פזמון :
גם אם
אתה איתי פה זה מרגיש לי לבד
אבל בסוף יהיה בסדר
ואי אפשר לצבוע את הכל בלבן
אז השחור אצלי תמיד בהיר
בית רון נשר :
ניסיתי ללכת הלכתי במים עד שזה נהיה לי עמוק
רציתי לטבוע נולדתי גבוהה בפה שלי מי מלח החליפו מתוק
אמרו לי תשתוק
אמרו אתה משוגע
אמרו זה שלנו
אמרו אל תגע
אמרו לי תנסה ונתנו לי תרכב אבל לא היה לי מורה נהיגה
כמו מחוגה שסובבת סובבת אני פה בלופ עם עצמי
שוב אני רואה תאישה שלי עובדת עובדת ושוב אני רק מרוכז בעצמי
וכמה אפשר עוד ללכת כמה אפשר עוד לברוח
כמה אפשר להשקות את עצמי שם בגשם מבלי שהגשם יגרום לי לצמוח
כמה דמעות
כמה כאב
כמה תיקים עוד יסחוב לי הלב
וכמה שקרים עוד הבטחתם זה סתם צעקות של
זאב זאב
אני לא מבין תעולם הזה
לא רוצה להיות כמו כולם וזה
מעשן אחד וזה לא עוזר
מעשן לי עוד ופתאום הוזה
שזה כבר בכלל לא מפחיד אותי
ההוא שם למעלה תמיד איתי
ויותר מכולם הוא מכיר אותי
ואולי בשביל זה או הביא אותי?
פזמון :
גם אם
אתה איתי פה זה מרגיש לי לבד
אבל בסוף יהיה בסדר
ואי אפשר לצבוע את הכל בלבן
אז השחור אצלי תמיד בה
בית אלמוג טבקה :
כבר שרו לפניי אני בן אדם
אני כמו כולם אני לא מושלם
עוד חלק בפאזל שנעלם
אלף חלקים שמיים בלי ענן
זה לא קל לבנות תמסגרת יותר קל לפרוק למחברת
ואמא שותקת
אמא את לא מדברת
אולי כל מילה מיותרת
תגידי לי משהו
גם אני כבר יודע
גם אם זה משהו פוגע
גם אם זה משהו קר על מישהו זר או משהו קורע
תגידי אני פה בחדר
אם קר לי תביאי לי סוודר
תגידי לי מאמי תגידי לי משהו תגידי שיהיה בסדר
פזמון :
גם אם
אתה איתי פה זה מרגיש לי לבד
אבל בסוף יהיה בסדר
ואי אפשר לצבוע את הכל בלבן
אז השחור אצלי תמיד בה