שוב הבוקר עלה, זריחה עצובה.
זו לא המסיבה שחיכית לה נורא.
היית כה יפה, רקדת שמחה,
עטופה לה בשאל של אהבה.
לא אל תירא מפחד פתאום
משואות רשעים כי תבוא
אש, אדמה חרוכה
ריח של מלחמה ,
לא נפרד לעולם, אני ואתה.
לא אל תירא מפחד פתאום
משואות רשעים כי תבוא