תנסי, מקסימום תצליחי מינימום תיפלי
תתני הכל תראי שלא תתאכזבי
הכל יהיה בסדר, תקשיבי לי
תשלמי שעה לפסיכולוג ואז תגלי
מה שהיית צריכה זה רק כלי
כתיבה מחברת משובצת וצלילים
עוד תראי את אור השמש, את תסתנוורי
עצמי את העיניים ורק דמייני
זה לא מדע טילים, זה רק בשבילי
מה יש לי להפסיד מזה?
קולטת מרחוק אותך נועץ מבטים
עברו אולי שלוש שניות - אנחנו צמודים
זה רק עניין של זמן עד שנשרוף ת'בגדים
אתה צודק שבעבר היו אחרים
אבל מה שאתה עושה הם לא יכולים
תחזור אלי מהר הלילה לא נפרדים
יוצאים שוב לשתות רק בתל אביב
לא מסתכלת על מה שמסביב
בורחת מהר לפני שזה יכאיב
אחר כך חוזרת לשתות בתל אביב
יושבים רחוק הפון ביד כבר לא מסתכל
אני חושבת לעצמי אם יש לך ביותר מרגיז?
אולי תרים תראש? ממה אתה מסתתר?
דיי כבר מאמי זה נראה לי לא מתאים לי יותר
ניסינו כבר הכל הגיע זמן לוותר
אולי צריך לזרוק הכל ורק לאלתר?
יוצאים שוב לשתות רק בתל אביב
לא מסתכלת על מה שמסביב
בורחת מהר לפני שזה יכאיב
אחר כך חוזרת לשתות בתל אביב
ואתה לא חושב שזה כואב
לתת למישהו את הלב שלך
ואתה לא רואה איך קשר משתנה
וכל יום הוא הזדמנות להתחלה
יוצאים שוב לשתות רק בתל אביב
לא מסתכלת על מה שמסביב
בורחת מהר לפני שזה יכאיב
אחר כך חוזרת לשתות בתל אביב
יוצאים שוב לשתות רק בתל אביב
לא מסתכלת על מה שמסביב
בורחת מהר לפני שזה יכאיב
אחר כך חוזרת לשתות בתל אביב
שלומי בחור יפה
גבוה עם זיפים
אף פעם לא לבד
חיוך מאף לצד
הוא אוהב ספגטי
וגולש לפעמים
יש לו מישהי
אבל זו לא אני
יש כוכבים, יש כוכבים
שגורמים לי לחשוב
יש שעושים לי לכתוב
שלומי אומר לי
שקשה לו לישון
העיניים שלו בכו
ולרגע רק בהיתי
פעם היו נשים
קוראות בנמשים
במפה שמתחו דמעות
גורלות היו רואות
אבל אני רואה
רק דמעות ונמשים
את ההשתקפות שלי
אבל הוא לא רואה אותי
יש כוכבים, יש כוכבים
שגורמים לי לחשוב
יש שעושים לי לכתוב
אבל אני רואה
רק את שלומי ואותי
והכי עצוב לי
שהוא לא רואה אותי
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
יש כוכבים, יש כוכבים
שגורמים לי לחשוב
יש שעושים לי לכתוב
יש כוכבים, יש כוכבים
על האדמה, שמשאירים בי דממה
יש כוכבים, יש כוכבים
אני לוקחת הפסקה
דואגת לעצמי
אני שותה בכוס של מלכה
נס רק בשבילי
מרימה מכסה מנוע
בודקת שמן מים בעצמי
יש לי כבר מקצוע
אני בונה את מקומי
אני יוצאת להליכה
לובשת חולצה עם נצנצים
גונבת לי רגע ממך
ומשאר הלחצים
אני לא מחכה לרגע האחרון
אני לא מחכה שתעשה אותי מאושרת
יש לי זמן לטעות
ואני לא תמיד צודקת
יש עוד מה לעשות
מנסה להיות מדויקת
אני כותבת עלינו
על מה שיש ומה שאין
מנסה לכוון את הספינה
אני לא משגעת אותך בכוונה
אני לא מחכה לרגע האחרון
אני לא מחכה שתעשה אותי מאושרת
אין בן אדם שיכול לעשות אותך מאושרת
כי אושר לא בא מאחרים
את החלומות שלי אני יוצרת
ואין לי מקום במקום השני
אני לא מחכה לרגע האחרון
אני לא מחכה שתעשה אותי מאושרת
חצי הכוס המלאה
שהשארתי במטבח נפלה על הרצפה
והשברים מפוזרים בכל מקום
אומרים הכל זה לטובה
אבל הטעם שנשאר הוא אכזבה
והאמת שלי כבר לא כל כך ברורה
אין עוד מילים ואין עוד אוויר
אני לא בוכה
אני עוד לא בוכה
רק עוד קצת וזה עובר
אני לא בוכה
כי אני לא צריכה
להיות כאן עוד שניה יותר
הכל עשיתי בשבילך
כי רציתי להרשים אותך טיפה
ואולי זו הטעות הכי גדולה
אין עוד מילים ואין עוד אוויר
אני לא בוכה
אני עוד לא בוכה
רק עוד קצת וזה עובר
אני לא בוכה
כי אני לא צריכה
להיות כאן עוד שניה יותר
עכשיו כשלבד בדלהי
אני נודדת בלילה
אני גם לא כאן ביום
לא במשחק
הכל מסתובב לי
ואין לי אוויר בלילה
גם אין לי אוויר ביום
עשן בגרון
כמה זמן אפשר ללכת לאיבוד
מוצאת בלילה את עצמי
למרות שאהבתי
איתך זה היה לשקוע
הדלקתי את המנוע
יוצרת לי יום
מאז שעזבתי
הצבעים אפורים בדלהי
אדם באדום אומר לי
שאין פה מקום
כמה זמן אפשר ללכת לאיבוד
מוצאת בלילה את עצמי
כמה זמן אפשר להסתובב ברחוב
לא שומעת ת׳קולות שמנסים אותי
ממה שהיה בדלהי
נשאר רק הצל מצלע
ורוד ששאפתי פעם
עמוק לריאות
חלום שחוזר אלי
שומט את הקרקע תחתי
אני לא אשכח אף פעם
איך זה הרגיש להיות איתך
איך זה הרגיש להיות לבד
כמה זמן אפשר ללכת לאיבוד
מוצאת בלילה את עצמי
כמה זמן אפשר להסתובב ברחוב
אני לא אשכח אף פעם
איך זה הרגיש להיות לבד
לבד
איך זה הרגיש להיות איתך
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
מההורים, למשפחה, לחברים
לא מוצאת שניה אחת להגיד לך בפנים
עוד רגע ונופלת בריאות כבר אין אוויר
והצחוק המתגלגל מחייך לו מבפנים
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
כביסה של מצעים, בדיקת קורונה, סידורים
אין מצב שרק אני נראית על הפנים
מוצאת לי איזה אושר - עוגת גבינה עם פירורים
המכנסיים לא עולות, פאק אין לי בגדים
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
תואר, לימודים, עוד ZOOM, אני בפנים
משימה אחת פחות לשקר לאחרים
לחייך, "הכל בסדר", לא כואב לי מבפנים
והלחץ שוב עולה, לא רואים על הפנים?
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
ולפעמים אני רוצה להיעצר רק לדקה
לנשום אוויר עמוק לחזה
כי נמאס לי להרגיש איך המרוץ הזה מתיש
ולא ברור מה יוצא לי מזה
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
אני רצה אחרי עצמי
רצה, לא ברור לי בשביל מי
כשהם מסתכלים עלי
הם רואים אותך
אולי אני שקופה
אולי אתה פשוט מושלם
הם אומרים שיש לי
כך וכך וכך וכך וכך מזל
בסיר קטן תפסתי דג
כזה שמנמן וחכם
אפילו ההורים שלי
היו רוצים אותך
כבן שני
בתכלס כנראה בן ראשון
ולי כבר לא נשאר דבר
מלבד לאהוב אותך
אני לא אוותר
אני לא אשבר
כי זה התור שלי
למצוא את כל הטוב שיש לעולם להציע לי
אני לא אתקפל
אני לא אעלם
עכשיו התור שלי
לגלות את הגבולות בלי מי שיסתיר אותי
הכל יושב לך יפה
בכזו קלות בלתי נסבלת
המציאות שלי
פשוט אחרת
וכמה שסבלתי
רק נשכתי את השפתיים
לא נפלתי, רק דיממתי
ובסוף זה היה מיותר
זה לא אתה אשם
אתה עילוי
אני אוהבת כשאתה ישן
חולם עלי, חולם עלינו
זה משהו שאני צריכה
כדי להרגיש שלמה
עם הבחירות שלי
עם הבחירות של שנינו
אני לא אוותר
אני לא אשבר
כי זה התור שלי
למצוא את כל הטוב שיש לעולם להציע לי
אני לא אתקפל
אני לא אעלם
עכשיו התור שלי
לגלות את הגבולות בלי מי שיסתיר אותי
חמש פותחת ת'עיניים לעוד יום חדש
השמש עוד לא בשמיים אבל את בשלך
ערה חזק
צליל של נקישת שיניים וריס על עפעף
זה לא הקור שמסנוור רק הבחירות שלך
שלמה איתן
שלמה עד כאן
לא, זו לא הדרך אולי לה ציפית
לא, זו לא הדרך שתכננת ורצית
אבל אין אחרת את יודעת כבר טוב
הרעמים יפסקו בקרוב
היום ממשיך בעצלתיים, הזרקור לא שלך
הנשימה לא נעצרת, הכל זורם חלק
עוד יום אחד
הולכת ברחוב חושבת ולא מאמינה
היא סיגריה מעשנת ועוד שעה עברה
עוד יום נגמר
עוד יום עבר
לא, זו לא הדרך אולי לה ציפית
לא, זו לא הדרך שתכננת ורצית
אבל אין אחרת את יודעת כבר טוב
הרעמים יפסקו בקרוב
על ההר מול ים כחול של דמעות
לא זוכרת אם הן היו מלוחות
האם הייתי מאושרת? עולים ההרהורים
אולי שמחתי שהצלחתי יותר מאחרים
השאיפות חיסלו את החלומות
האהבות הרגו את התאוות
ולא נשאר לך עוד הרבה זמן כדי לבנות
על מה תשרפי את כל החסכונות
התחלתי לשפוך החוצה
את הטוב הרע והמכוער
התחלתי להאמין
התחלתי להבין
כמה שזה בער
את מזכירה לעצמך שגם הם אנשים
שהם לא אשמים
שגם הם שוכחים וגם הם כואבים
אבל למה זה תמיד על חשבון אחרים
איך את תמיד מתגייסת
כמעט אשת השעה
הנשמה שלך לא קולטת
שהיא בעצמה עושה לך רע
התחלתי לשפוך החוצה
את הטוב הרע והמכוער
התחלתי להאמין
התחלתי להבין
כמה שזה בער
להוסיף על הכל את ההוא או ההיא
שנוצרו ובנו ונפלו ושברו
את הקש האחרון בחציר כלשהו
"אולי תלכי לדבר על זה עם מישהו?"
ולמה את עם כזה חיוך
כאילו הכל בסדר
אולי זה החיסון שהפיל
את הפיל שבחדר
הפצעים שיוצאים על החזה
ההורמונים שחירפנו אותך במצב הזה
כמה זאת אני וכמה זו את?
ולמה את לא נותנת לדיכאון להישיר מבט?
איך לא הבנתי עד שזה היה
כבר מאוחר מדי
תאמין לי, זה לא יהיה נורא
אם תמשיך בלעדי
התחלתי לשפוך החוצה
את כל מה שעוד לא נאמר
זה מה שיציל אותי
מהטוב הרע והמכוער
אני לא מוותרת
האש שבי עוד לא נשבר
ממשיכה להאמין
משננת את השיר
יהיה לי טוב מחר