לא יודעים

לא יודעים

כשעולים האדים מן הקיץ
ויופיך ניכר אל הנוף
אז שותקים לך מאלם גילייך
לא יודעים לא יודעים לא יודעים

כשחוזרים עצובים מהחורף
ופותחים חלונות אל העיר
אז שותקים לך מקיר ומאבן
לא יודעים לא יודעים לא יודעים

כשכותבים לך שירים כל הלילה
ובעצם רוצים בלי מלים
לנשק למצחך ולומר לך
לא יודעים לא יודעים לא יודעים

לא מוצאים הסברים לעינייך
לא מוצאים אז שמות לצחוקך
ועומדות המילים על שפתיים
לא יודעים, לא יודעים, לא יודעים

כשיוצאים לשנים רחוקות
והזמן נשאר בלעדיך
לוחשים לך על סף הדמעות
לא יודעים לא יודעים לא יודעים

כשעוזבים לתמיד את ידייך
ופוסעים ארוכות על החוף
לא יודעים אפילו לומר לך
לא יודעים, לא יודעים, לא יודעים