קיר

אישה לבד
קיר מלוכלך
קשיים בכתיבה
מתפללת לאלוהים כל יום
לשווא
תן לי כוח לצאת ל
לשרוד יום
לא למות
לא מצליחה להיכנע
לא נעשית סמרטוט
מחכה
תמיד מצפה שיבוא
טוב יותר
ככה רגילה
אמרו לה אין אהבה גדולה יותר ילדים זה שמחה
איפה שמחה
אמא היא בור של עצב
לוחצים אותה מהר וחזק
קיר שאין בו פרצה
אין מעבר אין מוצא
ואני רוצה ורוצה
ואין פרצה

כשאת לבד ערה בלילה
רעשים קטנים כל הזמן
מי פלש אלייך
קמה לבדוק כל עשר דקות
מכסה בשמיכה
את בעצמך ילדה קטנה
מי מכסה אותך?