שגרת מלחמה
הלכתי בארץ יפה
זה מכבר היא הפכה את עורה
חודשים ארוכים חי בשני מימדים
שגרה ומלחמה
וצחקתי לילות כימים
ובכיתי כמו חמישים ילדים
וכאבתי נופלים במיליון ערוצים
ובערב הייתה מסיבת ריקודים
ובקיץ היינו בים, בבריכה
לרגעים שם עיטרה את פניי מסכה
ובבית הקפה, קצת חייכתי מדי
כשמודעות חטופים מונחות מול עיניי
משתזפים בכיכר, מדשאה ירוקה
ונרות זיכרון שם עוטפים מזרקה
זה אבסורד משוגע אבל אין עוד ברירה
כדי לא לקרוס מקיימים פה שגרה
ויצאתי לעיר והייתי בבר
ולגמתי משקה אלכוהול עם סוכר
למרר ת'מתוק
להמתיק את המר
לחשוב לא לחשוב על כל מה שנשבר
תקופה מוזרה
זו שגרת מלחמה
ואקורד המינור מתעקש להתנגן
כי לדרוש נחמה זה עוד לא הוגן
והלב מדמם, אבל בכל זאת פועם
מעלה לחלל שאלה, מה יהיה?
וממתין
שתבוא כבר תשובה
שתגיע לפה חזרה
שתגיע לפה חזרה
זה עולם משוגע
אלוהים אדירים
אמן שישובו כולם בחיים
