מאיפה להתחיל?
אני אף פעם לא ידעתי...
ניסיתי להכיל יותר מדי – ואז שקעתי
עד שתבוא (אחרי השיא)
השלמה נעימה
אני מכניס, אני מוציא
נשימה.
לא מזמן, כשהאידיאליסט בתוכי עוד בעט
זה עשה
לי טוב להאמין שרגע אחד של בהירות אמיתית יציל אותי ויעניק משמעות
למסע
אך הזמנים משתנים לפקודת השנים, ואנחנו
כבר יודעים שאין מה להמתין, למודי אכזבה – ברחנו
ועם הראש מורם לכיוון מערב
את הכוסית נרים לחיים או למוות
נמרוד בגורל, אכזבות של הדור הקודם
לא נעז להביט לאחור
מחר נהיה כבר רחוקים
הילדים האלה, כולם בגיל שלי
זה מוזר לחשוב
מצד שני, האנטגוניזם המיידי הזה שמציף אותי
הוא שמאיץ בי להרים גיטרה ולכתוב
אני מוסיף עוד שורה לדברי הכפירה וקורא לך
החלום התבדה, התקווה אבודה, אך מצאנו פתח
ועם הראש מורם לכיוון מערב
את הכוסית נרים לחיים או למוות
נמרוד בגורל, אכזבות של הדור הקודם
לא נעז להביט לאחור
לא הקשבנו לעצת הרופאים
ובלענו את המסטיק שלעסנו כבר שלוש שנים
במקום לזרוק אותו אל תוך הפח
עכשיו הלב נדבק אל הקיבה
אנחנו לא רעבים יותר לאהבה
שיכורים מהמהירות, איבדנו שליטה
ועכשיו, פצועים, נכים רגשית, מרותקים אל המיטה
אנחנו דועכים אל תוך שגרה
אין כבר דרך חזרה
אז אני אכתוב לך שיר
הוא יהיה להיט ברדיו ,יתנגן שם שוב ושוב
אני אכתוב לך שיר
שיעשה לכולם שמח ורק לך טיפה עצוב
אני אכתוב לך שיר
בתוך הכלוב הזה היית בטוחה
אך הפיתוי היה גדול כשהתאהבת בדלת הפתוחה
אז המילים, כמו בדרך כלל
יסגרו עוד מעגל
כשאני אכתוב לך שיר
הוא יהיה להיט ברדיו ויתנגן שם שוב ושוב
אני אכתוב לך שיר
שיעשה לכולם שמח ורק לך טיפה עצוב
אני אכתוב לך שיר
ומאוד תל אביב בחוץ , כדאי להסתכל
ביום עמוס, בשעת השיא, כמעט אפשר להתבלבל
אני אכתוב לך שיר,
הוא יהיה להיט ברדיו ,יתנגן שם שוב ושוב
אני אכתוב לך שיר
שיעשה לכולם שמח ורק לך –טיפה עצוב
אני אכתוב לך שיר
היום נהיה יותר זרים ממה שהיינו אתמול
מחר אלמד איך העולם עובד, כמו ילד גדול
הו, עד אז אני מנסה להזהר
לא להתמכר לפנטזיה הזאת
מה אפשר לעשות? כשהלב לא מפסיק לזמר:
הנה יופי אחר
מחר אהיה פחות אמיץ ממה שרציתי להיות
אחזור אל השגרה אל החיים שנולדתי לחיות
הו, איך הייאוש נהיה פואטי יותר
כשהיא מתקרבת, אפשר להרגיש
שכל מי שמביט בה הופך להיות משורר
היא מיופי אחר
הסיוט הכי גדול שלי
אהובתי היחידה
כל חיי רדפת, רדפת אותי
(או שאני זה שרדף אותך)
פעם רציתי שתתני לי הזדמנות
עכשיו אני רוצה רחמים
אהובה ארורה,
הייתי פעם ילד שמח - תראי מה קרה
אהובה ארורה,
הלב עייף מלציית לך ואין לו ברירה
אין לי ברירה
אני כמו אחרון החרקים
חג סביב להילתך
מנסה למצוא סיפוק בספק
מקריב הכל ומתקרב
פעם רציתי שתתני לי הזדמנות
עכשיו אני רוצה רחמים
אהובה ארורה,
הייתי פעם ילד שמח - תראי מה קרה
אהובה ארורה,
הלב עייף מלציית לך ואין לו ברירה
אין לו ברירה
האור הבלונדיני מסנוור
ומסתיר לי את כל מה שהיא מסרבת לחשוף
מטמינה בחיוך מסתורי - סיפורים
בלי התחלה ובלי סוף
כוח המשיכה שלה חזק
מסובב סביבה כוכבי לכת
בתנועה, במבט החכם, בשתיקה
בסיגריה שכמעט לא שייכת
הייתי כה קרוב להתבגר
הייתי כה קרוב להתגבר
בסוף החלטתי להתמכר
בסוף החלטתי להתמכר
אני כל כך רציתי לוותר
בסוף החלטתי להסתנוור
בסוף החלטתי להשבר
בסוף החלטתי
ג'ודי, את הורגת אותי
אני כל כך רציתי לנסות
אני כל כך רציתי לעשות
אני כבול אל הטעות הזאת
אני כבול אל הטעות הזאת
עכשיו אני אבוד ומבקש
עכשיו אני אבוד ומחפש
בקצה המנהרה בוערת אש
בקצה המנהרה
ג'ודי את הורגת אותי - לאט
אותך – מהר
אני מדליק, הכל בוער
וזה מרגיש כל כך טוב!
אני משתיק את כל ההתראות
על כל התוצאות הנוראות
ומתעלם מכל האזהרות
אני שואף אותך אל הריאות
שוב עלה הרף במצעד המטורף של הלבבות הבודדים:
מסכים דקים, מסכות עבות
כמעט – רומנטיקה
שתיה וריקודים
לילה של פשרות, בר מתרוקן
אני לא מפחד לצאת – להסתכן
הו מותק
אף אחד לא יכול לפגוע בי
....כמוך
כבר רבות סופר על הטבע המוזר
של החברה לבלוע גיבורים
אבל אני הערב, עוטה שריון וחרב
ובתוכי שוכן, בין השברים:
לב אמיץ , ללא חת, מפלדה
מוקף מבצר מוגן, פורץ עוד לא ידע
עדיין
אף אחד לא יכול לפגוע בי
....כמוך
זה לא שלא ניסו - לא פעם, קמו מתחרים
אך את הרעל הנפלא שלך אין לאחרים
לב אמיץ ללא חת, מפלדה
מוקף מבצר מגן, פורץ עוד לא ידע, עדיין
אף אחד לא יכול לפגוע בי
כמוך
כל הניסיונות שלי להתרחק מהחברה
עלו בתוהו – היא תמיד מוצאת לה דרך חזרה
אז בתוך עצמי, אני מסתגר
כל הצעדים שלי לאנושות היו קטנים
קטנים בשביל עולם מהיר מדי להססנים
אין חרטות, רק השלמה:
אני חי בהווה הרחוק
מסרב לחזור (מפחד לחזור)
אני חי ושוקע עמוק
בהווה הרחוק
מכל המהלכים שלי לבוא להשתלב
למדתי את אותו הלקח: אין סיבה להתקרב
כל מה שאני צריך נמצא פה
אני חי בהווה הרחוק
מסרב לחזור (מפחד לחזור)
אני חי ושוקע עמוק
בהווה הרחוק
אם זאת הגזירה
אין ברירה
אני חי בהווה הרחוק
מסרב לחזור (מפחד לחזור)
אני חי ושוקע עמוק
בהווה הרחוק
עוד יצירת מופת אחת לפני שנירדם
סוס הפרא העקשן פתאום מסכים להירתם
"אני עוזב, אני עוזב!" – צועק עליי המתאגרף
אחרי שנים של הפסדים זה הזמן להצטרף
כשעולמינו מתכווץ והקירות סוגרים
אז השמשות כולן שוקעות באופקים יותר צרים
כבר לא נותר מה להפסיד אז בואי ונצא לטעום
עדיף לזרום מלטבוע, אני מבין את זה היום
בואי נרקוד למוסיקה של מועדונים
אני ואת בתוך, אני ואת אל תוך
הלילה
הציניות הזאת שגוננה עלינו בתיכון
ועוררה בנו סלידה מן היפה והנכון
חדרה לנו לעצמות עם הספקות והפחדים
אבל הגאולה נמצאת על רחבת הריקודים
בואי נרקוד למוסיקה של מועדונים
אני ואת בתוך, אני ואת אל תוך
הלילה
עוד יצירת מופת אחת לפני שניבלע
בתוך ההמון, נחגוג את התרבות שבזנו לה
והאמת האכזרית – תני לה לקרוע לגזרים
את כל מה שנאחזת בו, הלילה כולנו שיכורים
בואי נרקוד למוסיקה של מועדונים
אני ואת בתוך, אני ואת אל תוך
הלילה
משכיב את הלילה לישון
פרטים שקברתי – קמים לתחייה:
החיוך, המבט הראשון
הפחד להמשך אל עוד דחייה
מסתבר שאני אוהב אותך יותר
ממה שחשבתי, ממה שחישבתי
ממה שחששתי
מסתבר
עוד זרם של מחשבות
מוצא מסלולו, מתנקז בין שפתייך
שכבר טעמו אהבות
וגילו לזרים נבחרים סודותייך
מסתבר שאני אוהב אותך יותר
ממה שחשבתי, ממה שחישבתי
ממה שחששתי
מסתבר
כי עד עכשיו הצלחתי להתעלם
כשכל איבר בגוף שלי צועק - "זהירות!"
נפגשנו מזמן אבל אני עוד משלם
את מחיר ההיכרות