בארץ המראה
השנים חולפות מהר
ובכל יום זה משתפר
כמו יין משכר
שאומר שלום חבר
עוד גבעה ומשוכה
הזדמנות ואז שמחה
תאוצה והמראה
כמו בארץ המראה
כי לזרום עם הנהר
לטפס לראש ההר
זוהי זכות אין מה לאמר
גם אתמול וגם מחר
וככל שזמן חולף
אז במקום להתעייף
על שבילים צועד יחף
את הזמר משייף
כמה טוב שכאן עכשיו
ברחבי שביל החלב
יש מקום לגדול לעד
לכולם עד לגיל עד
כי לזרום עם הנהר
לטפס לראש ההר
זוהי זכות אין מה לאמר
גם אתמול וגם מחר
שיתוק - אופיר זילביגר מארח את אורי זילביגר
בערב נאספים תלמידים, מורים, הורים,
באמפי מול הכניסה, כולם יושבים צפופים.
אנחנו מעבר לגדר, כמה ילדים,
מקהלת בית הספר, תיכף עולים.
חודשים אנחנו שרים, מתאמנים על תפקידים,
לומדים שיר ועוד שיר, מתאמצים ומדייקים.
בדף שלי כתובות עוד כמה מילים ,
של סולו לקראת השיא של אחד השירים.
והקול הוא רועד, נעתקו המילים,
חושך בעיניים, חרדת אלוהים.
דבוק לרצפה שתחתיה גחלים,
מול כולם, ומול עצמי ומול ההורים שלי
ילד צעיר, עומד שם נבוך,
מול זרקור ומול עיניים כה רבות מביטות קרוב.
ואז הוא מגיח מבין הצללים, שם ארב!
צווחות של שתיקה - הבלבול ניכר בעיניו.
והקול הוא רועד, נעתקו המילים,
חושך בעיניים, חרדת אלוהים.
דבוק לרצפה שתחתיה גחלים,
מול כולם ומול עצמי ומול ההורים שלי
אני מת
אני מת
אני מת
שלוש קומות מהרחוב
שלושה חדרים מעט מרחב
עוד לא מבין אפילו מה זה לחיות
בגין נעול בבית ביער
ריח החורף ביער ניכר
בדרך עוקף את השביל המוכר
הרבה חיים אחרי אדם אחד
בשלמה צמח החליט שנכחד
אני מת, אני מת
אני מת, אני מת
סוחב בזוקה מהמכולת
לפעמים בלי כיפה בשבת
מתגרה בעצמי ובאלוהים
מלחמת לבנון פורצת בצריפים
ילד בנחל הגשם יורד
הביתה לפגוש את עצמו לבד
בית ספר קטן, מעט אנשים
הג׳אמוס אוכל עוד חרם לפנים
אני מת, אני מת
אני מת, אני מת
אני מת, אני מת
אני מת, אני מת
הילה
הילה,
בקומה השלישית,
פורנו אילם,
עוד בוקר לא לבן.
בכיכר, על האניה.
הגוזלים הוצאו מהקן,
יורד מדרגות ברכיבה.
איזה ילד מבין,
שתאונה זו צלקת לכל החיים?
איזה ילד מבין,
שתאונה זו צלקת לכל החיים?
לכל החיים!
שעת האפס של האלוהים,
קו 18 מתפוצץ,
שר עם קרליבך שירים.
אלפי סופגניות,
זורק להם עוגיות.
נזרק בלי שליטה,
רוצה לחיות!
איזה ילד מבין,
שתאונה זו צלקת לכל החיים?
איזה ילד מבין,
שתאונה זו צלקת לכל החיים?
לכל החיים!
לכל החיים!
שעת האפס
שלולית
נמזגתי לאדמה, נמס מצורתי,
בשלולית גדולה מצאתי קיומי.
מתחכך וחובק, כל סדק קטן,
מרגיש את היסודות שלי מבסיסם
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר ער ער
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר
כל חלקיי, אבריי התפרקו.
כל סדריי הישנים נבחנו.
חלק וחלק יכולים מחדש,
לבחור מקומם בתצרף בלי חשש.
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר ער ער
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר ער ער
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר
ואפגוש מהותי באומץ ותבונה,
שעולה מן הסדקים ומהאדמה,
ונבנית לה אל על, בגאון מחייה,
הנה אדם מחובר ורואה!
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר ער ער
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר
שלולית שטפה, עכשיו מתעורר ער ער
שלולית שטפה, עכשיו אני ער.
בא לי בזמן – פשוט - אופיר זילביגר וקרן זגורי כהן
הכל היה שם, מחכה.
הרמץ לא כבה,
לא הפך לפחם.
המעיין לא יבש, הוא עדיין מפכה,
שום דבר לא מת
רק נרדם.
האש הייתה בהמתנה,
לליטוף משב רוח,
נחוש, בטוח.
המילים חיכו, שקועות בשינה,
לאמונה, למנגינה,
לפרשנות הנכונה.
איך זה בא לי בזמן,
רגע לפני שיהיה מאוחר,
לא צריך לחכות למחר,
לגלות את כל מה שכבר יש,
להחיות בי את האש,
להתממש.
הרגש המתין בצמא,
מצפה מבלי לדעת
להיחשף, לגעת.
להסיר אבק מהנפש ההומה,
שחזרה לזהור
מקרקעית הנשמה.
איך זה בא לי בזמן,
רגע לפני שיהיה מאוחר,
לא צריך לחכות למחר,
לגלות את כל מה שכבר יש,
להחיות בי את האש,
להתממש.
הכל היה שם, בתוכי,
רק רדום, לא מת.
תודה שחזרתי אליי, לעצמי,
לחיות, לחיות באמת.
לחיות באמת.....
איך זה בא לי בזמן,
רגע לפני שיהיה מאוחר,
לא צריך לחכות למחר,
לגלות את כל מה שכבר יש,
להחיות בי את האש,
להתרגש...
מלודיה
כל מה שאני רוצה לעשות,
זה רק לשכב איתך שעות.
לבחון ולהכיר כל סנטימטר.
לכוון את מיתרי גופך.
להקשיב היטב לכל ניואנס.
לשים אצבע, להרגיש את הרטט,
לגעת באקורד, לשמוע נשימה.
לנגן אותך – הרמוניה, מלודיה.
לעלות עם הפזמון,
להגיע לשיא ולהתרגש.
להיות נוכח ולדבר בפריטה
של אצבעות נגן...
על גוף של אישה, לכל ניוטנס.
לשים אצבע, להרגיש את הרטט.
לגעת באקורד, לשמוע נשימה,
לנגן אותך – הרמוניה, מלודיה,
מלודיה, מלודיה,
מלודיה, מלודיה...
סיכום אהבה
כי אותך,
כי אותך הן אהבתי מכל,
חיי אושר ואור את נתת לי.
ואיתך אזדקן ללא צער,
וארגיש כל חיי כמו נער,
כמו נער, כמו נער.
בת שחוקך,
בת שחוקך כסם אושר הינה לי,
חיוכך לי מאיר את דרכי,
ובכל בוקר אודה לעולם,
כי זכיתי ואת כאן עמי.
אכזבות,
אכזבות נעלמו והפחד נידף,
גווני קשת צבעו את חיי,
ובליבי משאלה - רק אחת עוד נותרת
שלעד, אעשה רק אותך מאושרת, מאושרת, מאושרת!
אומר לך אוהב,
את מתמלאת בחיוכים
נותנת לי יד
ומיד מחובקים
פתאום היסוסים
הופכים לחום כזה נעים
אהבה יש לה כוח,
גם להזיז הרים
בא עכשיו
נכנס בדלת,
הגב שלך מולי
את עוד לא יודעת,
איך עבר עלי היום
מריח בושם,
רוצה לנשום אותך בפנים
רק המרחק ביננו,
אגם של היסוסים.
ואני לא יכול לחכות
ואני בא עכשיו,
רוצה אותך בכל מצב,
מה שקרה עכשיו,
לא ישנה את זה.
אני בא עכשיו,
רוצה אותך בכל מצב,
מה שקרה עכשיו
לא ישנה אותנו
את מסתובבת,
עם הבנה על הפנים.
עוד לא שטפתי,
יום שלם של חוויות.
ערב בא,
אחרי עוד יום של החיים
ואת מלאה כבר,
בספינות של מטענים.
ואני בא עכשיו,
רוצה אותך בכל מצב,
מה שקרה עכשיו,
לא ישנה את זה.
אני בא עכשיו,
רוצה אותך בכל מצב,
מה שקרה עכשיו
לא ישנה אותנו
סוף השקר
שוב נסחף אחרי הדמות,
שמבטיחה מהמסך,
את כל מה שאני דואג טרוד,
מאמין, מה לעשות תמים.
ואז מעל כיסא שלטון,
ההבטחות מיד הופרו,
לפעמים מהמקפצה,
רואים הכי שקוף.
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, זאת האמת
שוב מגיע לכיכר,
הנשמות שם מחפשות,
להיות עם להרגיש עם,
מה ארצה להיות?
כולם תמיד רוצים,
לחיות חיים בלי רסן,
כולם שם בכיכר,
יודעים שסוד הקסם
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, זאת האמת
שוב מוצא עצמי נזרק,
במציאות הרבודה,
בין סיפור שלא נבדק,
לסרטון ויראלי מפוברק.
לא בודק, כמה אפשר,
רוצה לחיות יותר בתדר,
כשכולם מהדהדים,
הכיוון של כל העדר.
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, זאת האמת
די לשקר, חפשו ת'אמת
די לשקר, חפשו ת'אמת
די לשקר, חפשו ת'אמת
די לשקר חפשו ת'אמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, סוף האמת
זה סוף השקר, זאת האמת.
