אחרי החגים - ד”ר תמר אלרם
אחרי החגים
אחרי המלחמה נתקע בשופר תרועת ניצחון
שברי זיכרון
נצום
נתפלל
נשב בסוכה
נרקוד עם דגלים
הכל מהתחלה
לזכר החגים שנשכחו המומים
מוטלים בצידי הדרך
לצד בנינו ובנותינו
אל תפחד
אתה לא לבד
אל תפחד
אתה לא לבד
הייתה זו דקירה קטנה
זעזוע פתאומי ומהיר,
נכון, איבדת שליטה לרגע
לא היית מספיק זהיר,
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן
לתקן
אל תפחד
אתה לא לבד
אם יחזור שוב רגע הפחד
אבוא להושיט לך יד
תמיד אהיה קרוב אליך
לחבק במקרה שתרעד
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
אל תפחד
אתה לא לבד
אל תפחד
אתה לא לבד
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
שנינו ביחד
את ואני
אבל את לא איתי
זה רק בראשי
שנינו ביחד
דמיון חופשי
גולשים אל הרוח
מעבר להרים
צונחים אל החושך
בעילפון חושים
טסים לירח, אל הכוכבים
את שביל החלב
נכניס אל הכיס
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
שנינו ביחד
את ואני
אבל את לא איתי
זה רק בראשי
שנינו ביחד
דמיון חופשי
נוסקים אל האופק ונעלמים
יורדים אל המים הסוערים
צוחקים לשמש ולעננים
מאחרים בלילה,
שוברים את השיא
אני מרשה לעצמי
עם קצת דמיון חופשי
שנינו ביחד
את ואני
מה אעשה
אם תלכי לי
אם תברחי לי
מה אעשה
עם כל הכעס הזה
אה
שמור לי עליה
אתה שומע
אין לי כלום בלעדיה
שמור לי עליה
ותשמור גם עליי
כדי שלא אשתגע
מה אעשה
אם תלכי לי
מה אעשה
עם כל הפחד הזה
שמור לי עליה
אתה שומע
אין לי כלום בלעדיה
שמור לי עליה
ותשמור גם עליי
כדי שלא אשתגע
כשהפנים של הבן אדם נמחקות בתוך אידיאולוגיה מעורבבת ביצרים זה הכי מסוכן, באקסטרים זה פנים רעולות, מורעלות. מחוקות. כשהפנים של הבן אדם מחוקות אז הכל מחוק, וקל לו להרוג לאנוס ולבזוז. והכל הפוך.
מוזיקה היא כוח נגד מחיקת הפנים. התווים שלה מגלים את תווי הפנים והיא מאירה את החיים שבפנים. מחייה מתים.
יש עכשיו איזה התעוררות ישראלית וולקנית מתפרצת, מלאת תפארת ויופי.
שמתקוממת נגד החתירה תחת החיים תחת המחיקה הפנים.
זה מחזה נדיב, מרהיב. משנה חיים.
כי שירי הוא בת קול ברוח
מכתבי השלוח
מסילת חיי
געגועיי
הד תפילותיי
כי שירי הוא עלה ברוח
הנידף, השכוח
הוא האור הרך הנפקח
בלילותיי
הוא אתה ההולך אליי
בנדודיי חולפות עליי
תמונות ונשמות
ושמות שמות
אתה בא והולך אליי
הו
עלטה סביב
הלוואי שאתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אליי
בדרכי הולכים איתי
נופים וניגונים
ופנים, פנים
אתה בא והולך אליי
הו
דומיה סביב
והיה אם אתה מקשיב
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אליי
אולי, אולי, אולי
אתה בא והולך אליי
כי שירי הוא משב הרוח
חלוני הפתוח
מעיין כוחי, צחוק ובכי
קץ ייסוריי
אתה בא והולך אליי
עייף אותי הרגש צער עמוק
אני כבר כמעט נורמלי
השיר הזה הוא מים
השיר הזה הוא צחוק
השיר הזה די בנאלי
יש בך משהו שונה
משהו לא דומה
נזהרתי מלגעת פחדתי לראות
חששתי מחום שפתיה
עכשיו אני אפטי
עכשיו אני תינוק
עכשיו אני כבר יודע
יש בך משהו שונה
משהו לא דומה
עייף אותי הרגש צער עמוק
אני כבר כמעט נורמלי
השיר הזה הוא מים
השיר הזה הוא צחוק
השיר הזה די בנאלי
יש בך משהו שונה
משהו לא דומה
יש בך משהו שונה
יש בי צד שמרגיש פחד ונפרדות ובדידות כאב נורא וסופיות ואימת מוות ויש בי צד אחר יותר פנימה ולמעלה יש בו אומץ ושמחה ידיעה וטעם ומשמעות ואין שם מוות. יש נצח.
מוזיקה היא באמצע בתווך עולה ויורדת מאחה ומייחדת.
כשהיא רק למעלה בשמח זה לא אמין. זה סתם קופץ. כשזה למטה זה יורד ויורד ואין לזה תחתית בתהום.
כשזה עולה ויורד זה אנושי זה פועם זה חי. זה נס
שיר לי פשוט
כמו הים, כמו העץ, כמו האבן
שיר לי פשוט
כמו הים, כמו העץ, כמו האבן
שיר שיגע בי נקי
שישרוף אותי השקט
שיבלע אותי אמיתי
שיר שיגע בי נקי
שישרוף אותי השקט
שכל מי ששומע ירגיש איתי
שישמעו אלה שהלילה ישנים
כי אני כאן ערה, בעיניים פקוחות
אל הקיר
זה הבית שעומד כבר שנים
בין אותם הבתים
הוא יחיד
וידעתי שאיש לא יחזיר
ורציתי לזכור את השיר
שיגע בי נקי
שישרוף אותי השקט
שיבלע אותי אמיתי
שיר שיגע בי נקי
שישרוף אותי השקט
שכל מי ששומע ירגיש איתי.
שישמעו אלה שהלילה מפליגים,
אוניית מלאכים, בים הנצחי
התמיד
זה הבית שעומד כבר שנים
בין אותם הבתים
הוא יחיד
וידעתי שאיש לא יחזיר
ורציתי לזכור את השיר
שיגע בי נקי
שישרוף אותי השקט
שכל מי ששומע ירגיש איתי.
שישמעו אלה שהלילה,
אלה שלמעלה
את פוסעת לצדי כל כך שקטה
האוויר זורם לאט
אורות העיר כעת פותחים ת'חגיגה
אני מרגיש את הפרידה
רץ לבד לתוך הלילה השחור
הגלים צבועים אדום
בניינים גבוהים צורחים אליי
אתה לבד אתה אחד
מחפש את הכיוון
מחפש את הסימון
מחפש את הכיוון
מחפש את הסימון
המסע שלי ארך יותר מדי
אני שוב ליד ביתך
בואי נתחיל את המשחק מהתחלה
וכך תמיד זה יימשך
מחפש את הכיוון
מחפש את הסימון
מחפש את הכיוון
מחפש את הסימון
אל תבכי
אל תבכי
אני אחזור שוב
אני יוצא למצוא אותך
אל תבכי
אל תבכי
מחפש את הכיוון
מחפש את הסימון
הדייגים יצאו להם לים
ואל תשאל אותי מה להם שם
הדייגים
יצאו לים
ואל תשאל אותי מה להם שם
הדייגים יצאו להם לים
ואת נערתי לקחו איתם
הדייגים
נערתי
הדייגים לקחו אותה איתם
הלכתי אחריה אל הים
והיא חייכה אליי מתוך ראשם
נערתי
הדייגים
נערתי חייכה מתוך ראשם
מאז אני עם חברי הים
והדגים ידעו זאת לבדם
הדייגים
נערתי
הדייגים איבדו אותה איתם
הדייגים יצאו להם לים
ואל תשאל אותי מה להם שם
יש לי חבר מילואימניק בעזה. הוא סיפר לי שהם היו בתצפית ובתוך כל החורבן והמוות וההרס, בתוך האפר והעשן השחור, הוא ראה פתאום פרח בוגנוויליה וורוד פורח.
והוא חשב לעצמו איך החיים פורצים דרך המוות. צומחים מתוך, נפתחים ועולים בכזאת פשטות ושקט. כמה עצומה ועדינה התנועה שצומחת מתוך האימה.
אפשר בקלות לשכוח לחשוב שהפוך, אבל האמת היא שהחיים מלאים את הכל. ובינתיים צריך לשים איזה שיר טוב, להשליך עוגן במים
בואי ילדה, בואי עכשיו
בואי ונעוף כמו ציפורים
בואי ונבנה לנו חיים אחרים
בואי ונאהב כמו ילדים
אחרי החגים
שירה של ד"ר תמר אלרם
אל תפחד
מילים ולחן: אהוד בנאי
דימיון חופשי
מילים ולחן: יצחק קלפטר
מה אעשה
מילים ולחן: ארז לב ארי
פנים מחוקות
אביתר בנאי
שיר ללא שם
מילים ולחן: שלום חנוך
יש בך
מילים ולחן: ארקדי דוכין
סינוס
אביתר בנאי
שיר
מילים: אתי אנקרי וניסים טהר
לחן: אתי אנקרי
מחפש את הכיוון
מילים ולחן: מאיר בנאי
הדייגים
מילים ולחן: ארז הלוי
בוגנוויליה
אביתר בנאי
שיר אהבה טרי
מילים ולחן: שלמה גרוניך
שירה, פסנתר, גיטרה: אביתר בנאי
הפקה מוזיקלית: אמוץ נחמני ואביתר בנאי
הקלטות: אמוץ נחמני
הוקלט בחדר של אביתר
מיקסים ומאסטרינג: עידו אופיר
איור עטיפת אלבום: אורין קדרון - מתוך פרויקט "זיכרון עוטף", מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, המבקש להנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה כפי שהיה לפני האסון בשבת ה- 7.10.23.
עיצוב גרפי: סטודיו לי ותמר
שיווק דיגיטלי: אביב לוסקי Digistage
ניהול וייצוג בלעדי: Playground Artists / office@playgroundartists.co.il – מירה נאור ושירי מנשה.
להזמנת הופעות: קדמא לייב - לילך זהר ניר / kedmalive1@gmail.com
הפצה דיגיטלית: נענע דיסק
מיתוג ותקשורת: רותי מרום/ Ruty@mp1.co.il
תודה מיוחדת לגיא גרוס
