is running deep,
Promises I swore to keep.
And at your beauty,
I will lose myself again,
Make you my queen of pain.

בריאה

מילים ולחן: אלי זמיר

בְּרֵאשִׁית, לֹא הָיָה עוֹד דָּבָר,
תֹּהוּ וָבֹהוּ שָׂרַר,
גְּבוּל לֹא מֻגְדָּר
וְרוּחַ הָאֵל, עַל פְּנֵי מַּיִם צָף,
עַד קוֹלוֹ הָרוֹעֵם אֶת הַחֹשֶׁךְ הָדַף
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר!
וּבָא וְהֵאִיר בְּחִיּוּךְ אֶת הַשְּׁחוֹר .

שִׁבְעַת יָמִים מַעֲשֵׂה אֱלֹהוּת,
שִׁבְעַת יָמִים נִבְרָא
עוֹלָם שֶׁל יֹפִי וְשִׂמְחָה

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, רָקִיעַ נִמְתָּח,
הִפְרִיד בֵּין מַיִם לְמַיִם, זוֹרֵחַ וָצַח.
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יַּבֶּשֶׁת נִגְלְתָה,
עֵשֶׂב צָמַח, פֶּרַח פָּרַח
עֵץ נָתַן אֶת פִּרְיוֹ
הָאֲוִיר הָיָה זַךְ,
בָּרְבִיעִי הַשֶּׁמֶשׁ מָשָׁל בַּיָּמִים
לְבָנָה בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים
סָלְלָה נְתִיבִים.
בְּיוֹם חֲמִישִׁי
דָּגִים שִׁיְּטוּ בַּיַּמִּים
צִפּוֹרֵי דְּרוֹר זִמְּרוּ
אֶת שִׁירַת הַחַיִּים.
בֵּרְכָם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמָלְאוּ

וַיֹּאמֶר: יְהִי אוֹר!
וּבָא וְהֵאִיר
בְּחִיּוּךְ אֶת הַשְּׁחוֹר
שִׁבְעַת יָמִים מַעֲשֵׂה אֱלֹהוּת,
שִׁבְעַת יָמִים נִבְרָא
עוֹלָם שֶׁל יֹפִי וְשִׂמְחָה.

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי
רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה,
וְהָאָדָם – פְּאֵר הַיְּצִירָה
מֵעֲפַר אֲדָמָה ,בְּרֶגַע נִבְרָא
בְּצֶלֶם הָאֵל אִישׁ וְאִשָּׁה
וְעֵדֶן וָגַן וְתִקְוָה חֲדָשָׁה
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָרְדָה שַׁבַּת מְנוּחָה
תַּם מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה
קְדֻשַּׁת אֵל נִפְרְשָׂה

Creation

מילים ולחן: אלי זמיר

Creation
Music & Lyrics: Eli Zamir

In the beginning,
no single thing existed then
Chaos and void,
a world without a plan
And God’s Spirit was hovering
on the water's face,
Until with a great voice He drove out
all the darkness from that place
(Chorus)
And God said
Let there be Light
And the light came
shining clear and bright
Seven days of God's work
a divine creation flow
To build a world of joy
and beautiful glow
On the second day
the firmament He stretched wide
Dividing the waters
with nowhere left to hide
And on the third
the dry ground
was revealed with a rush
Grass and fruit trees sprouted
in a beautiful, green hush
On the fourth day
the great lights filled the blue air
Sun to rule the day
and the moon for the night to share
Fifth day, the fish and the birds filled
every spot with sound
God blessed them to be fruitful
all over the sea and ground
And God said, Let there be Light
And the light came
shining clear and bright
Seven days of God's work
a divine creation flow
To build a world of joy
and beautiful glow
On the sixth day
the creatures of the Earth
were made by God's hand,
Beasts and tiny things
over all the land
And then, the Creation
the greatest and most dear
"Let us make Man," in God's image
to hold him ever near
From the dust of the ground
Adam was formed right then and there
And Eve from his rib
in Eden they did share
And the seventh day was Sabbath
a day of rest from all
Creation was completed
God stood great and tall

בוקר טוב

מילים ולחן: אלי זמיר

בֹּקֶר טוֹב!
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ!
בְּקַרְנֶיהָ מְפַזֶּרֶת
נִיחֹוֹחַ לַיְּקוּם,
יוֹם נִפְלָא,
זְמָן לְהִתְחַדְּשׁוּת.

אִם אֶתְמוֹל עוֹד הִרְגַּשְׁתָּ
כִּשָּׁלוֹן אוֹ בְּדִידוּת,
אוֹ סְתָם שֶׁנִּמְאָס
כְּבָר לָרוּץ
וְאִם עַכְשָׁו הִתְעוֹרַרְתָּ,
אָז שְׁכַח מֵהַכֹּל
וְתֵן לַיּוֹם הַזֵּה הִזְדַּמְּנוּת.

חַיֵּךְ וּבְלִי כַּעַס,
אֵיזֶה יוֹם!
אֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ יָפָה!
זֹאת מַתָּנָה
שֶׁנִּתֶּנֶת לְךָ יוֹם יוֹם.

בֹּקֶר טוֹב!
בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ!
אֶת פָּנַי
הִיא מְלַטֶּפֶת.
כְּדַאי עַכְשָׁו לָקוּם
וְלָקַחַת חֵלֶק בַּיְּקוּם.

בָּרֵךְ הַיּוֹם לְשָׁלוֹם,
חֲיֵה אֶת הַיּוֹם,
הַיּוֹם וּבְכֹל יוֹם
תִּסְתַּכֵּל אֵיךְ הַטֶּבַע
מְחַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, כָּמוֹךָ,
רַק תֵּן לוֹ לִזְרֹם.

חַיֵּךְ וּבְלִי כַּעַס,
אֵיזֶה יוֹם!
אֵיזוֹ שֶׁמֶשׁ יָפָה!
זֹאת מַתָּנָה
שֶׁנִּתֶּנֶת לְךָ יוֹם יוֹם.

Rose

מילים: איה הוכשטט כהן / לחן: אלי זמיר

Rose
It is from you I came
You gave me my life
Gave me a name.
You have always been there for me, Rose
In my darkest times you set me free, Rose
And I know,that you’ll love me forever,
And I love you so.

Remember the days when our world was stillsweet,
You smiled and embraced me, I felt your heartbeat.
You were there to love me and give me your best,
You gave your life to me, gave up all the rest.
And when I was down you were the light
At the end of the tunnel, shining and bright,
And I hung up to it And I hung up to it and let it pull me out.
You made me who I am, taught me to give,
Above all you taught me to forgive,
Accepting myself, you taught me how to live.

Rose
It is from you I came
You gave me my life
Gave me a name.
You have always been there for me, Rose
In my darkest times you set me free, Rose
And I know, that you’ll love me forever,
And I love you so.

My only true home, for the kindness and warmth,
I can never repay you, whatever the worth.
With you I was never alone since my birth,
You’re the only one I cherish on this earth.
All I want is for you to be here for good
To be loved and sheltered and understood.
Oh, God, don’t leave me in this solitude.
I’m writing these words with tears in my eyes,
The sum of all fears, I now realize
Is a boat in the ocean, ready to capsize.

Rose
It is from you I came
You gave me my life
Gave me a name.
You have always been there for me, Rose
In my darkest times you set me free, Rose
And I know, that you’ll love me forever,
And I love you so.

But now, when a grey fog fills up your brain,
I still linger in the vacancy that remained,
And you can still feel me when I hold your hand
To feed and to wash and to your needs attend.
I feel a white angle smile from your bed,
Whose good eyes speak in silence instead.
But who will hold my hand when I am sad?
I see how you suffer and I know I’d rather be
the one you share it with and no one but me.
Oh, Rose, my mother, Rose, I’ll set you free.

Rose
It is from you I came
You gave me my life
Gave me a name.
You have always been there for me, Rose
In my darkest times you set me free, Rose
And I know, that you’ll love me forever,
And I love you so.

על אופניי

מילים: רחל נפרסטק / לחן: אלי זמיר

עַל אוֹפַנַּי - הַרְחֵק אֶרְכַּב
תְּלַטֵּף אוֹתִי הָרוּחַ הַקְּרִירָה
בֵּין הֶהָרִים - הַנִּישָׂאִים
הָעֵצִים יוֹשִׁיטוּ עַלְעַלֵּי בְּרָכָה

וְעַל כַּנְפֵי דִּמְיוֹן אָעוּף לִי
עָנָף שֶׁל זַיִת לִי לְהָבִיא
אַלְפֵי פְּרָחִים - בִּי מְרַקְּדִים
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ בִּשְׁבִילִי

הַפַּרְפָּרִים - מְשַׂחֲקִים
עִם הַשֶּׁמֶש הַזּוֹרַחַת בַּמִּשְׁעוֹל
הַצִּיפּוֹרִים - לִי מְזַמְּרוֹת
הַשִּׂיחִים קַדִּים קִדָּה כָּאן לִכְבוֹדִי

וְעַל כַּנְפֵי דִּמְיוֹן אָעוּף לִי
עָנָף שֶׁל זַיִת לִי לְהָבִיא
אַלְפֵי פְּרָחִים - בִּי מְרַקְּדִים
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ בִּשְׁבִילִי

הַנְּחָלִים – שֶׁלְּצִדִּי
מַתִּיזִים רְסִיסִים שֶׁל אַהֲבָה
וְהַדְּמָעוֹת - מִן הֶעָבָר
הָפְכוּ לְמַיִם לִרְוָיָה

וְעַל כַּנְפֵי דִּמְיוֹן אָעוּף לִי
עָנָף שֶׁל זַיִת לִי לְהָבִיא
אַלְפֵי פְּרָחִים - בִּי מְרַקְּדִים
הָעוֹלָם כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ בִּשְׁבִילִי

מחבואים

מילים: יהודית מליק שירן / לחן: אלי זמיר

אִם תִּרְקְדִי אִתִּי עַכְשָׁו
מִשָּׁמַיִם לָךְ יִפֹּל פִּתְאוֹם כּוֹכַב
צִפּוֹר עַל עֵץ שׁוּב תְּצַיֵּץ
תָּשִׁיר לָךְ בְּשִׂמְחָה
אָבִיב פִּתְאוֹם הִגִּיעַ
מְלַבְלֵב עִם הַפְּרִיחָה
כֵּן, עִם הַפְּרִיחָה

הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרוּחַ שׁוּב בְּמַחְבּוֹאִים
לְרֹאשֵׁךְ עוֹנְדוֹת זֵר יַהֲלוֹמִים
הַתְּכֵלֶת מְחַיֶּכֶת לָךְ חִיּוּךְ רָחָב
רִקְדִי כְּמוֹ עָנָן
אֲנִי כְּבָר מוּכָן
אֶתֵּן לָךְ אֶת הַלֵּב
אָז בּוֹאִי לִרְקֹד הַלַּיְלָה בּוֹאִי נִתְ-אָ-הֵב

אִם תִּרְקְדִי אִתִּי עַכְשָׁו
גַּם הַיּוֹם שֶׁלָּךְ יַסְמִיק
בָּךְ מְאֹהַב
הָרוּחַ תְּפַזֵּז קַלּוֹת
תִּרְקֹד עִם הֶעָלִים
הַצַּמָּרוֹת גַּם יִרְקְדוּ
וְכָל הָעֲנָפִים
כָּל הָעֲנָפִים
הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרוּחַ שׁוּב בְּמַּחְבּוֹאִים
לְרֹאשֵׁךְ עוֹנְדוֹת זֵר יַהֲלוֹמִים
הַתְּכֵלֶת מְחַיֶּכֶת לָךְ חִיּוּךְ רָחָב
רִקְדִי כְּמוֹ עָנָן
אֲנִי כְּבָר מוּכָן
אֶתֵּן לָךְ אֶת הַלֵּב
אָז בּוֹאִי לִרְקֹד הַלַּיְלָה בּוֹאִי נִתְ-אָ-הֵב
הָנִיפִי אֶת יָדַיִךְ
וְאֶתֵּן לָךְ אֶת הַלֵּב
אָז בּוֹאִי לִרְקֹד הַלַּיְלָה
בּוֹאִי נִתְ-אָ-הֵב

כל מה שנדרש

מילים: עידית ברק / לחן: אלי זמיר

כָּל מָה שֶׁנִּדְרַשׁ
הוּא רַק מַבָּטְכֶם אוּלַי
מַגַּע שֶׁל יַדְכֶם אוֹ סִימָן אַחֵר (לבדוק יֶדְכֶם)
שֶׁאַתֶּם מַבְחִינִים בִּי
הַבִּיטוּ עָלַי
אִם רַק תְּנַסּוּ לִרְאוֹת בִּי
חָבֵר מַמָּשׁ
נַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם(נַהֲפֹךְ)
לְטוֹב יוֹתֵר
אֲנִי שׁוֹנֶה מְעַט מִכֶּם
אַךְ זֶה לֹא יְשַׁנֶּה לָכֶם
בְּוַדַּאי
הַבִּיטוּ עָלַי
לְצֶבַע אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת
רַק לְצִבְעָהּ שֶׁל הַבְּדִידוּת הַקָּרָה
שֶׁאוֹתִי עוֹטֶפֶת
כָּל מָה שֶׁנִּדְרָשׁ
הוּא רַק לְנַסּוֹת יוֹתֵר
וְלֹא לְוַתֵּר
לֶאֱהֹב גַּם אֶת הָאַחֵר
אֲנִי שׁוֹנֶה מְעַט מִכֶּם
אַךְ זֶה לֹא יְשַׁנֶּה לָכֶם
בְּוַדַּאי
הַבִּיטוּ עָלַי
לְצֶבַע אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת
רַק לְצִבְעָהּ שֶׁל הַבְּדִידוּת הַקָּרָה
שֶׁאוֹתִי עוֹטֶפֶת
כָּל מָה שֶׁנִּדְרַשׁ
לָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר יַחְדָּיו
אוּלַי אַתְּ וְאוּלַי אַתָּה
תָּשִׁירוּ עַכְשָׁו

נגד הזרם

מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר

כָּל חַיַּי שָׂחִיתִי נֶגֶד הַזֶּרֶם.
לֹא בָּחַרְתִּי לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם
וְכִי אֵיזוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה תִּבְחַר לִשְׂחוֹת נֶגֶד?

לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כֻּלָּם,
אֲנָשִׁים נִרְאוּ לִי כְּתַנִּים.
בָּחַרְתִּי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל גּוֹזָל,
לֹא לְהִמָּלֵט מִן הָאֱמֶת,
מִלִּים פָּצְעוּ כְּמוֹ מַגְלֵב
וְלֹא יָדַעְתִּי אִם אֶשְׂרֹד אֶת הַכְּאֵב.

וְאָז הָדַף הַגַּל.

הַפַּחַד הִתְרַכֵּךְ, נַעֲשָׂה נוֹצוֹת,
אֲנִי רַכָּה גַּם. כְּבָר יְכוֹלָה
לִשְׁכַּב עַל חוֹל, לְהַשְׁמִיעַ קוֹל.

שָׂחִיתִי נֶגֶד הַזֶּרֶם.
לֹא יָדַעְתִּי אִם אֶשְׂרֹד אֶת הַכְּאֵב
וְאָז הָדַף הַגַּל.

לֹא בָּחַרְתִּי לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם
וְכִי אֵיזוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה
תִּבְחַר לִשְׂחוֹת נֶגֶד?

לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל כֻּלָּם,
אֲנָשִׁים נִרְאוּ לִי כְּתַנִּים.
בָּחַרְתִּי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל גּוֹזָל,
לֹא לְהִמָּלֵט מִן הָאֱמֶת,
מִלִּים פָּצְעוּ כְּמוֹ מַגְלֵב
וְלֹא יָדַעְתִּי אִם אֶשְׂרֹד אֶת הַכְּאֵב.

וְאָז הָדַף הַגַּל.

הַפַּחַד הִתְרַכֵּךְ, נַעֲשָׂה נוֹצוֹת,
אֲנִי רַכָּה גַּם. כְּבָר יְכוֹלָה
לִשְׁכַּב עַל חוֹל, לְהַשְׁמִיעַ קוֹל.

שָׂחִיתִי נֶגֶד הַזֶּרֶם.
לֹא יָדַעְתִּי אִם אֶשְׂרֹד אֶת הַכְּאֵב.
וְאָז הָדַף הַגַּל.
לֹא בָּחַרְתִּי לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם

כָּל חַיַּי שָׂחִיתִי נֶגֶד הַזֶּרֶם.
לֹא בָּחַרְתִּי לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם
וְכִי אֵיזוֹ יַלְדָּה קְטַנָּה תִּבְחַר לִשְׂחוֹת נֶגֶד?

זה הרחוב כאן נולדתי (ילדתי)

מילים ולחן: אלי זמיר

פֹּה נוֹלַדְתִּי יַלְדָּתִי
לִפְנֵי זְמַנִּים רַבִּים
אֶצְבְּעוֹתַי פָּרְטוּ צְלִילִים
עַל מֵיתָרִים

יַלְדָּתִי
מוּזָר הוּא הָרְחוֹב
נִרְאֶה אַחֵר,
אוּלַי אַצְלִיחַ לְדַמְיֵן
פְּרִיחַת הַגַּן
שֶׁהִתְרוֹקֵן,
מִשְׁעוֹל קְסָמִים
שָׁם הִתְפַּתֵּל,
שָׁעוֹת שִׂחַקְתִּי בֵּין עֵצִים
כְּמוֹ גִּבּוֹר מַעַרְבוֹנִים,
רַק זִכְרוֹנוֹת
צָפִים וּמִתַּמְּרִים
נוֹתְרוּ רַק זִכְרוֹנוֹת
מְיֻתָּמִים

אוּלַי טָעִיתִי יַלְדָּתִי
נָטַשְׁתִּי קֵן,
חָשַׁבְתִּי: אֶסְתַּדֵּר
אֶמְצָא מָקוֹם אַחֵר

יַלְדָּתִי
אֲבָל בֵּיתִי נִנְטַשׁ
וְנֶעֱזָב
וְלֹא מָצָאתִי יַלְדָּתִי
מָקוֹם לְלֵב נִכְזָב

תְּנִי לִי יָד וְנִכָּנֵס
לֹא נְוַתֵּר
זֶה הַבַּיִת, הַנָּתִיב
נִתְקַע יָתֵד
שׁוּב לֹא אַכְאִיב
הִשְׁתַּנֵּיתִי יַלְדָּתִי
רַק זִכְרוֹנוֹת צָפִים
וּמִתַּמְּרִים

הוא לא בשבילך

מילים: עמוס בירנבאום / לחן: אלי זמיר

יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לוֹמַר לָךְ אָז שִׁמְעִי הֵיטֵב –
אֲגַלֶּה לָךְ יַלְדּוֹנֶת גַּם אִם זֶה כּוֹאֵב
הוּא בָּא לוֹ וְהוֹלֵךְ – וְלֹא תּוֹמֵךְ

הוּא רַק יִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּךְ –
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ

זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאֲנִי בָּרְחוֹב עוֹצֵר –
רוֹאֶה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב אִתָּךְ עַל מָה הוּא מְבַרְבֵּר
הַכַּעַס רַק גּוֹבֵר, (רַק גּוֹבֵר)
וְלֹא עוֹבֵר (זֶה לֹא עוֹבֵר קָשֶׁה לְהִתְגַּבֵּר)
(פזמון)
הוּא רַק יִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּךְ –
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ

כֻּלָּם מְדַבְּרִים – הִפְסַדְתִּי אֶת אַהֲבָתֵךְ
חֲלוֹמוֹת שְׁבוּרִים, הֵם רַק מְרַכְּלִים – עָלַיִךְ חוֹלִים
אָז אָנָּא הַקְשִׁיבִי וְקִלְטִי זֹאת הֵיטֵב –
הַבַּרְנָשׁ הַזֶּה אוֹתָךְ בָּטוּחַ לֹא אוֹהֵב

אֲנִי כְּבָר מְסֻבָּךְ – (כְּבָר מְסֻבָּךְ) -
אוֹהֵב אוֹתָךְ (לֹא מַלְאָךְ אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָךְ)

הוּא רַק יִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּךְ – הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ
(הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ
הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ)

כֻּלָּם מְקַנְּאִים – רוֹצִים הֵם אֶת אַהֲבָתֵךְ
זֶה כְּבָר לֹא נָעִים – עִזְבִי אֶת הַכֹּל – אֲנִי לֹא יָכוֹל
אָז אָנָּא הַקְשִׁיבִי וְקִלְטִי זֹאת הֵיטֵב –
הַבַּרְנָשׁ הַזֶּה אוֹתָךְ בָּטוּחַ לֹא אוֹהֵב

אֲנִי כְּבָר מְסֻבָּךְ – (כְּבָר מְסֻבָּךְ) -
אוֹהֵב אוֹתָךְ (לֹא מַלְאָךְ אֲבָל אוֹהֵב אוֹתָךְ)

הוּא רַק יִשְׁבֹּר אֶת לִבֵּךְ – הוּא לֹא בִּשְׁבִילְךָ

אף פעם לא ידעתי

מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר

אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֶגַּע בָּךְ שֶׁתִּגְעִי בִּי בְּנַפְשִׁי
תִּהְיִי שׁוּב בְּחַיַּי
אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁגַּלִּים צְלוּלִים יִגְעוּ בְּנִשְׁמָתִי
וְנֹגַהּ יָם יַפְצִיעַ

בַּמְּצוּלוֹת שֶׁל מַבָּטֵךְ
יָמִים אֲבוּדִים רַכּוּת נִצָּן
בְּהַבְטָחָה לְעֵת לִבְלוּב
גַּעְגּוּעַ וְתִקְוָה לְהִתְחַדְּשׁוּת
בְּחוּט חֲלוֹם נִרְקֶמֶת

שׁוּב לֹא אֶתֵּן לִפְגֹעַ
אֶעֱטֹף לִבֵּךְ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלְכִי
אֶהְיֶה מַלְאָךְ שׁוֹמֵר לָךְ

יָפָה כְּפֶרַח לוֹטוּס
אַתְּ נִפְתַּחַת וְלִבִּי לוֹחֵשׁ כְּיָם
רוֹגֵשׁ תּוֹדָה לָנֶצַח

כְּשֶׁעֶצֶב פּוֹצֵעַ בָּךְ
אֶהְיֶה לָךְ, יַלְדָּתִי
כְּשֶׁאַתְּ מְכֻנֶּסֶת בָּךְ בִּכְאֵב
אוֹתָךְ חוֹבֶקֶת דִּמְעָתִי
אֹהַב אוֹתָךְ, בִּתִּי

אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֶהְיֶה לָךְ שֶׁתִּהְיִי לִי
כִּנְהַר מַרְוֶה מִדְבָּר צָחִיחַ

שָׁנִים שֶׁל כְּמִיהָה לְלֹא נֹחַם
לִנְשֹׁם מַבָּטֵךְ לָגַעַת
וּשְׁתֵּי פֵיוֹת זֹךְ וְטֹהַר
יָדַיִם נִשְׁזָרוֹת
חוֹבֵק נֶכְדָּה וּבַת
לָנֶצַח

לוּ רַק סִפְּרוּ שָׁמַיִם
שֶׁאֶמְצָא שֶׁתִּמְצְאִי אוֹתִי, יַלְדָּה

מלווה רחוקה

מילים: אלי זמיר / לחן: אלי זמיר

אַחֲרֵי הָאַכְזָבוֹת וְהַהַצְלָחוֹת
אַתְּ לִי כָּל מָה שֶׁנּוֹתַר לְקַוּוֹת
מִמֵּךְ אֲנִי שׁוֹאֵב אֶת כָּל הַכֹּחוֹת
שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ
וְאֶשְׁאַף לִחְיוֹת
וְאֶחֱלֹם לִבְנוֹת

גַּם אִם לֹא אֶרְצֶה אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ⁠
כְּמוֹ אַהֲבָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי
אַף בַּחֲלוֹף הַזְּמַן
אַף בַּחֲלוֹף הַזְּמַן

וּלְמָה כְּבָר נוֹתַר לִי לְקַוּוֹת
בְּעוֹלָם שֶׁבּוֹ חָדְלוּ לִי כָּל הָאֲהָבוֹת
כֵּן, פִּתְאֹם גִּלִּיתִי אוֹתָךְ⁠
כְּאוֹר זוֹהֵר , כְּלַפִּיד בּוֹעֵר, כּוֹאֵב וְחוֹדֵר

כִּמְלַוָּהּ אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ⁠
רְחוֹקָה מֵחַיֵּי, מֵעוֹלָמִי
אֲבָל קְרוֹבָה אֵלַי,
כָּל כָּךְ קְרוֹבָה אֵלַי.

רוֹצֶה , רוֹצֶה , רוֹצֶהָ אוֹתָךְ⁠
רוֹצֶה רוֹצֶה לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ⁠

פִּזְמוֹן:
מָה הִשְׁתַּנָּה בִּי
אַתְּ אוֹר שֶׁחָשַׂף לִי
אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁיָּדַעְתִּי
מָה הִשְׁתַּנָּה לִי
עָצוּב שֶׁאֵדַע כִּי
אֶת כָּל הַיִּחוּד שֶׁאִבַּדְתִּי
פִּתְאֹם זֶה נִגְלָה בִּי
מִבְּלִי שֶׁאֶבְחַר לִי
שֶׁבְּחַיַּי אַתְּ הִיא
אַתְּ הִיא

אַתְּ לִי הַהֶמְשֵׁךְ וְכָל הַצִּפִּיּוֹת
וְכָל אֲשֶׁר אוּכַל לְקַוּוֹת
וְלֹא הָיִית לִי מֵעוֹלָם שֶׁלִּי
אֲבָל אֶת חַיָּה בְּתוֹכִי
וּמְאִירָהּ אֶת דַּרְכִּי
וְיוֹדַעַת כְּמוֹתִי

גַּם אִם לֹא אֶרְצֶה , אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ⁠
יוֹתֵר מִכָּל, יוֹתֵר מִלֶּאֱהֹב
יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת בִּכְלָל
לִהְיוֹת בִּכְלָל

רוֹצֶה רוֹצֶה רוֹצֶה אוֹתָךְ⁠
רוֹצֶה רוֹצֶה לִהְיוֹת שֶׁלָּךְ

אמהות

מילים: נגה אורנשטיין סולודר / לחן: אלי זמיר

שָׂדוֹת מוֹרִיקִים נִפְרָשִׂים אֶל הָאוֹר
קַרְנֵי הַחַמָּה מְפִזּוֹת זָהֳרָן
סִתְוָנִיּוֹת וְרֻדּוֹת בָּרוּחַ נִרְעָדוֹת
פַּרְפָּרִים מְרַחֲפִים אֶל חֲלוֹמוֹת
הַכּוֹכָבִים מְזַמְּרִים

וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת, מְבַקְּשׁוֹת
הָאָמְנָם אֵין תְּשׁוּבוֹת
לְדִמְעַת נְשָׁמוֹת חֲבוּלוֹת?

הַשַּׁחַר הַזַּךְ אוֹסֵף אֶל חֵיקוֹ
תֻּמַּת עוֹלָלִים מְמוֹסֶסֶת גְּבוּלוֹת
וְאִמָּא בְּרַכּוּת חוֹבֶקֶת אֶת יַלְדָּה,
נְהַר חָלָב צָחוֹר
מַמְתִּיק אֶת תִּקְוָתָהּ
הַמִּמְטָרִים מְזַמְּרִים

וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת, מְבַקְּשׁוֹת
אֵיךְ הַלְמוּת הַתְּמִימוּת
מְצַמַּחַת חוֹחֵי אַלִּימוּת?

יָדַיִם עוֹד מוּשָׁטוֹת
תִּקְווֹת בְּחוּט זָהָב נִרְקָמוֹת
כֻּלָּנוּ יַלְדֵי הָאֲדָמָה הַחַמָּה

עֹפֶר וּכְפִיר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא רוֹבְצִים,
טַלְיָה וּלְבִיאָה דּוֹלְגוֹת בֵּין עֵצִים
וְאִמָּהוֹת שְׁלוּבוֹת יָדַיִם צוֹעֲדוֹת
אֶל מְדוּרַת קַרְנֵי חַמָּה מַעְפִּילוֹת
שָׁרוֹת כְּמִיהַת לְבָבוֹת

וְעֵינַיִם קְרוּעוֹת
שׁוֹאֲלוֹת, תּוֹהוֹת, מְבַקְּשׁוֹת
בְּעִמְקֵי נְשָׁמוֹת
מִנִּצִּים נִבְטֵי הַתְּשׁוּבוֹת

וְעוֹר נֶאֱרַג בְּאוֹר
תְּפִלּוֹת בִּשְׁלַל גּוֹנֵי הַדְּרוֹר
בַּחֲלוֹם פִּרְחֵי אַהֲבָה וְשָׁלוֹם