ישראל וסרמן - אלף אהבות

אלף אהבות

מגיע למקום
חמש בערב
עננים כהים
רואה שורה של אנשים עוזבים
רמקול בודד במה מאולתרת
זה הולך להיות שוב אני מול הפרדסים

שעה עוברת
אני מתחיל לשיר
סופר כיסאות
כיסאות קרחים
את נותנת לי מבט שרק אני מכיר
קבלי אותי קבלי אותי

לא רוצה שתראי את כל הכישלונות שלי
שתשימי מראה להתרסקויות שלי
את מי שאני את כבר לא תשני
קבלי אותי קבלי אותי

רוצה שתראי אותי פורח
לא בורח מאלף שאלות
רוצה שתשמעי אותי צורח
שר לך שיר של אלף אהבות
(שר לך שיר)

לא רוצה שתכאבי את הכאבים שלי
הבוץ הזה הוא רק שלי
הלוואי ויבוא יום ולא תדאגי
קבלי אותי קבלי אותי

אתה צריך להופיע על במות ענק
יורק עוד שורה
ואחרי שורה נחנק
מה שלא יהיה
זה לא מה שיציל אותי
חבקי אותי
חבקי אותי

רוצה שתראי אותי פורח
לא בורח מאלף שאלות
רוצה שתשמעי
אותי צורח
שר לך שיר
של אלף אהבות

מילים ולחן - ישראל וסרמן ועופר פריאון

הפקה מוסיקלית, ומיקס - עופר פריאון

תופים - מתן אבנר

טכנאי הקלטה ומאסטר - רונן רוט

הוקלט באולפני הקן ובאולפני פלוטו

הטקסט מתאר סיטואציה אינטימית וכמעט קולנועית: הגעה להופעה קטנה מול קהל שמתפזר

במה מאולתרת ורמקול בודד, רגע לפני שהשיר הופך לוידוי.

בתוך המציאות הזו, נפרסת מערכת יחסים עדינה, שבה הרצון להגן מתנגש עם הרצון להחשף.

מצד אחד, הפחד לשתף בכאב ובכשלונות, ומצד שני, כמיהה עומקה לאהבה שמקבלת הכל.

"אלף אהבות" נע בין שבריריות לכוח, בין הרצון לברוח לבין הבחירה להשאר, לשיר ולבקש חיבוק.

הפזמון שמבקש להראות פורח ולא בורח, מגלם את הלב הפועם של השיר. שאיפה לצמיחה אישית

בתוך קשר, מבלי להסתיר את האמת.

זהו שיר על אהבה שלא מבשקת לתקן, אלא לקבל ולהכיל למרות הדאגה והקשיים, על הצורך להראות כהאדם כמו שהוא, בדברים הטובים וגם בפגמים.

תמונת עטיפה
הורד