נמאס להסתתר בתוך החדרים
קיבלתי את האומץ לספר על הקשיים
על הימים בהם הייתי בורח לסדינים
התמכרתי לדמעות כמו סמים קשים
שנאתי להביט על עצמי במראה
ראיתי ילד רע בגוף של ילד טוב
הייתי השטן בתחילת המלחמה
רצתי כמו משוגע הלוך ושוב
ירדתי 18 קילוגרמים של בושה
חייתי שנה וחצי בשדה קרב של חולשה
קיבלתי יריות דקירות מחברים לשעבר
וילדים כמו החיים נוטים להיות דבר אכזר
התבגרתי וגדלתי וקיבלתי החלטות
פתחתי את הלב ושיתפתי חוויות
איך הייתי צורח ובוכה בלילות
נאלצתי להלחם בלי הגנה מול השריפות
היום אני אוהב את עצמי במראה
אני רואה ילד טוב בגוף של ילד טוב
אני ילד שבנוי משברים של מלחמה
בן אדם תומך שלמד איך לאהוב
ירדתי 18 קילוגרמים של בושה
חייתי שנה וחצי בשדה קרב של חולשה
קיבלתי יריות דקירות מחברים לשעבר
וילדים כמו החיים נוטים להיות דבר אכזר
אחרי הרבה שנים שהסתתרתי
תמיד ברחתי מסיפורי עבר
אחרי הרבה שנים שחששתי
תמיד פחדתי לראות את העבר
נכון אני מתגעגע
לחיוך הזה חצי חמוץ חצי מתוק
נכון היום אני שומע
את הקול הזה את קולו של התינוק
אחרי הרבה שנים שנפלתי
תמיד ידעתי לקום בחזרה
אחרי הרבה שנים שנעלמתי
תמיד שבתי הביתה חזרה
נכון אני מתגעגע
לחיוך הזה חצי חמוץ חצי מתוק
נכון היום אני שומע
את הקול הזה את קולו של התינוק
לפעמים בלילה זה עולה לי
התמונות הסרטים להיות לבד עם אלוהים
לפעמים בלילה זה מכה בי
הקולות הפנים אני שבור לרסיסים
אני כבר לא ילד זכרונות במזוודה
אני כבר לא ילד רכבת דרך ארוכה
ככה פתאום עומד מולך היום
אני כבר לא ילד ברחתי מזמן
אני כבר לא ילד עזבתי את הבית הישן
ככה פתאום עומד מולך היום
ותמיד בסוף כל יום אהיה הילד של אימא ואבא גם
בימים הכי קשים שרק פגעתי
אף פעם לא התכוונתי לעשות לכם רע
אני כבר לא ילד מאות שירים במגירה
אני כבר לא ילד אני חולם אותך
ככה פתאום עומד מולך היום
אני כבר לא ילד אני יותר לא קטן
אני כבר לא ילד השארת לי סימן
ככה פתאום אוהב אותך היום
ותמיד בסוף כל יום אהיה הילד של אימא ואבא גם
בימים הכי קשים שרק פגעתי
אף פעם לא התכוונתי לעשות לכם רע
זה אותו סיפור מוכר אצל כל הילדים
כולנו מתבגרים ועוזבים את הקן
זה אותו סיפור מוכר אצל כל הילדים
כולנו מזדקנים ומקימים עוד קן
אני כבר לא ילד אני עזבתי את הקן
אני כבר לא ילד לאט לאט גם אני מזדקן
ככה פתאום עוזב אותך היום
הלכתי ברחובות עם הידיים בכיסים
הסתרתי את החובות הסתרתי את הפנים
פחדתי שיראו אותי הולך אל דרך המחר
פחדתי שיראו אותי נשבר מול כל העולם
נסעתי בכבישים בלילות כשאין אף אחד
הסתרתי את הפחדים בחרתי להיות לבד
פחדתי שישאלו אותי שאלות שאין להן תשובה
פחדתי שישאלו אותי למה אני לפעמים משוגע
אז ברחתי לים ראיתי את הגלים
נרגעתי עם השקט וציוץ ציפורים
אז ברחתי לים ראיתי את הילדים
משחקים בתופסת ילדים אבודים
אז ברחתי לים ראיתי את הגלים
קפצתי למים ושמעתי שירים
אז ברחתי לים שיחקתי עם הילדים
כתבנו איזה שיר ילדים אבודים
אז רצתי למדבר הגוף היה צמא למים
ברחתי מכל העבר ראיתי אותך שם בשמיים
צעקתי תשחררי אותי אני מרגיש כל כך חנוק
צעקתי תתקרבי אלי כי אני זקוק לחיבוק
אז ברחתי לים ראיתי את הגלים
נרגעתי עם השקט וציוץ ציפורים
אז ברחתי לים ראיתי את הילדים
משחקים בתופסת ילדים אבודים
אז ברחתי לים ראיתי את הגלים
קפצתי למים ושמעתי שירים
אז ברחתי לים שיחקתי עם הילדים
כתבנו איזה שיר ילדים אבודים
אני יודע אני תלוי על עץ
הלב מתפוצץ ומתרסק לי בפנים
השנים אני כבול באזיקים
מסביבי פסלים של ענקים אני הולך
אני הולך אל דרך המחר
בשבילי הזמן עוד לא נגמר יש לי עוד שתי דקות
שתי דקות להיות בגן עדן
שערי שמיים נפתחים אל מול עיניי
תהיה אתה תהיה ילד מאושר
העבר עבר אבל הזיכרון נשאר
תהיה פתוח לעוד עולמות
מה שבטוח שהכל לא בטוח
הכל לא בטוח
אני יודע עברתי רגעים
מילים שהפכו לשירים קיבלתי אהבה
עוד השנה אמצא את התשובה
בדרכי אל הלא נודע אני הולך
אני הולך עכשיו בשבילים
ליד גני המשחקים היכן שנפלתי
היכן שנפלתי עשיתי טעויות
שילמתי בחרדות תפתחו את הדלתות
תהיה אתה תהיה ילד מאושר
העבר עבר אבל הזיכרון נשאר
תהיה פתוח לעוד עולמות
מה שבטוח שהכל לא בטוח
הכל לא בטוח
זה עוד יום שישי
את יורדת אל שולחן ערוך לאור נרות
בשמלת שבת יפה כמוך לבנה כזאת
ואת מחייכת מתרגשת
זה עוד יום שישי
אני יורד אל שולחן ערוך לצלילי מנגינות
בחליפת חתן עם ז׳קט שחור לבנה כזאת
ואת מתפללת מקדשת
רק שתדעי אני אתן לך את כל חיי
אתן לך הכל כל מה שתרצי
רק את ואני
רק שתדעי אני מוכן לוותר על הכל
רק בשבילך שתהיי מאושרת
תמיד
זה עוד יום שבת
יוצאים למרפסת ושנינו שותים כוס קפה
את מסתכל לשמיים ואומרת לי איזה עולם יפה
ואת מצטלמת מחייכת
זה עוד יום שבת
לקחנו את האוטו נסענו הוצאתי גיטרה
מול הים השקיעה הבריזה ואת שרה
ואת מסתכלת צוחקת
רק שתדעי אני אתן לך את כל חיי
אתן לך הכל כל מה שתרצי
רק את ואני
רק שתדעי אני מוכן לוותר על הכל
רק בשבילך שתהיי מאושרת
תמיד
שנה וחצי עברה מאז המלחמה
אנחנו עדיין זוכרים את היום ההוא
שנה וחצי העולם שלנו השתנה
כל יום הוא יום חדש בסיפור
שם למעלה בין הכוכבים
אתה נמצא ומסביבך המלאכים
אלוהים בשמיים יעזור וישמור
ואנחנו כאן בקרקע אותך נזכור
אמא ואבא מחכים לך ליד הדלת
כל חמישי ובכל החגים
האחים הקטנים משחקים תופסת
והזמן עובר עוברים הימים
שם למעלה בין הכוכבים
אתה נמצא ומסביבך המלאכים
אלוהים בשמיים יעזור וישמור
ואנחנו כאן בקרקע אותך נזכור
תמיד אמרו לי לא יצא ממך כלום
אתה לא שווה כלום אתה שום דבר
תמיד אמרו לי העולם גדול עליך
כולם רק מעליך כי אתה שום דבר
בחרתי ללכת ולשנות את הגורל
בחרתי להלחם ולנסות את המזל
הציפורים ברחו כי הגיע חורף
אני לא שומע יותר את נביחות הכלבים
תגידי אימא למה הלב שורף
אני לא יכול יותר להיות בחברת אנשים
תמיד אמרו לי אתה כזה קטן
כן אני אולי קטן אבל חזק מכולם
תמיד אמרו לי בכל אחד מסתתר כוכב
כן אני הכוכב אני חזק מכולם
בחרתי לברוח ולשנות את הגורל
בחרתי להקשיב ללב ולנסות את המזל
הציפורים ברחו כי הגיע חורף
אני לא שומע יותר את נביחות הכלבים
תגידי אימא למה הלב שורף
אני לא יכול יותר להיות בחברת אנשים
בחרתי לשפוך את הלב
לכתוב את כל הכאב
את הפחדים הלילות הלבנים
התמונות מהילדות
השבילים הריקנות
הבושה החולשה
בלילות הסיוטים הופכים לצרחות
משתגע בין ארבעה קירות
לא זה לא יכול להיות
בלילות המילים הופכות למנגינות
הדמעות הן רק זולגות זולגות
בחרתי לכתוב את הלב
להאמין שגם אתה אוהב
את עצמך את כל כולך
הסרטים מהילדות
הלבד התמימות
זה אתה כן זה אתה
בלילות הסיוטים הופכים לצרחות
משתגע בין ארבעה קירות
לא זה לא יכול להיות
בלילות המילים הופכות למנגינות
הדמעות הן רק זולגות זולגות
בחרתי להפוך לזאב
לנצח כל מי שאויב
האנשים הסיוטים שבחיים
השירים מהילדות
הזכרונות הבדידות
הכתיבה המנגינה
בלילות הסיוטים הופכים לצרחות
משתגע בין ארבעה קירות
לא זה לא יכול להיות
בלילות המילים הופכות למנגינות
הדמעות הן רק זולגות זולגות
זה להיות או לא להיות
עכשיו הזמן שלי לרוץ במדרגות
לנסות ולא לפחד
לשאול כשקשה לא לאבד את העשתונות
עכשיו חיים שלמים נוסעים ברכבות
בחרתי באמת לא רציתי לאבד תקוות
כי גם אני בן אדם אז מותר לי
מותר לי לטעות
לפעמים יש רגעים בחיים
אתה מרגיש לבד מלבד אלוהים
אתה חשוף עירום עם כל הפצעים
לפעמים אנשים לא מבינים
כמה זה קשה לישון עם הרוחות והשדים
שאותך בלילה מכסים
זה להיות או לא להיות
עכשיו הזמן שלי לרוץ במדרגות
לנסות ולא לפחד
לשאול כשקשה לא לאבד את העשתונות
עכשיו חיים שלמים נוסעים ברכבות
בחרתי באמת לא רציתי לאבד תקוות
כי גם אני בן אדם אז מותר לי
מותר לי לטעות
לפעמים אני מדבר עם הילדים האבודים
שעברו איתי ביחד את מסלול החיים
כתבו איתי ביחד את כל השירים
לפעמים אני בורח למילים
כמו כל בן אדם גם אני חווה קשיים
רגעים לא פשוטים
זה להיות או לא להיות
עכשיו הזמן שלי לרוץ במדרגות
לנסות ולא לפחד
לשאול כשקשה לא לאבד את העשתונות
עכשיו חיים שלמים נוסעים ברכבות
בחרתי באמת לא רציתי לאבד תקוות
כי גם אני בן אדם אז מותר לי
מותר לי לטעות
