יש פינה בקצה הרחוב
שהעולם שכח
בין כביש ארבע וכביש החוף
לשם אקח אותך.
אקח אותך אהובתי,
יהיה לנו נעים.
שיבולת שועל תצמח שם עדיין
כמו שהיה תמיד.
פינה שותתת דם פרגים
מעולפים מחום
ועשב בר עיקש חותר
מתחת קיר בטון.
אקח אותך אהובתי,
יהיה לנו נעים.
שיבולת שועל תצהיב בכל קיץ
כמו שהיה תמיד.
זה יהיה נחמד, רק אני ואת
נלך ללא מילים.
ואז כשתשקע השמש
נחזור הביתה בשבילים.
יהיה לנו נעים.
