בית א:
יש אחד שבוכה שאין כסף לנעליים
אבל מה יגיד אחד שלא דורך על הרגליים?
אתה מתבאס שעלה לך המספר במשקפיים
ויש כאלה שאף פעם לא פקחו את העיניים
יש אנשים שאף פעם לא היו נאהבים
אז מה אתם בוכים על לייקים עלובים?!
יש משפחות שלא סוגרות את החודש
ואתם מתבאסים לחמם את השאריות של האוכל
ראיתי איך אחים מקללים אחד את השני
ישר עלו לי מחשבות על אח שלי
סוף היום כולנו אשמים
לוקחים את הכל כמובן מאליו
העדפת את הרע על עוד לב מזהב
אז אל תתפלאי שבסוף זה יכאב
כשיש לך הרבה זה עושה עוד רעב
פיזמון:
יש לי כל מה שיכולתי לבקש
רוח, מיים, אדמה, שמיים ואש
כל היסודות מפה רק לעלות
אני לא אפול למקום הזה יותר
אומר תודה כל בוקר
בית ב:
תגידו, מישהו מעריך פה את עצמו?
מישהו פעם אהב פה איזה משהו בעצמו?
למה תמיד שאת מסתכלת במראה את נגעלת
והאמת שגם אני לא טלית שכולה תכלת
כי כשהייתי ילד ולא היה קל לי
ראיתי משפחות שהיו נראות כל כך נורמלי
ורק אחרי שנים האסימון נפל לי
שתודה על כל מה שאלוהים נתן לי
לפעמים אתה עיוור לאמת, אתה חי אבל מת
כי שצובט לך בפנים זה רק חוזר ובועט
וזה תמיד יאותת, עד שתחליט באמת
לשחרר את הכל, לתת לפחד לצאת
אז הכתי על חטא, ואני לא מתחרט
לא בועז שרעבי, אבל החלטתי לתת
את הנשמה ואת הלב שלי
וזה כל מה שיכולתי לבקש
