(שריקה)
עוד חמישים שנה כולם יהיו כאן ערבים
עוד חמישים שנה כולם יהיו כאן דתיים
עוד חמישים שנה כולם יהיו כאן עניים
עוד חמישים שנה כולם יהיו כאן רעבים
עוד חמישים שנה השמיים יתכסו
בעננים שחורים, הקטבים ינמסו
עוד חמישים שנה יהיה קשה לנשום
עוד חמישים שנה לא יהיה פה שלום
ואולי
יש מישהו בשמים
יש גשר מעל התהום
ועכשיו אני יודע
שאין לי לאן לעזוב
שאין לי לאן לעזוב
עוד חמישים שנה ישמעו את השריקה
מהמפרץ של חיפה עד העיר העתיקה
עוד חמישים שנה ימצאו את התשובה
עוד חמישים שנה יזכרו באהבה
ואולי
יש מישהו בשמים
יש גשר מעל התהום
ועכשיו אני יודע
שאין לי לאן לעזוב
אין לי לאן לעזוב
בחיי
יש מישהו בשמים
יש גשר מעל התהום
ועכשיו אני יודע
שאין לי לאן לעזוב
אין לי לאן לעזוב
חשבתי שהבוקר ימשך לנצח
ושהשמש לא תשקע בים
וגם אני לא אתבגר
לא אתעייף
לא אתכופף מתחת למשקל הזמן
אמרת לי שאפשר להיות צעיר לנצח
לב פתוח, עור מתוח, די בטוח
שנוכל לרוץ מהר, לא לוותר
להיות נמר - נמר - נמר
טאדא טו טאדא טו טאדא טו טה
אתה מפספס את כל התמונה
טאדא טו טאדא טו טאדא טו טה
אתה חי בעבר, אתה לא בקליטה
אתה לא יוצא מחוץ לשורה
אתה לא שומע, הדלת סגורה
מי שכועס לא שומע
מי שהולך לא יודע
טאדא טו טה
אתה מנסה ונתקע בתקרה
אתה מתפרק ומרכיב חזרה
אתה לא יוצא מחוץ לשורה
אתה לא שומע, הדלת סגורה
מי שכועס לא שומע
מי שהולך לא יודע
לא לאבד ריכוז
לא להפסיק לזוז
put on your dancing shoes
pull off your inside blues
חשבתי שהבוקר ימשך לנצח
ושהשמש לא תשקע בים
וגם אני לא אתבגר
לא אתעייף, לא אתכופף
מתחת למשקל הזמן
טאדא טו טה
אני מתפרק ומרכיב חזרה
אני לא שומע, הדלת סגורה
אני לא יוצא מחוץ לשורה
מי שכועס לא שומע
מי שהולך לא יודע
טאדא טו טה
אתה מפספס את כל התמונה
אתה חי בעבר, אתה לא בקליטה
אתה לא יוצא מחוץ לשורה
אתה לא שומע, הדלת סגורה
מי שכועס לא שומע
מי שהולך לא יודע
טאדא טו טה
אתה מנסה ונתקע בתקרה
אתה מתפרק ומרכיב חזרה
יש בך כוח מול כל הכאב
יש מנגינה שנכנסת ללב
מי שכועס לא שומע
מי שהולך לא יודע
לא אתבגר, לא
לא אתעייף, לא
לא אתכופף, לא
מתחת למשקל הזמן
זה הכל מופע של חנופה וזיקוקי דינור
אני צריך פינה עם שקט ואנשים טובים
מחוץ לעיר הזאת פה לא רחוק
יש דרכים שנפתחות
אני יודע - הן נועדו רק לי
הכל פה משונה
כולנו חכמים יודעים הכל
אבל נופלים אחד אחרי השני
אם הייתי יודע מה עושים מחר
בטח הייתי חוזר אלייך
אם הייתי יודע מה עושים
מה שהיה
אין בעיה
אם היא תשמע
היא תגיע מרחוק
כמה פעמים זה כבר קרה
אני נתקע
אבל ממשיך להיות טמבל אמיתי
הולך, חוזר, לא מתקדם, לא יודע מה עושים
את זאת שתמיד מצילה אותי
זאת האמת והתשוקה, הכנות והשמחה
כולם שלך, כולם כאן בשבילי
את תמיד אומרת לי אתה אולי קצת טמבל
אבל אתה הטמבל שלי
מה שהיה
אין בעיה
אם היא תשמע
היא תגיע מרחוק
המילים שלך כבר לא אומרות שום דבר על העולם
והעצב המתוק הזה כבר לא שייך לכאן
אבל האהבה לוהטת באדום
כשאנחנו מתחברים בסוף היום
יש זרמים חזקים
העין לא רואה
האמת מתפשטת
עכשיו היא עירומה
זה כאילו לא היה מזמן
אבל השנים חלפו
חייכתי טוב, הצטלמתי יפה
אני נתתי הם לקחו
את מתקרבת
והאור עליך רך
אני מרגיש איך שוב הלב שלי נפתח
יש זרמים חזקים
העין לא רואה
האמת מתפשטת
עכשיו היא עירומה
בואי ונברח מכל השיט
נעלם בתוך הביט
תראי - אף אחד לא מביט
ניתן לצלילים לרחף
כשהסאונד מלטף
והקצב דוחף
נשכח את כל מה ששבור
את כל מה שאסור
כי מתחיל עוד סיפור
נעוף על עצמנו ברחוב
זה תמיד הכי טוב
כאן למטה קרוב
אני אוהב לראות אותך רוקדת כל הלילה
איך את מעיפה את הכאב
כשאת עולה ואז יורדת עד למטה
את מרימה לי את הלב
אתה אוהב לראות אותי רוקדת כל הלילה
אני מעיפה את הכאב
כשאני עולה ואז יורדת עד למטה
אני מרימה לך את הלב
בואי - אנחנו לא ממש יודעים
עומדים מבולבלים
זה לא המאה העשרים
תראי אנשים פה נחנקים
כולנו נלחמים
לא כולם חוזרים
נעוף על עצמנו ברחוב
זה תמיד הכי טוב
כאן למטה קרוב
נפתח את כל מה שסגור
שום דבר לא גמור
זה לא סוף הסיפור
אני אוהב לראות אותך רוקדת כל הלילה
איך את מעיפה את הכאב
כשאת עולה ואז יורדת עד למטה
את מרימה לי את הלב
אתה אוהב לראות אותי רוקדת כל הלילה
אני מעיפה את הכאב
כשאני עולה ואז יורדת עד למטה
אני מרימה לך את הלב
איך בבת אחת יצאת מהמסלול
היתה שמש בחוץ ופתאום מבול
נפלת במדרון תלול
זה משך לך בשרוול
בלי התראה, בלי גבול
לא יכולת לצעוק, לא יכולת לדבר
רצית לקרוא לי מרחוק ולא הצלחת לתקשר
אני הגברתי ווליום, אני סיננתי את הרעש
בצד שלי דממה,
בצד שלך הר געש
שום דבר לא הכין אותך למכה, לבלבול, לאובדן השליטה
אני לא יכולתי להבין
לא יכולת להגיד כלום
אני לא רציתי להאמין
אם היית על הירח
הייתי מביא את כדור הארץ אלייך
אם אני הייתי בורח
היו פוצעות אותי מילותייך
אל תבהל, זה קצת מבלבל
זה כמו חידה
שאתה יכול לפתור בעצמך
אל תתכופף כשקצת מטפטף
זו לא סופה
זה רק הגשם
זה רק הגשם
זה רק הגשם
מה יהיה עכשיו?
אף אחד לא יודע להגיד
את נושאת אלי עיניים
אני יודע כמה זה מפחיד
את תולה מבט לא יודע
את שותקת, את שואלת
אבל אין שום תשובה
את מדברת על ניתוק, על ריחוק
את על קצה הצוק
פוחדת מפירוק
את על סף ריסוק
אין לזה שום צידוק
זה כל כך דפוק
הכל מחוק, הכל חנוק
אל תבהל, זה קצת מבלבל
זה כמו חידה
שאתה יכול לפתור בעצמך
אל תתכופף כשקצת מטפטף
זו לא סופה
זה רק הגשם
זה רק הגשם
זה רק הגשם
מה שלא ראינו
רצינו ורצינו
כמה שטעינו
מה שלא ניסינו
רצינו ורצינו
כמה שטעינו
זה לא לוקח הרבה מגיל 17 עד 57
ארבעים שנה עוברות ככה
עכשיו אני מבין בני 90 שמרגישים כמו נערים
כי הנשמה לא משתנה
זה רק הגוף שמשתנה
הנשמה -
היא נמצאת בגוף בלידה
והיא נמצאת במוות
הדבר היחיד שמשתנה בדרך זה המצב של הגוף
אז אתה יודע,
כל הדיבורים האלו על איזו מוזיקה מתאימה לאיזה גיל
או שיש בכלל קבוצות גיל לסוגים של מוזיקה
זה אידיוטי