בקצה ההר
בין היער לנהר
היא חיה
זאת שאלוהים נגע בה
במקל הקסמים
בצעיף של אהבה
בקצה ההר
בין היער לנהר
היא יושבת בכיסא המוזהב
ומשקיפה על העולם
עם גלימת האלוהים מונחת על כתפיה
כמו משי דק
כמו כנפי שפירית
נעמוד למרגלותיה כל האנשים
ונביט בה מלמטה
על שערה השופע
ומבטה הרך
נביט בה לעולמי עד
בקצה ההר
בין היער לנהר
יושבת אהובתינו
ואנחנו נתפלל לאל
שלעד היא תישאר בשלוותה
תביט עלינו מלמעלה
על מקל קסמים
וצעיף של אהבה.