שוכבים על כר הדשא
מדברים על כוכבים
אני זוכר איך היא הסמיקה
תמימות של נעורים
אדמה צמאה למים
אנשים לאהבה
וכשהסדק מתבקע
זה הזמן
זמן
דוהרים אל תוך החושך
הלילות לא נגמרים
הזמן חולף חוצים עוד גשר
טורפים את החיים
והאדמה נפערת
ובפנים המלחמה
את כל עקרונותיי מכרתי
גם הזמן לא ירפא
זמן
אפשר גם אחרת אמרה לי אישה והלכה לאיבוד עם הזמן
זמן
עם הזמן, עם הזמן, אפשר גם אחרת אמרה לי אישה
זמן
