אני אולי כבר לא מכיר אותך,
אולי איבדתי תחושה של זמן.
אבל את כל המחשבות שלי עלייך
רשמתי בפנקס קטן.
אני לומד לשחרר אותך,
להאמין שטוב לך במקום אחר.
השנים חולפות
עם הזמן קשה להיזכר.
אז עליתי על טיסה לדלהי,
על נוף חדש להסתכל.
ונזכר שוב בחיוך שלך
שגורם לי שוב להתבלבל.
ניסיתי קצת לברוח,
את תמיד איתי עולה בחלומות.
ואת מזמן אינך,
הכל פתאום מרגיש כל כך רחוק.
סתם כי נהנתי לדמיין אותנו יחד לפעמים,
את הילדים רצים תופסת בשקיעה מול הגלים.
קו הרקיע משתלב עם העיניים הירוקות שלך.
ומתעורר אל החיים.
אני אולי כבר לא מכיר אותך,
אולי זה געגוע שנשאר.
וכלום לא השתנה מאז
הכל מונח בדיוק כמו שהשארת.
זה לא שלא שקעתי
בלחשוב על מה יכולנו להיות.
ואם היה אפשר
הייתי רץ אלייך כדי לגלות.
סתם כי נהנתי לדמיין אותנו יחד לפעמים,
את הילדים רצים תופסת בשקיעה מול הגלים.
קו הרקיע משתלב עם העיניים הירוקות שלך.
ומתעורר אל החיים.