מירי מסיקה / פנינים בנהרות

אני נפלתי פעם
איבדתי את הטעם
עד שהחושך יהפך ליום
אז אקום אשכח פתאום
את מחול התהום

עייפתי מפניי
מהסדקים בעיניי
עד שדמעות דם יהפכו לקרח
יישאר סתם עוד אורח
שביקר בחיי

הייתי בגנים יפים בארמונות
ואסירה שבוייה תלוייה בדמיונות
יפה וחדשה עד שסער הלילה
הייתי מגלה פנינים בנהרות
וישנה ערה תופרת מחשבות
הלב עכשיו שוכח
אותו כוכב אורח

הו אמא מה קרה לי
הדרך הסתבכה לי
שעות דיברנו על אהבה
ורציתי שתדע
איך הייתי קרובה