מוּזָר שֶׁהִתְחִיל הָאָבִיב
פִּתְאוֹם כָּל מִינֵי פְּרָחִים קְטַנִּים
צָצִים לָהֶם בֵּין גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב
מוֹפִיעִים בֵּין צַמְּרוֹת הָעֵצִים
מוּזָר שֶׁהִתְחִיל הָאָבִיב
מִסָּבִיב כָּל מִינֵי פַּרְפַּרִים
בּוֹחֲרִים לָצֵאת דַּוְקָא עַכְשָׁו
לְבַלּוֹת אֶת חַיֵּיהֶם הַקְּצָרִים
וְהָאוֹר מִשְׁתַּנֶּה
מֵאָפֹר וְכֵהֶה
לְבָהִיר וְטִפָּה יוֹתֵר חָם
אֲבָל כְּלוּם לֹא מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אָבִיב
זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ סוֹף הָעוֹלָם
מוּזָר שֶׁהִתְחִיל הָאָבִיב
הָרוּחַ נָעָה כְּמוֹ לְחִישָׁה
מְפַזֶּרֶת רֵיחוֹת נְעִימִים
מְלֻוִּים בְּתִקְוָה חֲדָשָׁה
הַלֵּילוֹת נַעֲשִׂים יוֹתֵר קְצָרִים
וְהַבֹּקֶר נִפְתַּח בְּשִׁירָה
שֶׁל אַלְפֵי צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת
שֶׁעוֹשׂוֹת אֶת דַּרְכָּן חֲזָרָה
וַעֲדַיִן קְצָת קַר
אַךְ נִדְמֶה שֶׁאֶפְשָׁר
כְּבַר לָקוּם וְלָלֶכֶת לַיָּם
אֲבָל כְּלוּם לֹא מַרְגִּישׁ כְּמוֹ אָבִיב
זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ סוֹף הָעוֹלָם
ואולי יום אחד עוד נביט למרחק
ונצחק כל הדרך לשם
אז הכל שוב ירגיש כמו אביב
לא ירגיש לי כמו סוף העולם