האומן המיוסר טומן את ראשו בתוך הכר
מחשבותיו נמסות מחום ואהבה
כשניסה בשירו לגעת
כמעט איבד את עצמו לדעת
הכאב שטפטף מלבו לא חלחל לכולם
האומן הנסער, מתרוצץ כמו עכבר
מכרסם רגעים של שמחה לאבק של זכרונות
זה הולך ועולה לו ביוקר
מתעורר לבדו לעוד בוקר
הכאב שטפטף מלבו, לא חלחל לכולם
אנשים מכבידים משקלים בצורה אקראית
המילים הקפואות עלולות להישאר לבדן
הציבור הולך כרגיל בתנועה חד-סטרית
שוב מאזין לאותו השיר המוכר
האומן המחוזר, משגר הזמנות מהמנזר
מצפה בנימוס לקהל שתקוע במדבר
ותמיד כדרכו בקודש
הוא גומר לבדו את החודש
הכאב שטפטף מלבו לא חלחל לכולם
האומן המשוחרר משגיונות של העבר
ניתק את עצמו סופית מכבלי האכזבה
הוא נמצא תלוי על חבל
מדמם קרעים של סבל
הכאב שטפטף מלבו חלחל לכולם
אנשים מכבידים משקלים בצורה אקראית
המילים הקפואות עלולות להישאר לבדן
הציבור הולך כרגיל בתנועה חד-סטרית
שוב מאזין לאותו השיר המוכר
