פעם גם אנו אמרנו:
עוד מלחמה אחת.
עוד מלחמה אחת, אמרנו,
רק מלחמה אחת.
היתה מלחמה אחת,
היתה מלחמה שנייה;
עוד מלחמה אחת, אמרנו,
רק מלחמה אחת.
המלחמה האחרונה, המלחמה האחרונה,
מפני שכבר לא יכולים:
אז עוד מלחמה אחרונה בהחלט,
ומי שימות בה - יידע למה מת,
ומי שיחיה בה - יחיה כבר לעד,
אז עוד מלחמה אחת בלבד.
פעם גם אנו אמרנו:
עוד מלחמה אחת.
ואז נוכל כבר לחיות, אמרנו,
יש עוד הרבה לעשות.
יש עוד הרבה לעשות
מלבד מלחמות אחרונות;
עוד מלחמה אחת, אמרנו,
רק מלחמה אחת.
המלחמה האחרונה, המלחמה האחרונה,
מפני שכבר לא יכולים:
אז עוד מלחמה אחרונה בהחלט,
ומי שימות בה - יידע למה מת,
ומי שיחיה בה - יחיה כבר לעד,
אז עוד מלחמה אחת בלבד.
פעם גם אנו אמרנו:
עוד מלחמה אחת.
היום אנחנו יודעים לבטח:
לא מלחמה אחת.
לא מלחמה אחת
וגם לא שתי מלחמות;
היום אנחנו יודעים לבטח,
אין מלחמה אחרונה.
המלחמה האחרונה, המלחמה האחרונה,
מפני שכבר לא יכולים:
אז עוד מלחמה אחרונה בהחלט,
ומי שימות בה - יידע למה מת,
ומי שיחיה בה - יחיה כבר לעד,
אז עוד מלחמה אחת בלבד.
אני מבטיח לכם דם ודמעות,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני מבטיח לכם דם ודמעות,
אז כולם יודעים שזה דם ודמעות,
שלא לדבר על זיעה.
עוד מעט יהיה לכם רע מאוד,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני אומר שיהיה רע מאוד,
אז תהיו בטוחים שיהיה רע מאוד,
ואולי אף גרוע מרע.
ללא שמץ תקווה תמשיכו לחיות,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני אומר שתמשיכו לחיות,
אז כמה באמת ימשיכו לחיות,
אך אל תשאלו בשביל מה.
הרוח לפנות ערב מסיעה עלים לאט
מארבע שבע שתיים שש חמש אחת
לתשע שבע שש אחת שלוש ארבע
וממנו והלאה, לאורך כל השורה.
טוראי ראשון, טוראי שני, טוראי שלישי,
טוראי רביעי, טוראי חמישי, טוראי שישי.
כמו שהבטחנו: בבוא העת
עוד ניפגש במקום שקט.
חמש אחת ארבע שתיים שש שמונה
אשר חיבק אותך בערב רחוק ויפה,
כמו שהבטיח לך, עכשיו הוא מחכה
בחמש אחת ארבע שתיים שש שמונה.
טוראי ראשון, טוראי שני, טוראי שלישי,
טוראי רביעי, טוראי חמישי, טוראי שישי.
כמו שהבטחנו: בבוא העת
עוד ניפגש במקום שקט.
שתיים שלוש חמש אפס שבע אחת
נפל על משמרתו, השאיר אשה ובת.
הבת גדלה בינתיים, גם היא כבר נשואה
לתשע ארבע שש אחת אחת ארבע.
טוראי ראשון, טוראי שני, טוראי שלישי,
טוראי רביעי, טוראי חמישי, טוראי שישי.
כמו שהבטחנו: בבוא העת
עוד ניפגש במקום שקט.
הכותל הוא
מקום קדוש,
תענוג
אותו לכבוש.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
מכל הגדוד
אשר עלה
נותרו בכותל
ארבעה.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
אז קם אחד
ללא ציצית,
חטף רסיס,
הלך בצ'יק.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
שני את
התפילין שכח,
כדור בראש -
וגם הלך.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
שלישי פגז
אותו ריסק
כי בכיפור
הריח סְטֶק.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
הרביעי,
זולל חזיר,
בצרור את
הנשמה החזיר.
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
אז בא הרב
עם השופר,
אמר קדיש,
וגם קצת שר,
קיר כזה זקן, חביב -
הכותל המערבי!
הכותל על
שומריו מגן,
כי רק הרב
נשאר, אמן.
אך נומה ילד, אל תפחד,
הרי המלכות היא שלמה,
לרוב הדודים יש רק רגל אחת,
אבל המלכות היא שלמה,
וכל הדודות מסביב לבור
מחכות לך, ילד גיבור,
אבל המלכות היא שלמה.
יום יבוא וכל הסיבות
וכל הכוונות הטובות והרעות
יהיו לאבק פורח,
וגם מן הנוד, באשר הוא נוד,
לא ייוותרו הרבה כוונות,
אבל יישאר הריח.
אך נומה ילד, אל תפחד,
הרי המלכות היא שלמה,
לרוב הדודים יש רק רגל אחת,
אבל המלכות היא שלמה,
וכל הדודות מסביב לבור
מחכות לך, ילד גיבור,
אבל המלכות היא שלמה.
מה נאמר לבנינו ביום ההוא,
כשכל הסיבות שהיו לנו
ייהפכו לאבק פורח?
שרצינו בטוב, בלב תמים,
ועכשיו בעצמנו איננו יודעים
איך נשאר לנו רק הריח.
אך נומה ילד, אל תפחד,
הרי המלכות היא שלמה,
לרוב הדודים יש רק רגל אחת,
אבל המלכות היא שלמה,
וכל הדודות מסביב לבור
מחכות לך, ילד גיבור,
אבל המלכות היא שלמה.
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
ואתה עומד מעלי, אבי,
אל תעמוד אז גאה כל-כך,
ואל תזקוף את ראשך, אבי,
נשארנו עכשיו בשר מול בשר
וזהו הזמן לבכות, אבי.
אז תן לעיניך לבכות על עיני,
ואל תחריש למען כבודי,
דבר-מה שהיה חשוב מכבוד
מוטל עכשיו לרגליך, אבי,
ואל תאמר שהקרבת קורבן,
כי מי שהקריב הייתי אני,
ואל תדבר עוד מלים גבוהות
כי אני כבר מאוד נמוך, אבי.
אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר-
בַּקֵש אז ממני סליחה, אבי.
ומי שימות בה - יידע למה מת,
ומי שיחיה בה - יחיה כבר לעד,
אז עוד מלחמה אחת בלבד.