עצמאי בשטח
לא צריך טובות
הוא אפילו לא מחזיק
רשימת כתובות
שרוך אחד קרוע
שרוך אחד כבר אין
פעם צעד לא בטוח
פעם צעד כן
הולך בטל, הולך
הולך בטל
הרחובות נותנים לו
זמן בלי חשבונות
פה ושם הוא מגלגל
סמטאות קטנות
מחפש בחושך
חומר ללחישה
למקרה שייתקל
באוזני אישה
הולך בטל, הולך
הולך בטל
בעיניו יש "מה זה כל זה"?
הוא גם קצת רעב
אולי גם קצת הוא נהנה
להרגיש כאב
מחפש בחושך
שמץ לראותו
למקרה שייתקל
פתע במותו
הולך בטל, הולך
הולך בטל
מילים ולחן - יוסי פרץ
ספוקן וורדס - מודי בראון
לא מבין עוד את הקשר
וזה מזמן כבר לא תמימות
אני אמור להשתגע
כדי לשמור על השפיות
מישהו דופק בדלת
להתעלם או לענות
המציאות מחייבת
אבל עכשיו כבר מאוחר להשתנות
בסוף כולם חכמים
בסוף כולם חכמים
תסתכלו עלי
זה לא חשוב מה אני אומר
אני מזמן כבר לא יודע
איך להגיד בלי לשקר
כמה עוד אפשר לברוח
להתחנן או לחכות?
זה מה שנהיה ממני
יכול או לא היה יכול להיות
הידד לשותפים למאבק
הנצח הוא רק אפר ואבק
טעות באיכונים של השב״ק
טעות בערבובים של הטבק
שמטשטש את ההבדל הדק
בין חניקה לסתם חיבוק חזק
עכשיו שניהם כבר לא עוברים חלק
שניהם מקלקלים לך את הלק
התרנגולת שראשה נמלק
תמשיך לרוץ הרבה אחרי הקנק
עשי לי שיימינג
אעשה לך לייק
בתור לזכאות למענק
ענק.
לא רוצה לדעת
לא צריך להסתכל
שיאבדו את עצמם לדעת
שילכו לעזאזל
שיצאו למלחמות
שינתקו את החשמל
שיבטיחו הבטחות
שישמרו על המורל
הריי בסוף כולם חכמים
בסוף כולם חכמים
תסתכלו עלי
זה לא חשוב מה אני אומר...
יוסי פרץ ומודי בר-און
מתוך יוסי ומודי עושים שירים
מילים: יהודה עמיחי
לחן: מתי כספי ושלמה גרוניך
עיבוד והפקה מוזיקלית: יוסי פרץ ומודי בראון
נגינה הקלטה ומיקס: יוסי פרץ באולפני ביאליק מיוזיק
הקשה: נור בר-גורן
הפקה צילום ועריכת וידאו: נטלי בראון
עיצוב עטיפה: יולי פרץ קלצ׳י
אָבִי פִתְאם, מִכָּל הַחֲדָרִים
יָצָא לְמֶרְחַקָּיו הַמוּזָרִים.
הָלוֹך הָלַך לִקְרוא לֵאלוהיו,
שֶהוא יָבוא לַעֲזור לָנוּ עַכְשָו.
וֵאלוהִים כְבָר בָּא, כְּמו טורח,
תָלָה את מעילו עַל וָו-יָרֵח.
אַךְ אֶת אָבִינוּ, שֶיָצָא לְהובילו,
יַחֲזִיק הָאֱלוהים לָעַד אֶצְלו
שוב שלום לך אפלה
חזרתי לשיחה קלה
בגלל חזיון אחד שהתגנב
בשנתי נטמן בתוך הלב
ואותו חזיון הזדחל גם בתוך ראשי
מוחשי - צלול כמו קול של שקט
בחלומי אני צועד
ברחובות צרים מועד
ובחסות פנס רחוב בודד
צווארון מרים וקצת רועד
כשלפתע הבהוב אור ניאון מסנוור אותי
כמו מותי - צלול כמו קול של שקט
ותחת אור שלא כבה
היו יותר מרבבה
בלי מילים הם סיפורים סיפרו
הם הקשיבו אבל לא שמעו
הלחינו שירים שאיש אף פעם לא ישיר
לא יזכיר - כמו בת קול של שקט
הוי טיפשים אמרתי שם
שתיקה פושטת כמו סרטן
בואו נחפש את המילים
באו נשנה את הכללים
אבל מילותי כמו טיפות של גשם אשתקד
מהדהדות בשקט
ואז כולם התפללו לאלוהי הכאילו
נדלקו שלטי האזהרה
והמסר שלהם נורא
נבואות של חורבן זועקות כמו אבן מהקיר
כמו השיר - ברור כמו קול של שקט
שלום לך אפלה חזרתי לשיחה קלה
בגלל חזיון אחד שהתגנב
בשנתי נטמן בתוך הלב
ואותו חזיון הזדחל גם בתוך ראשי
מוחשי - צלול כמו קול של שקט
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.
לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.
בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.
הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.
בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.
זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.
לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.
אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.
אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.
אָנוּ קוֹרְאִים - גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים - לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.
אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.
אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.
מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.
לחן ומילים: ג׳ון לנון
גרסה עברית: מודי בר-און
מיד כשנולדת הרגשת קטן
אמרו לך יאללא, חבל על הזמן
מכרו לך נ נ נחמן מאומן
גיבור מעמד הפועלים - זה אדיר
לנון ניסה ושילם ת׳מחיר
הורים לחוצים ומורים נואשים
שונאים חכמים ובזים לטיפשים
ואתה משתגע, אך את מי תאשים
גיבור מעמד הפועלים - זה נשגב
מתי תגלה שאין לזה גב
שולחים לך צו, מחתימים על רובה
אומרים לך שמע, תגדל עור עבה
אך בתוכך משהו אז כבה
גיבור מעמד הפועלים - זה ייעוד
יאמר לך זאת כל עסקן בליכוד
מסומם מהמדיה מחורמן מהדת
חומד ונואף אבל לא בשבת
מחכה שיחזירו אותי מחל"ת
גיבור מעמד הפועלים - זה פאסה
כבי את האור ואז נתכסה
יש מקום בצמרת יש תקרה לזכוכית
אך הדרך לשמה שמורה לזחוחים
בין האח הגדול למלחמת אחים
גיבור מעמד הפועלים - זה חזק
יש מצב זה אפילו פרסומת לבנק
השטן סגר ת'עסק
הוא פיטר את השדים
משקיעיו אכלו תספורת
ספקיו בהפסדים
השטן סגר ת'עסק
פיטר ת'ליליות
מי צריך ת'גהינום
כשיש רשתות חברתיות
השטן איבד ת'זיכיון
על החיפזון
מכשירי עינוי כמו שלו
יש גם באמזון
ובזמן האחרון
גם לא מוכרים לו נשמות
מי צריך ת'גהינום
כשיש רשתות חברתיות
השטן סגר ת'עסק
התנורים מתקררים
הם לקחו לו ת'פטנט
ולא שילמו זכויות יוצרים
השדים גנבו אופניים
ועובדים בשליחויות
מי צריך ת'גהינום
כשיש רשתות חברתיות
הפנים הפכו לספר
שאחרי המסיכה
הציוץ נגזל מציפורים
והפך למגיפה
השטן סגר ת׳עסק
ופתח אתר קניות
מי צריך ת'גהינום
כשיש רשתות חברתיות
הרוח עובר בצמרות העצים
כמו קבצן מחזר על פתחים
רגע לפני המפץ הגדול
פתאום כולנו אחים
איך יתכן שעדיין אפשר
ואיך יתכן שאסור
כולנו שומרים לעצמנו את הזכות
לשנות את סוף הסיפור
מנועי החיפוש מחפשים אחרי
כאילו שאני מציאה
האישה מהוויז מעדכנת אותי
קילומטר לפני היציאה
מה שנראה לפעמים כמו טעות
מתגלה כתכנית מגירה
אתה ואני נשנה את העולם
נפרק לו את הצורה
אז למה לדאוג - למה לדאוג עכשיו
בסוף המילים יגמרו והשמש תזרח
למה לדאוג - זה לא יעזור עכשיו
את מה שאפשר לשנות נשנה
את מה שאפשר לנסות ננסה
ונמשיך לחייך כל הזמן
גם אם כואב
רוצים שאצעק רוצים שאצרח
אך למדתי להתאפק
מאז חורבן בית ראשון
אני בעיקר מתחמק
יכול להיות שמותר להפסיד
אפילו לחטוף מכות
כי כמו שאומרים את הכסף בסוף
סופרים רק במדרגות
אז למה לדאוג...
המשיח עדיין תקוע בפקק
שתי אצבעות מחברון
אהבה מין הסתם תנצח בסוף
אהבה היא הפתרון
כל המרבה הרי זה נפלא
מכוונים מנתקים מסמסים
אלוהי השיתוף מחייך לעצמו
בקרוב יגמרו הפרסים
אז למה לדאוג...
When you were young
and on your own
How did it feel
to be alone?
I was always thinking
of games that I was playing.
Trying to make
the best of my time.
But only love
can break your heart
Try to be sure
right from the start
Yes only love
can break your heart
What if your world
should fall apart?
I have a friend
I've never seen
He hides his head
inside a dream
Someone should call him
and see if he can come out.
Try to lose
the down that he's found.
But only love
can break your heart
Try to be sure
right from the start
Yes only love
can break your heart
What if your world
should fall apart?
I have a friend
I've never seen
He hides his head
inside a dream
Yes, only love
can break your heart
Yes, only love
can break your heart
מסשה לזוהר
משבת לשבן
את כולם על אותה גיטרה
ניגנתי כל הזמן
תמיד קיויותי
שבסוף נסלח
אני לא איש מאמין
אבל האמנתי בך
שנמשיך לחיות יחד
או אולי נחליט שמספיק
את המנגינה הזו
גם אפשר להפסיק
בין עופרה לירדנה
בין הירדן לים
פתאום קם אדם בבוקר
וכבר לא מרגיש עם
רוב השירים ששרתי
הפכו להיות בדיחה
מה שמחזיק אותך בחיים
(בסוף) גם יהרוג אותך
שנמשיך לחיות יחד...
יש השתקפות על הכביש, כחול אדום ולבן.
ואנשים נגררים. אני לא יודע לאן.
ויש שם שלט אזהרה שתלוי על חוט
ויש כאלה שאומרים שעדיף כבר למות
אני לא מרגיש כמו שטן - להם זה לא משנה
אז אני שוכח - או לפחות מנסה
נמשיך לדמיין עולם של חופש
רואה ילדה בחשיכה - עם תינוק בחיקה
על יד עמוד חשמל - קרוב לפח האשפה
והיא נוטשת ת׳תינוק ולוקחת עוד מנה
היא שונאת את החיים ושונאת גם את עצמה
ויש עוד תינוק אחד שלעולם לא ילמד
לא ירגיש נאהב לא יהיה מיוחד
נמשיך לדמיין עולם של חופש
יש מלא פנסים לאנשים שברחוב
ויש דרכים נעימות - להרוג בלי לחשוב
ויש נייר טואלט והיכלים של מזון
ופטנטים ששומרים על שכבת האוזון
ותמיד יש אחד שנואם על תקווה
ויש דלק לשרוף, יש סיפורים על צבא...
מסשה לזוהר
משבת לשבן
את כולם על אותה גיטרה
ניגנתי כל הזמן
תמיד קיוויתי
שבסוף נסלח
אני לא איש מאמין
אבל האמנתי בך
שנמשיך לחיות יחד
או אולי נחליט שמספיק
את המנגינה הזו
אפשר גם להפסיק
בין עפרה לירדנה
בין הירדן לים
פתאום קם אדם בבוקר
כבר לא מרגיש עם
רוב השירים ששרתי
הפכו להיות בדיחה
מה שמחזיק אותך בחיים
(בסוף) גם יהרוג אותך
שנמשיך לחיות יחד
או אולי נחליט שמספיק
את המנגינה הזו
אפשר גם להפסיק
יש השתקפות על הכביש, בלבן וכחול
ואנשים משוטטים וישנים על החול
ויש שם שלט אזהרה שתלוי על חוט
ויש כאלה שאומרים שכדאי כבר למות
אני לא מרגיש כמו רשע - להם זה לא משנה
אז אני שוכח - או לפחות מנסה
נמשיך לדמיין עולם של חופש…
רואה ילדה בחשיכה - עם תינוק בידה
על יד עמוד חשמל - קרוב לפח האשפה
והיא עוזבת ת׳תינוק ולוקחת עוד מנה
היא שונאת את החיים ושונאת גם את עצמה
ויש עוד תינוק אחד שלעולם לא ילמד
לא ירגיש נאהב לא יהיה מיוחד
נמשיך לדמיין עולם של חופש…
יש מלא פנסים לאנשים שברחוב
ויש דרכים נעימות - להרוג בלי לחשוב
ויש נייר טואלט והיכלים של מזון
ופטנטים ששומרים על שכבת האוזון
ותמיד יש אחד שנואם על תקווה
ויש דלק לשרוף וכבישים לנהיגה
נמשיך לדמיין עולם של חופש…
מזמזם לי פזמון בפזנון
ואני מחפש עט ונייר
רעיון שעלה לי עכשיו
עם ריח הדלק באף
זוג שמנים נכנסים
מבקשים על האש
שואלים יש מרק
הוא אומר יש מה שיש
תלבושות אחידות
שהגיעו עכשיו
מבקשות פנקייק חם
כי קבענו כבר לים
קיץ (קיץ)
בין קרניים (בין קרניים)
שתו עוד מים (שתו עוד מים)
אין גזוז (אין גזוז)
שימו שמן (שימו מים)
לא שימו שמן (שימו מים)
שימו כובע על הראש.
כובע טמבל זרוק לחול
רדיו פתח בכל הקול
התייבשתי עד מאוד
זה מחום כל הכבוד
מים מלח וגם ים
וסיפון עם מלחים
יהושוע רב חובל
וכולם שוחים שמחים
ובלילה יש ירח
(אמ'אלה אב'אלה)
שפוך עלי הרבה שמח
והים כולו מלא
מילים | צחי הר-נבו
לחן | צחי הר-נבו ואיזו ליבוביץ
הפעם חידשנו את "כומר בריטי" – שירו של צחי הר-נבו חברנו האהוב,
שנפטר הקיץ בטרם עת והשאיר לנו רק את המוזיקה שלו.
צחי זכור בעיקר כבסיסט של להקת השמחות.
תלמידיו הרבים זוכרים אותו כמורה נהדר.
אנחנו זוכרים את התקופה שבה הוא ניגן איתנו ועם גדי פור
ב"איך זה עובד באמת" והיה יחד עם יוסי ב"דברים שעשיתי עם אחותי",
הלהקה שבה הוא כתב והקליט את "כומר בריטי".
"אל תדברו איתי, על עולם בשמיים, או על עולם אחר יותר טוב מזה,"
כתב צחי, שפלירטט רוב חייו עם הדת והתחמק רוב חייו מהמחלה,
"מי שיפול מחר, יטבע במים ולא יוכל לשחות, כי רצה לעוף."
צילום ועריכה | נטלי בר-און
הפקה מוזיקלית, נגינה, הקלטות מיקס ומאסטרינג | יוסי פרץ אולפני ביאליק מיוזיק
ביאליק מיוזיק © 2021
אוהבים ומתגעגעים
כומר בריטי מלוקק במסווה של נזיר
עושה עיניים למצלמה שתיים מדבר על אחרית
וכאן בארץ הקודש הפרות מתנפחות
בסמינר גאולה לחוזרים בתשובה משווקים הוכחות
לאמונה עמוקה אהבה טהורה כאב אשכים
הכל אפשר למכור למי שרק יכול לעמוד במחיר
כשהמשיח יבוא והוא בא יבוא נצא לרחובות
בבגדים לבנים ננשק ערבים
ונצא מחברון
אל תדברו איתי על עולם בשמיים
או על עולם אחר יותר טוב מזה
מי שיפול מחר יטבע במים
ולא יוכל לשחות כי רצה לעוף
החולף, הנצחי, במסגרת מיסטי מסטיק
נו תורידי תג׳ינס
נמרח את הגוף נעשן את הבוף נצטרף למארינס
אחר כך הם יגידו אהבה אפשרית בתנוחות אסורות
עיתונים על נשים מחקרים צהובים
ירכיים פסוקות
אל תדברו איתי…
הכל נגמר במשבר וצריך לוותר לאמץ השקפה
לשקר אם אפשר לתפקד ממחר
לא למות מתוסכל
שרק לא תמצא את עצמך על איזה הר בטיבט
ממלמל בלחישה את המנטרה שלך…