בסוף היום כשהכל בחוץ נרגע
מסך יורד אני נופל אל תוך שתיקה
נוהג לבד בתוך סופה של חול
הגוף דרוך אני חנוק
ואין לי קול
נכנס לבית החשוך כאן אין איש
על הגיטרה מנגן מה שמרגיש
עכשיו זה רק אני והמילים
מיליון צלילים עפים בחדר
נופלים ונשברים
הקול שלך עדיין כאן בין הקירות
כמעט מרגיש את הידים מלטפות
בכל פינה תמונות ורגעים
יש חלומות שלא הספקנו להגשים
אני לא יודע מה עושים עם הכאב
אם מתגברים או רק חיים עם חור בלב
ואת זוכרת החזקתי לך את היד
ושם נשבעתי לא אשאיר אותך לבד
הזמן דוהר מהר אני עוד מנגן
שוב מטייל בזכרונות ומדמיין
עכשיו זה רק אני והמילים
מיליון צלילים עפים בחדר
נופלים ונשברים
