הפסקות חשמל ומים, מתנחלות ומגדרות
את התחושה הרקובה שגדלה אצלי בבטן
רוב הזמן אני בכלל מכחיש.
אבל הן משתרשות בפנים, אין לי שמץ איך להתעלם
ואין דרך לעבור מסביב.
מחשבות פרועות עוברות בי
טעויות ומה שבא,
לא חשבתי שאבין ככ מהר
את כל מה שקרה
אבל הן מתייצבות ככ חזק, ולאט ולאט מחליד
אין לי שמץ איך להתעלם
ואין דרך לעבור מסביב.
הבית ריק, הבית זז
הדלת נעולה מזמן,
הבית ריק, הבית קם
מעיר אותי מהשינה
האור כבוי, אני נלחם שעות רק כדי להירגע
נשאר מטף אחד לכבות את השריפה.
תבוא לקחת אותי מפה,
תאמין לי אין לי כבר מקום
רקמות כבר נפרדות אצלי לבד
אין בי כוחות להתגמש
אבל יש זמן ואני אוהב אותך
הרקמות מתפוררות, אבל יש זמן להתאחות
נשאר רק לנסות.
הבית ריק, הבית זז
הדלת נעולה מזמן,
הבית ריק, הבית קם
מעיר אותי מהשינה
מותק אני מתפורר פה, מעכל רק את עצמי.
מותק אני מתפורר פה, מעכל רק את עצמי.