אינסטרומנטלי
הלב שלי עדיין לא יצא מהארון
הוא מתכווץ מכל מבט
אף פעם לא הולך לישון
הלב שלי עדיין לא הזיז את השעון
הוא מתעכב כי התבלבל
מה מציאות ומה דמיון
תסגור את הדלת ותכבה את האור
רוצה להיות אני,
להיות ערום כל שריון,
שהמציאות הזו בנתה עם השנים
כי לא היה לאן לברוח בין כל הספרים,
תחפש את האמת,
דבר עם אלוהים,
תאהב את עצמך מולו ולא מול הפחדים,
תהיה צדיק ישר,
תשנן את המילים
״ברוך עשני כרצונו״ ״ברוך רופא חולים״
ולא נדבר על זה שלא נעיר את השדים,
תביט בנפש פנימה,
אל תיגע בחדרים החשוכים שלך בלב,
תסגור באזיקים,
״תקשיב יש רב שמטפל עושה קסמים..״
אושר
כבר מגיע אלינו
תמיד חלמתי חלום
שיהיה לי מקום
שיקבל אותי ככה ככה ככה
אושר
כבר מגיע אלינו
על הגג של העיר,
כבר לא צריך להסתיר
את הצלקות שלי,
את המציאות שלי,
שלנו
בית א׳
תראה עבר כבר זמן אני כמעט ויתרתי
על כל המלחמות בראש שלא ניצחתי
תמיד הן באו, אני לא ביקשתי
רודפות אותי ומשאירות אותי אפתי
והריאות שלי אוכלות יותר מידי עשן
צולל עמוק למרות שאין לאן
סוגר את התריסים
שלא יראו את הכתמים
שהתייבשו לי על הלב
ברידג׳
הראש שלי בוער
שנים אנלא עוצר
לחשוב על מי רציתי להיות
חזרתי לאותם המקומות
תמונות רצות מהר
אני כבר לא זוכר
מתי חייכתי באמת
פזמון
אתה לא יודע איך אני פחדתי
ושיחקתי כמו שרק אני ידעתי
סיפורים על סיפורים ומסכות
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
רק המראה שלי יודעת כמה רע לי
המוח מספר ללב שהוא נורמאלי
מתחת לבגדים דיממתי כמו אדיוט
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
בית ג׳
תראה שמעת אלף פעם לא זה לא מתאים
תאסוף לך עוד אחד
אולי תתלה אותו על הקיר
תחייך אליו יפה תסמן לו שיחכה
אתה לא צריך סתם עוד סיכת לוחם על החזה
ברידג׳
הראש שלי בוער
שנים אנלא עוצר
לחשוב על מי רציתי להיות
חזרתי לאותם המקומות
תמונות רצות מהר
אני כבר לא זוכר
מתי חייכתי באמת
פזמון
אתה לא יודע איך אני פחדתי
ושיחקתי כמו שרק אני ידעתי
סיפורים על סיפורים ומסכות
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
רק המראה שלי יודעת כמה רע לי
המוח מספר ללב שהוא נורמאלי
מתחת לבגדים דיממתי כמו אדיוט
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
פזמון
אתה לא יודע איך אני פחדתי
ושיחקתי כמו שרק אני ידעתי
סיפורים על סיפורים ומסכות
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
רק המראה שלי יודעת כמה רע לי
המוח מספר ללב שהוא נורמאלי
מתחת לבגדים דיממתי כמו אדיוט
אתה לא יכול לקלוט,
לא יכול לקלוט איך השתגעתי
עברו לנו 5 שנים
מה את זוכרת
יש לך היום יומולדת
איפה את איפה אני
עברו לנו 5 שנים
את מאושרת
הוא באמת מחבק אותך
לא כמוני בערך
את לא יודעת
מצאתי את עצמי מזמן
בחלומות אנלא דמיינתי
שגבר יאהב אותי ככה
אני זוכר איך שחיבקת אותי
נישקת אותי ליד השער
הסתכלתי לשמיים
עננים כיסו לי את הלב
היינו חיילים של העולם
הייתי מפקד כזה חכם
אז שיחקתי לך בלב ואת חיבקת אותי
יודע שכאב לך זה שרף אותי
רצית שאהיה גיבור כזה מושלם
שחקן בסרט הדפוק של העולם
אני שיחקתי לך בלב ואת חיבקת אותי
יודע שכאב לך זה שרף אותי
זה שרף אותי
עברו לנו 5 שנים
לא הספקתי לספר לך
היית רק האישור שלי
הייתי בודד הראיתי
לכולם שהנה בסוף זה יצליח
את קולטת זה 5 שנים
הסוד שלי מזמן עף ברוח
חי בשלום עם הלב והמוח
היינו חיילים של העולם
הייתי מפקד כזה חכם
אז שיחקתי לך בלב ואת חיבקת אותי
יודע שכאב לך זה שרף אותי
רצית שאהיה גיבור כזה מושלם
שחקן בסרט הדפוק של העולם
אני שיחקתי לך בלב ואת חיבקת אותי
יודע שכאב לך זה שרף אותי
זה שרף אותי
טוב לי,
טוב לך בעולם אחר
היה לי טוב מההתחלה...
תראי איך טוב לי
טוב לך בעולם אחר
היה לי טוב מההתחלה...
אינסטרומנטלי
בית א׳
איך אתה בורח ככה בלי לומר מילה
קשה לי שאנלא שומע מה איתך
איך אתה ישן בלילה
מי מחבק אותך?
ומי שומע את הלב שלך כואב
ברידג׳
למה אני לא מצליח להרפות ממך
למה אני לא מצליח לשחרר אותך
פזמון
בדיוק בזמן שאני מחפש לי חום
אתה בא נכנס ללב שלי
מתקתק כמו שעון
בדיוק בזמן שאני מנסה לישון
אתה בא ולא עוזב אותי
אתה לא עוזב אותי
בית ג׳
אני יודע שהיה לך קשה
לשמוע מה שיש לי בלב
אני יודע שזה לא משנה
רק תקשיב אני עדיין אוהב
איך הלב שלי נוסע רחוק
תמונות על המקרר מחייך לי בראש
בוא לעוד משחק אחד מי ינצח
איפה אני איפה אתה איפה אנחנו
פזמון
בדיוק בזמן שאני מחפש לי חום
אתה בא נכנס ללב שלי
מתקתק כמו שעון
בדיוק בזמן שאני מנסה לישון
אתה בא ולא עוזב אותי
אתה לא עוזב אותי
בדיוק בזמן שאני מחפש לי חום
אתה בא נכנס ללב שלי
מתקתק כמו שעון
בדיוק בזמן שאני מנסה לישון
אתה בא ולא עוזב אותי
אתה לא עוזב אותי
בדיוק בזמן שאני
מנסה לישון, מנסה לישון
בדיוק בזמן שאני
מנסה לישון, מנסה לישון
בדיוק בזמן שאני
מנסה לישון, מנסה לישון
בדיוק בזמן שאני
מנסה לישון, מנסה לישון
נסעתי על המכונית בכביש המהיר
אין רמזורים שיעצרו את הלב הוא שביר
דמיונות וחלומות שנזרקו מזמן
כמו בדלים בתוך כוסות כמו ערימות עשן
שתיתי ושתיתי אין לי מה להסביר
ברחתי מהמוח שלי מרגיש כמו אסיר
תאהב אותי תאהב אותך תאהב אותנו
תשמור עליי ואל תברח שלא אפחד שוב
יש בי פחד לאבד את הכל
יש בי פחד שתלך בלי לחזור
לא שקט לי על הלב יש בו חור
אני צעקתי כבר
אני מרגיש כמו שיכור
מזמן כבר שיכור
מהחיים מאכזבות
מאהבות שנגמרות
בבת אחת,
כלום לא לאט
אני מרגיש כמו שיכור
מזמן כבר שיכור
מגעגוע או אשמה
והילדות שנעלמה
בבת אחת
כלום לא לאט
נפלתי מהגג אנלא יודע לאן
אין כוכבים ואין אפילו שביל מזומן
תשמור עליי שלא אשתגע
איך אני עוד שפוי רק אלוהים יודע
עוד מעט אני מוחא כפיים
צוחק בוכה אני מרים לחיים
כשכואב לי אנלא צורח
רק בדיאלוג עם הירח
יש בי פחד לאבד את הכל
יש בי פחד שתלך בלי לחזור
לא שקט לי על הלב יש בו חור
אני צעקתי כבר
תן וקח
כל מה שיש
גם אם לא נישאר כמעט
אהבה גדלה לאט
תן וקח
את כל הלב
גם אם הוא כמעט נסגר
עוד מעט יבוא מחר
שנינו כמו אחד
גם אם תתרחק זה לא נגמר
יש אמת אחת
מי שלא אומר אותה נשבר
תראה עוד דמעה נופלת
אני בוכה וגם צוחקת
ככה זה איתך
ככה זה אנחנו
תן וקח
את מה שאין
רק מילים בלי מנגינה
הן תפילות בלי הגנה
תן וקח
את כל הלב
גם אם הוא כמעט נסגר
עוד מעט יבוא מחר
שנינו כמו אחד
גם אם תתרחק זה לא נגמר
יש אמת אחת
מי שלא אומר אותה נשבר
תראה
עוד דמעה נופלת
אני בוכה וגם צוחקת
ככה זה איתך
ככה זה אנחנו
בית א׳
איפה הלב שלך מונח עכשיו
איפה אתה שם את הראש
כמה פעמים ביום
שולח לב אדום
ומי מקבל אותו ישר ללב
איך נראה הבוקר החדש שלך
מי נמצא איתך שם כשקשה
זוכר את הציפורים ששרו כשהגיע בוקר
הן עדיין כאן יושבות על החלון
ברידג׳
לך ואל תברח רחוק
אני משחרר אותך למצוא לך מקום
אני אוהב עדיין
אף פעם לא
אהבתי ככה מישהו בעולם
פזמון
מתפלל שהעולם מחייך לך
ומתחיל להיות קצת שקט בפנים
מתפלל שהכאב לא חבר שלך
שהחיוך שלך חוזר לפנים
אתה איתי בלב לכל החיים
בית ב׳
מי יושב איתך סיגריה סתם כדי לדבר
מי מלטף אותך כשזה מציף
מי רוקד איתך על הספה סתם בלי סיבה
כשמאוחר כמו איזה 2 מטומטמים
ברידג׳
אולי תבוא
ואל תברח רחוק
אני מתגעגע לחבק אותך קרוב
אני אוהב עדיין
אף פעם לא
אהבתי ככה מישהו בעולם
פזמון
מתפלל שהעולם מחייך לך
ומתחיל להיות קצת שקט בפנים
מתפלל שהכאב לא חבר שלך
שהחיוך שלך חוזר לפנים
אתה איתי בלב לכל החיים
פזמון
מתפלל שהעולם מחייך לך
ומתחיל להיות קצת שקט בפנים
מתפלל שהכאב לא חבר שלך
שהחיוך שלך חוזר לפנים
אתה איתי בלב לכל החיים
אינסטרומנטלי
לא ליפול הפעם
להמשיך לספור נשימות
עד יחלוף הזעם
עד שירגע לפחות
כשכבה הלילה
חושך בא על פני תהום
והאור שחי בך
נעלם עם בוא היום
אם את שומעת
אם את שומעת עכשיו
לעולם
את לי בשמים
לי בשמיים כוכב
לא לישון,
יש דופק
כמו הבהוב בקצה הרחוב
להמשיך
לרדוף את
מה שאז עשה לנו טוב
סוף באמצע דרך
חושך בא על פני תהום
קר כלכך בלילה
והיום אדום אדום
אם את שומעת
אם את שומעת עכשיו
לעולם
את לי בשמים
לי בשמיים כוכב
בית א׳
מה להיות
שקית של קלישאות
אני סוחב איתי ביד
חלומות
הפכו למותרות
כולם רוצים הכל מיד
בית א׳
אנשים שנעלמו מזמן
על המסך שלי חיים
ואם לומר אמת
אולי עדיף לי ככה
לא הולך לאן שהם הולכים
נוסע לכיוון הים
פזמון
כי אני לא רואה
לאן אני הולך
וזה בסדר כי
אני בוחר את זה
בטעויות שלי
גם אם נשבר הלב
הכל בסדר כי
אני בוחר את זה
אני בוחר את זה
אני בוחר את זה
הכל בסדר כי
אני בוחר את זה
בית ג׳
אריזות דירה בדרום העיר
חיים את מה שבא ליד
יום חדש ישן קפה שחור
שוב התעוררתי על הצד
בית ד׳
ולך תסביר עכשיו לאמא מה קורה
שאתה לא שולט בזמן
הוא נוסע
לא יודע
לא רציתי לעצור בצד
אומרים זה מסוכן
הלכתי לכיוון הים
פזמון
כי אני לא רואה
לאן אני הולך
וזה בסדר כי
אני בוחר את זה
בטעויות שלי
גם אם נשבר הלב
הכל בסדר כי
אני בוחר את זה
אני בוחר את זה
אני בוחר את זה
הכל בסדר כי
אני בוחר את זה
פזמון
כי אני לא רואה
לאן אני הולך
וזה בסדר כי
אני בוחר את זה
בטעויות שלי
גם אם נשבר הלב
הכל בסדר כי
אני בוחר את זה
אני רוצה לדבר איתכם על הלב שלי
לנקות את השברים ולאסוף אותם אחד אחד איתכם ביחד
שנים של חושך בתוך חיוך, שנים על במה שאף אחד לא הדליק בה את האורות
ורק אני שחקן מנוסה, מחפש לי איזה אור קטן כזה שיאיר אותי נכון
לא בבגדים של אף אחד, לא בצבעים שמישהו צבע
רק אור שמכוון עלי, על מי שאני,
על האושר שלי שמסתתר שנים בתוך הלב, נעול בתוך קופסא
שמצאתי את המפתח אליה בזמן האחרון ואני רק רוצה ביחד איתכם לפתוח,
לגלות את המתנה הזו שאף אחד לא בחר לי,
כמו המתנות שהייתם מחביאים לי מתחת לכרית כשהייתה נופלת שן
והייתי בטוח שהיא הגיעה במיוחד בשבילי מהמלאך,
ילד שאף פעם לא הסתדר ולא הבין למה,
שראה את העולם בצלילים, בצבעים בוהקים ואף אחד לא הבין מה הוא רואה ,
ילד שגילה יום אחד שמשהו שונה אצלו, בתוך הראש, בתוך הלב
והוא חיפש בספר וקיווה למצוא שהכל בסדר, אבל שום דבר לא היה בסדר,
משהו כזה קטן שהולך איתו תמיד תלוי על החזה
ומזכיר לו שהוא רואה את העולם אחרת,
רק במשהו אחד שהוא בעצם חיים שלמים, אבל הוא בכלל לא משנה
על במה שבה ההצגה שונה מהחיים שלו,
שהוא צריך להסתגל אליה בכל הקרנה מחדש, להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון, תמיד,
רק לא להגיד משהו שיחשדו, אולי ישימו לב, אולי לא שיחקתי טוב הפעם,
שנים של הסתגלות למצב שלא באמת קיים ויום אחד בתוך הבלאגן בראש
אתה פתאום מגיע לגיל שבו כולם הולכים לישיבה והפנימייה הרי זה הכי כיף
ואתה מת מפחד ולא יודע למה ולך תוכיח לכולם שאתה מספיק גבר
שאתה בכלל לא מעוניין להוכיח כלום, כי זה לא מעניין
ואתה נועל את החדר ההוא בלב עם המנעול הכי חזק שיש בשוק
כי כדי להסתיר טוב צריך כיסוי מתאים
ותברח כשאתה יכול כי חובת ההוכחה כבדה מידי ולא נעימה ואתה,
אתה רק רוצה לחזור ברגל הביתה על הטיילת הזו שבה אתה יכול לצעוק בשקט לשמיים
שזה קשה ואולי לא אפשרי לסחוב את התיק הכבד הזה שלא בחרת אף פעם,
ואז יגיע הגיל שכולם מתחילים לדבר על צבא וכמה הם רוצים להוכיח שהם יכולים
ותקבל פתאום מכתב על היום סיירות וישאלו אותך אם אתה הולך
ואתה יודע שיש סיבה אחת שבגללה אתה הולך,
להוכיח לעצמך ולעולם שאתה מספיק גבר ומספיק טוב גם אם הראש שלך עובד בצורה קצת אחרת,
עם כל הבלאגן ואתה מוכיח לכולם ובמיוחד לעצמך
ובוחר בפעם הראשונה שזה לא נכון לך, זה לא אתה
ומגיע הצבא ואף פעם לא הייתה לך עדיין אהבה, ואתה מנסה וזה לא באמת עובד
והיא לא אשמה, אתה פשוט לא יכול, אולי לא רוצה, אבל בכל זאת מנסה
והיא כנראה מרגישה שאתה לא שם מספיק
ואתה משתחרר, עוד 3 שנים של הוכחה לעצמך ולעולם מסתיימות
ואתה בורח לתל אביב ולא יודע באמת להגיד לעצמך למה ומה את מחפש
ומסתובב בלילה בצד הכביש ומחפש כבר תשובה, מהשמיים שלא באמת אפשר לראות בתוך העיר,
או אולי מאורות הפנסים שתמיד ריגשו אותך, ואתה הולך למשחקים של מכבי מתי שאתה יכול
כדי לפזר את המחשבות בתוך הרעש הזה שאתה כ״כ אוהב
ומגיעה השאלה למה? למה אני ? תראה אותי אני לא כזה, ואין תשובה.
ואתה חוזר הביתה והולך לישון לבד בדירה שלך שחשבת שתתמלא באהבה, אבל אתה לא יכול,
לא יודע להגיד מה אתה אוהב באמת
ואתה טס להודו לחפש את עצמך ואת השקט שלך ובראש סערות ובלב יורד גשם
וההרים כ״כ ירוקים והשקט מתחיל להתבהר כי במקום הכי רחוק בעולם אתה מוצא את עצמך,
לבד, מבין שחיים פה פעם אחת וצריך לבחור בחיים שמלאים בטוב ובאמת מול עצמינו ומול העולם
ואתה חוזר הביתה ומבין שאתה חייב קצת לברוח, להכיל את עצמך במקום הבטוח
והמסכות מתחילות לרדת והצבעים דוהים על החלון והשדים יושבים איתך לקפה כל לילה על הספה ומתחילים לדבר איתך ולהסביר לך שסתם קראו להם שדים, שנים
אבל הם בעצם המראות שלך שפזורות מעל המיטה שלך,
ותראה תיגע בהן, אל תברח, הן בדיוק כמוך, שבירות ולפעמים מתעתעות, אבל הן אתה,
ותכנס לאיזה אפליקציה ותעשה את הצעד שפחדת לעשות, כן אתה מעוניין לראות משהו אחר,
לנסות לאהוב או סתם להרגיש חום, אבל נעים
ואתה נוסע וחוזר בתוך הלב מנסה להשתיק את הרעידות כי חיכית שנים
ואתה מרשה לעצמך להפסיק לחשוב, לזרוק את מעיל הגשם שנרטב שנים
וכבר בלוי מידי מכדי להגן עליך, ואתה בפעם הראשונה מרגיש בבית,
לא בבית שגדלת בו, בבית רחוק מאד שפעם פחדת להסתכל עליו, אבל אתה מבין שאין לך בחירה,
יש התמודדות, וקבלה כזאתי שבאמת חייבים לעשות כי אין דרך אחרת
ואתה מרגיש שאתה חייב לעזוב שוב ולצאת לדרך חדשה, נקייה יותר
מלאה יותר באהבה עצמית ובאישור העצמי לא לפחד, מהפחד ומכל מה שסובב אותך,
כי מי בכלל מעניין אותך, ואתה תמיד מדבר מהלב, ומספר על הלב שלך בלי לפחד
אבל את החדר הזה בלב אף פעם לא פתחת לתערוכה כי הוא מורכב מידי
והוא קצת חשוך וחשוף מידי, אבל הגיע הזמן של המסך לעלות ושל ההצגה האמיתית לעלות על הבמה,
אבל לא הבמה שהייתה עד עכשיו, במה אחרת כזו שאתה עיצבת, כמו שרק אתה יודע,
מדוייקת לפי המידות שלך והצבעים שלך שהם רק שלך,
וההצגות בה יהיו הכי יפות בעיר מלאות ברגש אמיתי, חפות ממגננות, או מסיפורים שבנית לעצמך בתוך הראש, ואתה פה, יפה כמו שאתה, מחייך אל המראה ואוהב את מה שאתה רואה
לא כי הם אמרו, כי אחרי מסע כזה למדת להכיר את עצמך, במין טיול בודד של שנים
מסע לעבר החופש שאף אחד לא יודע להגיד לך מהו באמת, המסע נגמר ומתחיל אחד חדש,
מסע של אהבה של קבלה של חיים כמו שהם נשמעים, ואתה כבר לא מפחד להביע באמת את הלב שלך
חשוף בצבע שלו בלי עטיפת נייר יפה ומיותרת שתמיד עזרה לך לברוח,
ואתם אני יודע, אתם כנראה קצת מרגישים לא בנוח עכשיו,
איך לא אמרנו כלום, למה היינו שם, אולי יכולנו לעזור,
אני רוצה שתחייכו ותדעו שרק בזכותכם יכולתי להרגיש בנוח שנים
ולבנות את הזהות שלי מול עצמי לאט לאט, לא בפזיזות לא בלחץ, אני מול עצמי,
שאפילו המראה הייתה מתביישת, אני אוהב אתכם ככה כמו שאתם
עם השקפות העולם שלכם, עם הדעות הקדומות שלכם, שכנראה יושבות איפשהו בראש,
אני בוחר בחיים, באהבה שנכונה לי, בלי הגדרות או צבעים,
ככה פשוט רוצה לחיות, בלי להפריע לאף אחד
ואם יבוא לכם רגע של קצת כעס, או אכזבה, תדעו שאני מבין
אבל זה אני, שלם בדיוק אותו דבר כמו שהכרתם אותי, על אותן השטויות, ואותו המבט
רק עכשיו עם סך החלקים, אני בוחר לאהוב, ככה נקי
את העולם, את עצמי ואת כולכם, יום הולדת שמח לי.
