מחזיק לי את היד

קשה לי מאמי, בוא נדבר.
אתה יקר לי אבל חסר
לי בלילות, שטויות שלנו
ומי אוהב את מי יותר.
בזמן האחרון נראה
שאתה כבר לא רואה
את כל מה שאני עוברת
או לפחות לא מנסה.
אספתי כבר יותר מאלף סיבות ללכת.
אך רק סיבה אחת מספיק טובה גורמת לי להשאר.
איך שתמיד אתה מחכה בסבלנות מחוץ לדלת
וכשאני פותחת אתה שוב משחרר.

הוא מחזיק לי את היד כשאין לי כוח לאחוז יותר
אומר לי מאמי אל תבכי קטן עלינו נתגבר
דואג לומר לי בכל בוקר שאני יפה שלו
אך בגללו אני כבר לא נרדמת.

קשה לי מאמי, בוא תספר
לי את מה שבך עובר.
כי לא הכל אבוד בינינו,
אף שהעצב בי גובר.
אמרת שהכל חווית,
את הלבד שלך מיצית.
אז איך עוד פעם שוב לבד?
ואין לי שום דבר ביד..
שאלתי את עצמי האם אותך אני אוהבת
ולא מצאתי מנוחה עד שהחזקת בי חזק
מול השמיים הכחולים כמו העיניים שמבשרות שזמן ללכת
אך הסיבות להשאר שורטות לי את הלב.