נכון שזה קשה אחרי שזה נגמר
הפרצוף הזה שלך כאילו אין לך מה לומר
והעיניים, קצת אדומות מעט
סגורות הן מזכירות לי אותי.
כנגד כל הסיכויים אתה נשאר,
אתה אומר שהלבד הזה נמאס עליך כבר אני צוחקת תמיד כשאני בוכה זו רק תגובה של הגוף.
עוד שניה אני נשברת..
עוד אותך אני אוהבת.
בא לי לחבק אותך, חזק חזק לא לעזוב.
להרגיש אותך עוד קצת, כי כבר שחכתי מה זה טוב.
איך אלך לישון הלילה לבדי?
קר כלכך בתוך החדר
בא לי שתבוא אליי, תהיה שלי ותכסה אותי.
ואז בבוקר כשכולם קמים תלך שוב.
קשה לי שאתה לא כאן,
לקחת את המחשבות הכי רחוק מכאן
ולאן אתה יוצא היום?
אני בבית, מחכה עדיין יש מקום (עדיין יש מקום).
כנגד כל הסיכויים אתה נשאר,
אתה כמוני בדיוק וגם הלב שלך נשבר
אתה בחדר - פתאום הכל בסדר
ובסדר לבכות.