שוב צריך לפתור את בעיית תקציב המדינה
כל כך עמוק הוא הבור, רק אתמול הנחתי אבן פינה
לרכבת תחתית שתעבור כאן, אמנם כאב שוב בחזה
אבל נשאתי נאום קצר, והתחמקתי מפוליטיקאי נבזה
ששאל אותי – אדוני, שר התחבורה, אתה נראה לאחרונה
חיוור עייף חסר שליטה, אולי תעדכן על מצבך?
אני? אני לא מרגיש כל כך טוב, עניתי לעצמי
גם אשתי מאיימת לעזוב, היא כבר לא ישנה איתי
מהעבודה אני לאט מתרחק, וכבר לא מוצא עניין
וכל צעיר שאפתן אותי בודק, כאילו קוצב לי את הזמן
האמת, לא אכפת לי שייקחו את המשרה הנחשקת
עוד שנה וחצי נותרו, אולי אז אמצא קצת שקט
חברים במפלגה מתלוננים שאני כבר לא מקדיש מספיק זמן
הפסדתי את האירועים האחרונים, ואת הארוחה השנתית גם
ובינתיים הכאב בחזה חוזר בתדירות גדלה והולכת
כל חיי אני ממהר, לאן ? אשתי צועקת - אני נחנקת
