הבוקר כמעט ועולה,
מעבר לגגות שט ירח חצי מלא.
כאן על ספסל בשדרה,
סופרת כוכבים שנופלים לאפלה הקרה.
רגע לפני שהלך, הניח את עיניו העצובות על עיניי ואמר...
אמר, זה לא קל להתרגל אליי..
הרוח מכה על פניי
טיפות של עצב עולות לאט בעיניי
כמו לא הבנתי דבר
תופס אותי חזק ההרגל הישן
מאז בית אבי טועה..
נפגעת ופוגעת כמו הייתי ילדה קטנה
יש לי פצעים, שאין להם תרופה...
כשהאור עולה
לי מגלה
מה עוד יש לי לעבור
הדרך ארוכה
בסופה שלווה
בסופה אולי אמצא שלווה כי...
הבוקר כמעט ועולה...