שבת בשכונה הישנה
לא הייתי כאן ארבעים שנה
אני מתעורר לנוף ילדותי
בשביל אבא ותינוק בעגלה
זוג זקנים מתיישב על ספסל
ילדים רצים בדשא הגדול
שדרת האורנים מלווה אותי
עד בית הכנסת הישן
בפנים נשמעים צלילים ומנגינות
האור שיוצא ונכנס בחלונות
יש אהבה מעלי לרגע שביר
אבוד ביופי של הזמן
לפתע קוראים בשמי
יעלה לקריאת התורה
אני ניגש הלב שואל
אבא אתה עומד לידי?
מברך את ברכות התורה
מסתכל למעלה לעזרת הנשים
אמא מביטה בעיניים דומעות
יפה בבגדים חדשים
בפנים נשמעים צלילים ומנגינות
האור שיוצא ונכנס בחלונות
יש אהבה מעלי לרגע שביר
אבוד ביופי של הזמן