כל מילה כל נשימה , מרסקות את הקליפות
אחת אחת הן נופלות, משאירות את הקירות
חשופים ועירומים , עומדים בשקט רועמים
לא זזים לא מדברים , שומרים על הכל בפנים
דקה דקה שעה שעה , הזיכרון לו מתפורר
כל נשיקה וכל חיוך , מסך לבן לאט נופל
כפות ידיים נפתחות , ומושיטות הן לפנים
לגעת שוב לחוש מעט, כי כשאין זה לתמיד...
הערפל בסוף נמוג, נהר שוטף את כל כולי
ברגשות ומנגינות , שכבר קשה לי להכיל
אך כשהמים כה שקטים , אין גלים ואין ברקים
הלב לא זז ולא רואה , מה שקורה כאן לפנים...
דקה דקה שעה שעה , הזיכרון לו מתפורר
כל נשיקה וכל חיוך , מסך לבן לאט נופל
כפות ידיים נפתחות , ומושיטות הן לפנים
לגעת שוב לחוש מעט, כי כשאין זה לתמיד...
או או או או....
דקה דקה שעה שעה , הזיכרון לו מתפורר
כל נשיקה וכל חיוך , מסך לבן לאט נופל
כפות ידיים נפתחות , ומושיטות הן לפנים
לגעת שוב לחוש מעט, כי כשאין זה לתמיד...