מטושטש לקרוב
מתאמץ לרחוק
זה לא צחוק
חמישים
מסרתי דגימות
עשיתי בדיקות
מחכה לתשובות
חמישים
מתעכב לשניה, מציץ במראה
מה השתנה בי
מבפנים אני הרי רק ילד מתפעל
מצלילי גיטרה
השיער מתבהר
יותר ויותר
אולי אסתפר
חמישים
את עדיין איתי
את עוד אוהבת אותי?
חמישים
טיול בלילה ערפילי
ורוח שרה חרישית
בכל רחוב בניין מוכר, כן
דרך משקפיים עגולים
מסנן את רוב המבטים
חיוך אחד מאיר בחושך
אם שואלים, זה מה שיש לי
ויש לי הכל, כלום לא חסר לי
דיו ומכחול, נייר יפני
זיכרונות שומר במגירה
ואיזה מזל גדול שיש לי אותה
הלב שלי נמס ממנה
אם שואלים, זה מה שיש לי
ויש לי הכל, כלום לא חסר לי
דיו ומכחול, נייר יפני
כל הדרך הביתה דום שתיקה
זה שקט פוצע כמו דקירה
היה לנו, מה היה לנו
חלומות רצופים בשגרה
כשהגענו העירה התחמקת
אמרת זה בסדר, לא מצאת
מנוח,אין לך כח
להרים את עצמך חזרה
עצב,להדביק תקצב
השירים ששרתי לא שווים פרוטה
כל ריקוד שאת רוקדת
כל סדרה וסרט
עוד זכרון
לא חשבתי אף פעם לעזוב
זה היכה בי ברגע בלי לחשוב
ארזתי ושלחתי
את חיינו להתחיל מחדש
היא קיבלה רגליים קרות
כשטיפסה במדרגות
כל קומה היא כמו משקולת
מסתובבת לאחור
מבינה שלא תחזור
עוד הזדמנות כזאת
כל יום הוא כמו מלחמה
אין אור בקצה המנהרה
מתאפרת מול מראה
מדמיינת את עצמה
מובילה ריקוד סלוני
גם כששקט מסביב
מבפנים סחרור מעיב
רוצה להשתחרר
כל יום הוא כמו מלחמה
אין אור בקצה המנהרה
גם אם רועש וסואן בחוץ
להיות איתך אני לא צריך תרוץ
השותפה שלי למרוץ
את מרגשת אותי במבט
בחיקך מוצא את המקלט
אל השקט שלך בורח
כמו מגדל קלפים, שנינו נזהרים
לא ליפול, מבקשים רק לחיות
להישאר אוהבים
לא זה לא מובן מאילו, שנים
אנחנו שנינו מחוברים
בכל יום לומדים
כל ההיסוסים והספקות אינם
הם נעלמו והפחדים איתם
כמו טיפות בים
כל האריות הלכו מכאן
ולי כבר אין לאן
כל הזיכרונות אבדו מזמן
אני נשארתי כאן
וכשריקוד הוא כבר לא צמוד
אתה אבוד
כל מילה טובה שנאמרה
האלימות כיבתה
יתנדנדו ויחיו חיינו
האמיתות בסוף את הראש ירימו
ותופיע שמש, ותופיע חדשה
היוהרה שתעלם לפתע
ותופיע פתע, ותופיע, שמש חדשה
בואי ונחזיר את האופנה
לגמוע אהבה
בואי ונברח אל השגרה
כיסי אוויר ונחיתה
כי כשהלב הוא מנעול חלוד
אתה לחוד
בואי ונחזיר את האופנה
לגמוע אהבה
יתנדנדו ויחיו חיינו
האמיתות בסוף את הראש ירימו
ותופיע שמש, ותופיע חדשה
היוהרה שתעלם לפתע
ותופיע פתע, ותופיע, שמש חדשה
אולי והכל זה חלום שבכלל לא נחלם
אולי זה בכלל אני ואת לבד בעולם
אולי ההמשך לא יבוא וזה כבר נשלם
למי התשובה
מתי כבר נדע שאנחנו
מתי כבר נדע
יתנדנדו ויחיו חיינו
האמיתות בסוף את הראש ירימו
ותופיע שמש, ותופיע חדשה
היוהרה שתעלם לפתע
ותופיע פתע, ותופיע, שמש חדשה
סלואו צמוד בתוך דירה
ברמקול ״לחישה פזיזה״
זזים לאט מצד אל צד
זזים מצד אל צד
זוג עיניים ירוקות
מתוך החשכה בורקות
ומשהו מבפנים גועש עכשיו
המסיבה היא שיגעון
ואם אני חולם אז אל תעירו
רק שלא יגמר השיר הזה
עוד פזמון אחד ודי
תקליטן אורגן אורות
שעה קלה אחר חצות
יש קסם באוויר
אבק כוכבים מעל
הישארי אלי צמודה
יש סולו סקסופון חכי שניה
מה בוער לך מה דחוף
שנינו יחד גוף אל גוף
המסיבה היא שיגעון
ואם אני חולם אז אל תעירו
רק שלא יגמר השיר הזה
עוד פזמון אחד ודי
כבר שנים שאני מחכה לה
מצפה לה שתבוא
כבר כל כך הרבה לילות קיויתי שתיקח אותי רחוק מפה
אבל היא באה והולכת כמו ציפור היא מרחפת מעלי ברוח
שרה את שירה, אני שר בחזרה
ככה אני איתה
כבר חשבתי שאיבדתי את כל מה שבניתי מול הנוף
היא לקחה אותי בדרך מפותלת לא ראיתי את הסוף
ואיתה אני בורח אל מעיין נובע מחוץ לעיר
שם היא שרה את שירה
אני שר בחזרה
ככה אני איתה
עכשיו אני מתחיל לעוף אני רואה באופק את האור
וכל מה שעשיתי סימני הדרך שם אם נרצה לחזור
אנחנו מרחפים מעל העיר מעל הים מעבר להרי החלומות
שם היא שרה את שירה
אני שר בחזרה
ככה אני איתה
זה נכון מה שכולם אומרים
שהמחר שייך לצעירים?
כאילו רק אתמול הייתי בן 20
נסעתי לראות עולם, חזרתי כמו כולם
למצוא שכאן הבית לרע ולטוב
שכרתי דירת פארטר, גררתי ספה ופסנתר
וההורים השלימו את מה שחסר
זה נכון מה שכולם אומרים
שהמחר שייך לצעירים ?
כאילו רק אתמול הייתי בן 20
הלילה הפך ליום, שיחות נפש בלי פלאפון
במבטים היינו עושים אהבה
חלמתי על הבמה, לכתוב את השיר הבא
אם שואלים אז בטח
אם הייתי יכול לחזור על הכל
זה נכון מה שכולם אומרים
שהמחר שייך לצעירים
אני עוד שומע את הצליל
שהציל את סבי את אביו ואותי
אני עוד נוגע בצליל החליל
במיתר ששומר שפיותי
אני עוד מרגיש את היום האיום
מול הצל של סופם וסופי
אני עוד מרגיש את החום שפתאום
התפשט בגופם בגופי
וכשאני שומע אני מתמלא חיים
כשניצחנו את המוות עוד שנה, עוד שעה, עוד דקה
אני עוד שומע את הצליל
המציל ובכל אנחה הבטחה
אני עוד נוגע בצליל שמכיל
את תמצית הכאב השמחה
