את זוכרת בלילה כשהיכרנו
נהגת בלי הפסקה עד לעזוז
כשיצאנו מהאוטו
הייתי קפוא את היית יפה
ולא הצלחתי לזוז
ארבע בבוקר בחולות של המדבר
עם הראש למעלה סופרים כוכבים
רק אנחנו לבד בעולם
הרגשתי בבטן
שאנחנו קרובים
אני לא צריך שנתחתן
מספיק שאת אומרת כן
ואז בסוכות בצריף בגליל
יצאת החוצה התחבקת עם דחליל
אמרת שהוא יותר רגיש ממני
התחלת לצחוק באוויר הדליל
אני לא צריך שנתחתן
מספיק שאת אומרת כן
אני גוסס עליך
רק עליך
אני גוסס עליך
רק עליך
שוב אני זבוב, עובר בפסאג'
ליד חנות הירקות
הכביסה של עובד
עובד כל יום עד שבע בלי שבת
שרוף על בני יהודה בלי לבכות
אני צועק לו מלמעלה
עובד! רוצה לבוא לעשות סיבוב
( עונה לי)
טוב שבאת אהלן דני
זה יום לחוץ כביסה פיצוץ
מותח שריר לוקח תנופה
יוצא לעיר תופס אוויר
אבל מה זה משנה
מה זה משנה?
עולם כמנהגו נוהג ולא משתנה
מתמרן ותופס את השיר
על השריפה בשדות הגפן שבקליפורניה
ברמזור, עולה מבזק הצרות
ואחריו נעסוק בעוד כותרות
פרשן מדען ואב הרחמן
מנתחים את גורלו של האדם הקטן
אני נוחת, בקפה כמו הבוס
יש גברת שהשאירה לי מתוק על הכוס
סבג מהרדיו מטיף על הבלוז
אני משחיל מילה הוא נוחר בבוז
אתה ילד מה אתה מבין
תשב תקשיב אני מזמין
אבל מה זה משנה ...
שבת בבוקר קנים בלי רשף,
הפס קול הרגיל, תופים בקצב
יש, הפסקת אש
אפילו החתול לא צד זבובים
אני מקשיב, דוחף פרוסה
סותם ת'פה, שותק מידי
מתמוטט אזעקת אמת
יוצא להתפלל לכיפת ברזל
והשכן בהלם קרב
מיום כיפור ועד עכשיו
שואל אותי חתום פנים
אם קניתי שימורים
האדמה שלי היא שירים
חוזר אליה להשקות אותה
עולה ברגל לבית הקברות הישן
יושב על הקבר מרוויח זמן
כל בוקר מאכיל את החיה שבתוכי
שואל מה היא רוצה
היא ואני רצים ביחד שנים
לפעמים היא לפעמים אני
בסוף זה מתחבר
אני בסוף חוזר
תמיד זה מסתדר
אני חוזר
לקחתי לעצמי עשרה ימי שאלה
לא חזרתי בתשובה
כל יום כתבתי ביומן שלי
ואח"כ חיפשתי את הצלילים
אתה זוכר את הפסח ההוא
במכתב שהגיע לאמא שלך
כתבו להרחיק אותך מהעיר
וחתמו רווחה
העיר טבעה בכביסה של עצמה
עמדת עם תיק גדול ומעיל
אמא שלך הסתכלה ואמרה
זה לא ילד רגיל
אז מה שלומך? אל תכתוב שטוב,
אתה יודע, שאני לא מאמינה,
ועדין אני מחפשת אותך
ברחוב ההגנה
תן לי יד, אל תפחד
תן לי יד, אל תפחד
לקראת החג העיר התנקתה
רק אתה מסתובב ברחובות
הילדים פינו לך חדר
מקום בו תוכל להיות
אז מה שלומך? אל תכתוב שטוב,
אתה יודע, שאני לא מאמינה,
עדין מחפשת אותך
ברחוב ההגנה
הגנה
תן לי יד, אל תפחד
תן לי יד אל תפחד
מה משותף לבחורה מהכפר
ולבחור מת"א הישנה
בואו נראה ביחד, את התמונה
היא בחופשה בתאילנד
הוא מתלבט אם להזמין הביתה תאי פוד
הילדים שלה עם אבא,
באמצע סקי
הוא צונח לבד חופשי
כמעט נפגשו ביום שלישי
בנחמה
אבל הפחד חזק מן האמת
מי יודע כמה,
הפחד חזק מן האמת,
פי יודע כמה
היא עובדת מהבית
הוא ישן בסלון אין לו חדר שינה
היא משוחררת וצוחקת
הוא כבול ומרגיש צודק
היא מתלבשת בטעם
ולו יש בפה מחשבות של זעם
היא בונה נחלה הוא בונה חרדה
היא נרגעת הוא בקושי עוצם ת'עיניים
כמעט נפגשו ביום שלישי
בנחמה
אבל הפחד חזק מן האמת
מי יודע כמה
כמעט נפגשו ביום שלישי
קבעו בנחמה
אבל הפחד חזק מן האמת
מי יודע כמה,
הפחד חזק מן האמת,
מי יודע כמה , פי יודע כמה
הכאב התחלף בשמחת הטיול
יצאת לדרך שלך
נגעת נסעת החנקת שיעול
למדת, הפקת תועלת
וגם אם חצית את כבישי המולדת
זהו זמן ללכת לישון
חזרת הביתה בגלל הרעב
רק העבר למולך
חלמת ניסית חיפשת זהב
חישבת עלות מול תועלת
וגם אם בנית תרבות שנופלת
זהו זמן ללכת לישון
אתה שראית שמש נולדת
תודֶה שעזבת ראשון
העלים ברחוב בזמן השלכת
שרים לך שיר יומולדת
וגם אם נפלת באש מאכלת
זהו זמן ללכת לישון
זמן ללכת לישון
טסת גבוה מקו הראות
חצית עולם משוגע
מדע בדיוני הפך מציאות
בשביל החלב והתכלת
וגם אם סגרת חזק את הדלת
זהו זמן ללכת לישון
אתה שראית שמש נולדת
תודֶה שעזבת ראשון
העלים ברחוב בזמן השלכת
שרים לך שיר יומולדת
וגם אם נפלת באש מאכלת
והבת שלך שוב שואלת
שאלות של משלי שאלות קהלת
זהו זמן ללכת לישון
זמן ללכת לישון