I can’t recall
I can’t recall my youth
Was it wasn't it
I can’t realize
This life is passing by
In the pale morning light
I can hardly breathe
I’m giving up the fight
Release
Me
My soul is crying for love
Demolished thoughts are fading away
A king with a paper crown
A clown, who never learned to pray
My heart can’t heal the wounds
Struggling for each breath every day
A Catherine’s wheel of life
Crushes down on me again
I can’t forget
Those shadey corridors
Was it Wasn’t it
I can’t recognize
Who’s staring at me
From a mirror
In the pale morning light
I can hardly breathe
I’m giving up the fight
Release
Me
My soul is crying for love
Demolished thoughts are fading away
A king with a paper crown
A clown, who never learned to pray
My heart can’t heal the wounds
struggling for every breath each day
A Catherine’s wheel of life
Crushes down on me again
Tired of lying
I feel like im dying
My soul is crying for love
Demolished thoughts are fading away
A king with a paper crown
A clown, who never learned to pray
My heart can’t heal the wounds
struggling for every breath each day
A Catherine’s wheel of life
Crushes down on me again
Crushes down on me again
הוקלט ובושל בקן הציפורים - 2013
ליצירת קשר - budiskidanny@gmail.com, 050-776-1772
2013-Recorded and mixed at the Bird Nest
Contact: budiskidanny@gmail.com, 050-776-1772
דני בודיסקי הוא זמר ווקאליסט עם יכולות שהן דיי שונות במציאות של היום.
לאהבת השירה התוודע בגיל 13 לערך בעקבות זמר ששמע ברדיו ומאז נדבקה בו האהבה העצומה לשירה. אבל במקביל כבר מגיל צעיר חייו לא היו פשוטים. בסביבות גילאי 19-20 התחיל ללמוד שירה באופן פרטי, ובגיל 24 לערך הקליט שני סינגלים עם להקת רוק צעירה.
בגיל 26 התקבל ללהקת הארועים היוקרתית השגרירים והופיע איתם כמה שנים טובות כאחד הסולנים .במקביל קיבל מחמאה אדירה והצעה רצינית ממנהלת המח' הקולית באקדמיה גב' תמר רחום בתא שציינה שהיא שומעת אצלו פוטנציאל של טנור קלאסי שהיא לא שומעת לעיתים קרובות ,דני התחיל להכין עצמו לאקדמיה כשבאותה שנה עבר ניתוח פשוט שבו המנתח גרם לו לנזק בלתי הפיך באחד משרירי הבטן המרכזים .עולמו דיי חשך ,כי חשב שלא יוכל לשיר יותר.
כמובן שזה הוציא אותו לחלוטין מהכיוון הקלאסי ומהתוכניות לזה .הוא נלחם ,עבר כל מיני טיפולי פיזיוטרפיה לתקופות ארוכות ,הנזק נשאר אך לאט לאט חזר לשיר, אך התמקד במוסיקה קלה יותר.
במקביל חזר ללימודים אצל מורות פרטיות – בין השאר בעיקר מורות מהאקדמיה כגון גב' אגנס מסיני ,הדסה בן חיים ,תמר רחום .
התקבל לעוד להקת ארועים ,ונרשם ללימודים בבית ספר לשירת מקהלה ,ששם לימדו תאוריה הרמוניה פיתוח קול ,סולפג' וכו, ב 1996 קיבל הצעה להשתתף במקהלת האופרה ,אך זה לא דבר שקסם לו .
למרות הקשיים שנפלו עליו והשפיעו מאוד עליו אישית בצורה רצינית הוא לא רואה עצמו יכול לוותר על המוסיקה והשירה ,וממשיך כבר עשרות שנים ומנסה להמשיך ולגעת בחלום שתמיד רצה , והוא מציין משפט של מוסיקאי וותיק –"אין שום קורלציה בין יכולת שירה אמיתית וכשרון ובמיוחד כיום ,לבין הצלחה"
בשנים האחרונות הוא מטפל במסירות עצומה יחד עם מטפלת באימו שכפי שהוא מציין ,זו אהבת חייו ,אשה יקרה מאוד שסובלת מאותה מחלה ארורה כמו רבים וטובים –דימנציה.
דבר זה קורע אותו לגזרים, אך השירה בדמו .
שיר זה ,הוא שיר שנכתב עי ' בחור בוגר מכללת מיוזיק ,לפי סיפור חייו של דני ברמזים.
המוסיקאי המוכשר דן ציפורי ,הלחין עיבד ניגן חלק מרכזי בשיר וגם ביצע את המיקס .שיר זה מסמל עבור דני תקופה ארוכה של עשרות שנים ,אך גם תקווה גדולה ורצון גדול .
בקולו של דני ניתן לשמוע שילובים של השפעות מגדולי הווקאליסטים הנדירים של עולם המוסיקה ואת הצבע האישי המיוחד של דני .
בזמנים אלה דני שוקד על בניית מופע איכותי משלו .
האזנה נעימה .