בואי וניקח את זה לאט
אני אהיה אני ואת כמו שאת
נתקרב נתרחק ונשמור על מבט
בואי וניקח את זה לאט
בואי ננגן שירים יפים
על ארצות רחוקות ונופים
בתוך בית קטן עם גג רעפים
בואי ננגן שירים יפים
המרחק בינינו
לא כל כך גדול
אם את מוכנה
אז גם אני יכול
לנשום עמוק לצלול
איתך אל תוך המים
בואי וניקח את זה לאט
בינתיים
בואי נטפס על ההרים
מוקדם בבוקר עם שירת ציפורים
נשאיר מאחורינו את אותם לילות מרים
בואי נטפס על ההרים
ניקח את זה לאט
אני אהיה אני ואת כמו שאת
ויש לנו את כל הזמן שבעולם
אז ובואי ניקח את זה לאט
המרחק בינינו
לא כל כך גדול
אם את מוכנה
אז גם אני יכול
לנשום עמוק לצלול
איתך אל תוך המים
בואי וניקח את זה לאט
בינתיים
היד שלי כבדה
אקורד על הפסנתר
הלכת לפני שעה
ולא השארת פה כלום מלבד
את כל מה שאמרת
מילים מתוך הלב
אני רוצה אותך
אני כל כך עייף אבל
הגוף שלי עוד ער
ויש לו מה לומר
בנגיעות רכות
בצחוק שמתגלגל לאט
הבוקר שוב עולה
ויש לנו עוד זמן
ואין מה לגלות
כשאין מה להסתיר מלבד
פצעים באפילה
השמש יחטא
כי העבר עבר
וההווה כבר מחכה
ואיך הכל חדש
מרגיש כל כך מוכר
חייכת אלי מבט
אולי בכלל נפגשנו פעם…
עוד לא נסעת וכבר
אני מחכה שתחזרי
לא התרחקת בכלל
אני מבקש שתתקרבי
הכל בינינו כמו אגם
כשמתייבש קשה לשחות
אני רוצה לצחוק איתך
והעיניים מתמלאות דמעות
ולא אמרת מילה
אני חיפשתי רמזים
לסוג של גאולה
שתגרש את הפחדים
פתאום איבדתי את עצמי
ושוב חזרו העננים
איך להחזיר את החיוך
איך להרדים עכשיו את השדים
ולא ביקשת ממני כלום
אבל אני רוצה לתת
את כל מה שאני יכול
הבטחנו לדבר אמת
אולי עדיף עכשיו לשתוק
ולחכות שהמילים
יהיו יותר רכות אולי אפסיק לבכות
נרגיש שוב שאנחנו מתחילים
והקנאה שלי
שורפת לך את הפרחים
לא האמנתי לך
כשאמרת שממשיכים
כל הפצעים שלי פתוחים
רואים בכל כבשה זאב
ולא סיפרתי לך
אני כבר קצת מתחיל להתאהב
אבל עכשיו זה קרב אבוד
אני הרי כל כך שלך
הלב שלי דופק מהר
והוא רוצה לרקוד איתך
אולי עדיף להתחבק
ולא לחשוב על מה יהיה
כי עוד שניה מחר וזה כבר מאוחר
ותכף יום חדש שוב יעלה
ומה שריק יתחיל להתמלא
איך תכף יום חדש שוב יעלה
הבטחנו להיות חברים בחורף
אבל החיים הפנו לנו עורף
איך במיטה היה כל כך חם
והקיץ שלנו תם
היינו טובים ורכים ויפים
כבר דמיינתי איך שאנחנו עפים
עכשיו רואה אותך רצה מכאן לשם
והקיץ שלנו תם
לא מדברים כבר שבועיים וקצת
תכף תהי זיכרון של כמעט
הראית לי את כל מה שלא הראית לכולם
סיפרת לי סודות שלא סיפרת מעולם
והקיץ שלנו תם
תכף את תעלי על טיסה
ומה שנשאר לי זו רק החמצה
מחשבה של מי אני מולם
הקיץ שלנו תם
הזמן עובר כמו שניה או שנה
רואה מרחוק איך שאת משתנה
מנסה לא ליפול שוב מאותו הסולם
הקיץ שלנו תם
אני כבר יודע את מה שרוצה
מדבר בלי לחשוב כשאני לא מוצא
כבר נסעתי רחוק וחזרתי משם
מטוס שוב ממריא אל מעבר לים
והקיץ שלנו תם
ואת צעירה וצמאה וכל כך
רוצה בפשוט מה שאצלי שמסובך
עוד לא חווית עוד לא ראית ת׳עולם
לא יודע מתי את תשובי משם
הווה מתמשך שפשוט נעלם
והקיץ שלנו תם
שוב חזרתי לבית הריק
הפסנתר עומד ושותק
הספה גדולה מדי
ובינתיים
המרחק הולך וגדל
זיכרון כמו פרח קמל
וכוכב אחד כבר מאיר
בשמיים
איך דבר כל כך פתאומי
נהיה כבר כמעט יומיומי
והבכי הופך לסתמי
ועוד צעד צעד
אנשים שבאים והולכים
בחיים שלאט מתמשכים
מחפשים באותן הדרכים
וממשיכים