מעלית
והיא לחצה על הכפתור
יפה כמו נסיכה של אור
אני לא רציתי לעצור
מעלית
חייכתי בנימוס נבוך
בהיתי רגע די ארוך
הביטה לעברי ברוך
כל שניה
עמדנו באוויר
כל שניה
אשיר לה את השיר
רציתי להכיר אותה
ועולים
היא נמצאת מולי
הלוואי והיא תהיה שלי
רציתי להכיר אותה
מעלית
נו תתחיל כבר לדבר
עוד מעט זה יגמר
לא תראה אותה יותר
בקומה, והיא תכף תעלם
היא עוצרת במקום
לבי הולם
נשיקה, אני חולם
כל שניה...
תתרחקו ממני, אני לא קיים
לכו מכאן
אני מסוכן
לא רוקד איתך
אשה של כולם
לא יורד אל העם
אני לא קיים
אני רוצה להעליב
אבל את מי? זה לא מגניב
אני דקה מארבעים ואין לי כלום
את מנסה להעצים
אבל אני כולי קוצים
אני דקה מארבעים ואין לי כלום
וזה הכי בנאלי
אני קיפוד
לא אורגינלי בכלל
כל כך חבל
אפשר להסתדר
וזה סיפור חיי
אני לא מרחם עליי
ובכלל
יוצא מן הכלל
אפשר להסתדר
כשאת שואלת שאלות
אני לא קיים
לא מסוגל להתעלות
על עצמך
אני הולך ומתקרב
ואף אחד לא מתלהב
סתם, לא קיים, כן
אני רוצה להעליב
אבל את מי? זה לא מגניב
אני דקה מארבעים ואין לי כלום
את מנסה בהגיון
אבל אני כולי שריון
אני דקה מארבעים ואין לי כלום
וזה הכי בנאלי...
הוא היה בן ארבעים וקצת
ספק מוכשר, למי אכפת
זה לא כל כך חשוב כי העיקר זה הרצון
בגיל העמידה
והוא עקשן כמו פרד מלידה
כולם יודעים שזה קשה לצאת מאשקלון
אך בלילה אין מנוח
יש לו כסף, אין לו כוח
הוא לא מסוגל לשמוח
רצה לראות עולם
חצה כבר כמה יבשות וים
מלא בחלומות והוא רחוק מההורים
יש עבודה ויש אישה
וילדים כבר יש שלושה
ואם חסר סוכר אז מבקשים מהשכנים
אך בלילה אין מנוח
יש כבר לב ויש גם מוח
הוא לא מסוגל לשמוח
כל מה שרציתי זה לחיות ת׳חלום (לא לא)
מה שרציתי זה לחיות ת׳חלום (לא לא)
לא פסנתר ולא גיטרה
לא תופים ולא שירה
רק לנגן בחצוצרה רצה
גם אם אתה עצוב חושבים שזה בדיחה
נשארת לילה ער נרדמת בזריחה
אתה לאט לאט יוצא מדעתך
אתה תמיד זוכר אבל הם שכחו
ודווקא כשהגעת אז כולם הלכו
ובאת למשחק הם עוד פעם לא לקחו
זה לא מסתדר לך
זה לא רק שלך
לכולם מדי פעם חסר
אז אל תבקש סליחה
זה לא נגדך
זה קורה לטובים ביותר
הים נראה מדהים אבל כך כך עמוק
מלפפון חמוץ רק אצלך מתוק
אתה בשדה תותים אבל כולך ירוק
ציירת על הדף אבל יצא עקום
ואיך שהתיישבת אתה צריך לקום
ומזג האוויר חמים אבל גשום
זה לא מסתדר לך
זה לא רק שלך
לכולם מדי פעם חסר
אז אל תבקש סליחה
זה לא נגדך
זה קורה לטובים ביותר
בא הבוקר לא ישן
על הבוקר מעשן
רוצה לראות אותך
את בטח לא ערה
תקחי אותי בחזרה
לשם
כמו שהיינו
את לא תביני איך זה מרגיש ולא לרגע
לא תאמיני
אני עייף
לא נרדם
בסך הכל רוצה קצת שעות שינה
וגם
רוצה לחזור להיות איתך
כמו שהיינו
בא הבוקר מתוסכל
איזה יום היום בכלל
את זה אני לא יודע
איך להתמודד
ובלילות אני נודד
לשם
כמו שהיינו
את מתעוררת
אוכלת יוגורט ותותים
בכלל לא זוכרת
מה איתי
לא נרדם
בסך הכל רוצה קצת שעות שינה
וגם
רוצה לחזור להיות איתך
מחר בבוקר היא צריכה ללכת למוסך, ואין לה כוח
וגם אני אנ'לא רוצה, אבל אני מוכרח לקום מוקדם
בערב היא תקועה עם כרטיסים להצגה אז היא הולכת
וגם אני אנ'לא רוצה אבל אני מוכרח להיות איתה
ויש מצב ששנינו מריחים אותו דבר אחרי הגשם
על פי תורת היחסות יש אפשרות ששנינו עקומים
וגם אם תהסס פתאום ולא תגיד לי בול מה היא חושבת
על פי תורת היחסים יש הסתברות ששנינו מתאימים
וזה הכי טוב שהיה לי
הכי טוב שהיה
לכן אני איתה לעת עתה
שנתיים שזה כך, כמעט כל חודש במוסך, הולכים ברגל
זה סוף ההצגה, על הבמה משתחווים השחקנים
הגשם לא מפסיק, ומטריה זה די מצחיק ואין לה רכב
ומה התחזית? אני פשוט נגרר אל העתיד
אך זה הכי טוב שהיה לי
הכי טוב שהיה
לכן אני איתה לעת עתה
הם קראו לו המנוף
כי הוא אהב את נוף
כל פעם שנפלה
הגיע לאסוף
אותה להרים
להזיז הרים
ולתת לה גם את השוטגאן
הם היו נוסעים
לפעמים שרים
לפעמים שותקים עד הבוקר
היו קוראים לה נוף
כי היא היתה נופלת
מכל רוח שעברה
מילה שנאמרה
או כי הייתה
יפה כמו גלויה
היא תמיד חשבה את ההפך
והיא לא אמרה
אבל הוא ידע
שזו אהבה קצת אחרת
ככה ממשיכים
לא תמיד צריכים
להודות במה
שידוע
הם היו נוסעים
לפעמים שרים
לפעמים שותקים
מאז שהייתי קטן ראיתי צורות
הן לא גרמו לשום צרות
הן רק הפריעו לי לראות
מטיילות לי בתוך העיניים
יודעות שהן שם ואני מתעלם
עוד שהייתי ילד שמעתי קולות
הם לא נתנו לי הוראות
הם רק לימדו אותי קללות
לוחשים לי בתוך האוזניים
יודעים שהם שם ואני מתעלם
אז איפה הצל״ש שלי? איפה התודה?
קולות וגם צורות ולא עשיתי רע
לאף אחד אני גיבור ומיוחד
ואיפה המצעד?
עוד שהייתי ילד
שיעור מדעים
ברחו לי כל הצפרדעים
עכשיו אני עיוור צבעים
לא מבדיל בין צהוב לבין שמש
תמיד אחרון
להבין שאני
אז איפה הצל״ש שלי? איפה התודה?
קולות וגם צורות ולא עשיתי רע
לאף אחד אני גיבור ומיוחד
ואיפה המצעד?
אם הדשא היה אמיתי
אז הייתי טובל בו ובשמש
לא הייתי מניח לאפר ליפול
וכל נמלה הייתה נסיכה
וכל קן ארמון
אני מתגעגע אל העשב הירוק
העבר הוא לא מה שהיה
ואני מנסה לחזור בכל פעם
אי אפשר להכות שורשים בבטון
ואין משמעות יש רק מודעות
לזמן החולף
אני מתגעגע אל העצב הנכון
ואני מסוגל
לעלות כל יום על הגל
אבל עכשיו
קו
על הגב
כבר פתחתי מאות של ספרים
ועצרתי לפני שהגעתי לאמצע
לפעמים דילגתי לדף אחרון
וכל כריכה היתה הבטחה
לסוף הסיפור
וכל פינה היתה הזמנה
לשבת לכתוב
היום אני יודע שהיה לי פעם טוב
ואני מסוגל
לעלות כל יום על הגל
אבל עכשיו
קו
על הגב
תעזרו לי
אדם מחוק מכור לעשבים שוטים
נרדם בצהריים
עם דם בנחיריים
תעזרו לי
עובר ושב מאתיים חמישים שקלים
חורים בכל גרביים, קרעים במכנסיים
סגרו כבר את המים ,בבית קומתיים
שנמצא בגבעת יונה
תעזרו לי אהההה
(מי זה מי זה מי זה?)
תעזרו לו
אדם מחוק זרוק זקוק לרחמים
נושם שנים בלי דופק
אין אף ספינה באופק
תעזרו לו
אם רק יתנו לו צ׳אנס הוא יעשה קסמים
מצחיק וכריזמטי, הוא לא אדם סטנדרטי
תזכרו אני אמרתי
הוא יהיה הדבר הבא
תעזרו לי אההה
(מי זה מי זה מי זה?)
אני צריך עזרה
האויב של הטוב זה הטוב מאוד
סוד החיים זה לא תחמוד
דברים שהולכים בכוח לא יוצאים אל הפועל
ערמה של חרפה וכישלון
מלא תירוצים מעט חזון
בלב פציפיסט יפה נפש
אך מצדיע כמו עוד חייל
פוטנציאל לא משלם את החשמל
ואין אז אין ואי אפשר הכל
לא יכול ולא רוצה
אין אני לי ואין מילי
ואין טיפת יזמה
שמישהו יגלגל אותי מעבר לקצה
עוד הבטחה שלא מומשה
מרפרש את הפיד כל חצי דקה
מגגל את עצמי לדעת אם אני עוד בכלל קיים
רפטטיבי, מובן מאליו
חולם לו הייתי ומה עכשיו
חוזר על עצמי כמו תקליט שבור
כמו שריטה בדיסק
כמו שאפל בריפיט בריפיט בריפיט
פוטנציאל לא משלם את החשמל
ואין אז אין ואי אפשר הכל
לא יכול ולא רוצה
אין אני לי ואין מילי
ואין טיפת יזמה
שמישהו יגלגל אותי מעבר לקצה
