ערב חג

עֵינן פרל

שעון החול
מתהפך
ושוב עומד מול ההרים
מתפלל
וממלמל
מילים אוספות את השברים
האחרונים

עוזב היום הכל
את הצבעים האפורים
את הפנים המכוסים
את הצללים שבלילות
הלבנים

אם אבחר
היום אוכל
לעוף מהר מעל העיר
להתנפץ כמו כוכב
לנדוד לאלף כיוונים
להשתחרר

חצי עולם פתאום שתק
וכך נשארתי לבדי
בתוך השקט שכיבה
את הרחובות
שבעירי

היתה דממה
הכל סבב
אבל הצלחתי לא ליפול
מהסוסים שדהרו
כל כך מהר מין הגבעות
שנשרפו

וכשתבואי אליי פתאום
אני אלך על שביל זהב
את תכנסי לי אל הלב
שהתכווץ ונעלם לו
עם הזמן

תופר בגדים לערב חג