הסתובבתי שנים בתל אביב עם יצחק קלפטר זל
הוא היה חבר אמיתי , ראש מהיר, גוף איטי, גיטריסט אלמותי
פסקול של הרדיו, להיטים בצרורות , אדם הגותי עם חיוך ילדותי, עדין נפש ותרבותי.
דמיון חופשי העיף אותי, האהבה שלי היא לא האהבה שלו,
יהונתן גפן היה אלי תמיד חביב, שנא את הביב שנקרא תלאביב,
הוא אמר לי: " אני אוהב שוקולד ועוגות גבינה, וארטיק וסוכריות ותות גינה" גם את זה קלפטר כתב אגב. וגם את שיחות סלון.
אריק אינשטיין, הנפיל האחרון אמר לי "אולי צריך לתת לזה עוד זמן בזמן שהכל היה פשוט וקל כמו שתיכננתי.
לא הבנתי, לקחתי את הזמן איתו נגנבתי, כלל לא עצרתי, קיבלתי טיל של צליל מכוון לתוך הלב האוהב, הכותב, הכואב הדואב וכדי לעודד את עצמי ככה שרתי ...
בואי הנה בואי לכן, אני שולח לך צליל מכוון אחרי שנים של חוסר וודאות
שוברת לבבות קטנה , אני שבור ללא תקנה וזאת סיבה מספיק טובה אז בואי
היה שם יושב על הגדר רגל פה רגל שם
היה שם אי ירוק בים,
היה שם טה בה דה בה דם
היה שם נפגשנו השמש ירדה לים
סוף העונה, תעשי רק מה שאת אוהבת , היא כל כך יפה, וגם שביר מתפורר בקלות...
יגאל בשן , אריק סיני, שיר אהבה בדואי, אחרית הימים, כוורת בפארק ועוד סולו של החיים, כולם שרים יידוב ושם טוב ואחרים, אריק אחד ואין ספור להיטים על להיטים על להיטים
אמרת שהכל יסתדר לך בסדר כמו בשירים של גפן וקלפטר.
אמרת שהחיוך שלו מביא לך את האביב,
אמרתי שהכי חשוב להיות בריא,
אמרת מגניב.... וטסת לרקיע השביעי
כשעץ בגן מלבלב זה לא כואב להתאהב לכן עומד ומנגן...
