מילים: אלזה לסקר שילר
תרגום: יהודה עמיחי
לחן: אודי תורג׳מן
בחרתי אותך
מתחת לכל הכוכבים
ואני ערה
פרח מאזין
בעלוה המזמזמת
שפתותינו רוצות לעשות דבש
לילותינו הבוהקים פרחו
בזהר הנלהב של גופך
מדליק ליבי את שמיו
כל חלומותיי תלויים בזהבך
בחרתי אותך מתחת לכל הכוכבים
מילים :מיקה מלכה קרני
לחן: אודי תורג׳מן
אהובי
מחכה כשאני
רצה לבד
יחפה
בשדה הפתוח
להרגיש את כאב
הקוצים הדוקרים
והחום השורף
את בשרי הפצוע
אהובי
מחכה כשאני
רצה לבד
אל באר בשדה הפתוח
להרוות
צימאוני הבוער
להרוות צימאוני
הפרוע
אליו את הדרך אזכור בשנתי
כשאפול שדודה מהאש והרוח
לשטוף מעלי את אבק הדרכים
לשים בין ידיו את ראשי ולנוח
אהובי
הוא מלכוש ויורה
הוא שומר בליבי
על ביתי הרעוע
מילים: יונה וולך
לחן: אודי תורג׳מן
שמעתי בלילה
איך ידיך
בונות את חייך
בחרש הנשמה
ואני אהבתי לשמוע
איך ידיך מפלסות
בינות לשיחי החיים
פניך מפלסות דרך
בכיין האשר
ומה
שטוב בשבילך
וגם בשבילי
חשבתי
איך ידי
תבנינה
את חיי
מילים: אלי אליהו
לחן: אודי תורג׳מן
בקר אחד
החיים ננעצו
כמו סכינים
בבטני
ומה שהייתי אני
נפל
נפל אפיים ארצה
ולא קם עוד
בקר אחד יצאתי
מביתי
ואבנים קיבלו את פני
וביקשתי לשוב
ולהכנס
ולא הייתה דלת
מילים: יהודה עמיחי
לחן: אודי תורג׳מן
כמו שהיה
כשהמים אשר שתינו בלילות אחר כך
היו כל היין בעולם
ודלתות שלעולם לא אזכור
כפתורים במבוא ביתך
להדליק אור
לצלצול או לאלם
כך רצינו . כך רצינו?
ליד החלון הפתוח
הבטחת לי
שלא תפרוץ מלחמה
נתתי לך שעון במקום
טבעת נישואין
זמן עגול וטוב
של נדודי שינה ונצח
מילים: אלי אליהו
לחן: אודי תורג׳מן
ושבתי לעיר הזאת
אחרי ימים רבים
וראיתי כי החליפו האנשים פנים
ואין הבתים כפי שהיו לפנים
ומה שלא עשתה הדעת עשו הזמנים
ולא פרחו הגנים
ונשכחו השכנים
והלכתי בעיר
ואני בן עצב שנים
ושעת המוות עמדה בכל השעונים
ולא עלה בידי להקיץ נרדמים
לפענח נעלמים
וצילצלתי בכל הפעמונים
ולא היה קול ולא
עונים
מילים: נתן יהונתן
לחן: אודי תורג׳מן
שאגמור, אני אומר
לפני שלא יהיה למי
לפני בוא הדממה
עוד מילה אחת שלא ידעתי טעמה
והאויר להכעיס מאיר פנים
וטוב אלי האור
כאילו לא התראינו שנים
איך משתנים , אחי
שוכחים שגם השמש
שהיה נוהג לשרוף קוצים
או להשפך אגמים של אש
פתאום נהפך למשהו רך
נוגע ללב
כמו סופה של אהבה.
וזהו הרגע עכשיו שסתיו ארעי
ויפה נפש זה
בודה מילים של אור
יש מישהו רומז לי שאגמור
מילים: אש"י אסף אחרק
לחן: אודי תורג'מן
כשֶהיָה הולךְ אליהָ
היָה מתְקִּין עצמו בקפידה ,
מול המַראָה,
לעורר חִינָהּ בוֹ.
כשֶהיָה הולךְ אליהָ
היה טומן בכיסָיו
מגרעות ותְכוּנות
ומניח בהגזמה בחַזיתו,
את שיָשיג ,חשקָה בּוֹ.
וּכשבא אצלה ,הייתה בוחנת
ורואָה
את שטמן וצַץ
את שֶהסתיר והציץ
והיְתָה אוהבת אותו בסודותיו אפ יותר.
אך מעמידה פנים,
מעלימה עיִן
וּמחמיאָה, כדי שיָתְמיד.
כי רַגְשָה מִעוצֶם כּוֹחָה
להַתְקינוֹ (באהבתו)
אל השָלֵם.
מילים: רחל
לחן: אודי תורג׳מן
הנה אקח את מבט עיניך
עצבו השקט , צחוקו המאיר , הרוך הברוך
הרועה ממך
הרופא לליבי כמרחב הניר
הנה אקח את מבט עיניך
וצררתי בשיר