אור כוכבים

הלילה ארוך, והוא לא עובר
במבט לאחור שם איתך הכל היה שונה.
חיכיתי שתחזור כדי לגלות האם
אלוהים כך תכנן או שאלה הם החיים.

ולא גיליתי עדיין,
אך אמשיך לנסות בינתיים...

ומעניין אם היו מלאכים בשמיים
ששמחו כשראו אותנו רוקדים
מסתכלים זה לזו בעיניים
וזורחים כמו אור כוכבים

הלילה יחלוף, והשמש תזרח
אך האם אני ואתה נתרחק, נתקרב או נשכח?
האם זה נכון, שהזמן מרפא?
או שהזמן הוא רק זמן וההווה הוא הווה.

וזה כואב עדיין,
וימשיך עוד לכאוב בינתיים...

ומעניין אם היו מלאכים בשמיים
ששמחו כשראו אותנו רוקדים
מסתכלים זה לזו בעיניים
וזורחים כמו אור כוכבים

לך כואב גם לי כואב רק אל תשאל למה
זה קרה כי אין ברירה לא משנה עד כמה
אנחנו ננסה אך לא נוכל לברוח מהתוכנית הגדולה...
מה יש שם, בין הפחד לתקווה?

ומעניין אם היו מלאכים בשמיים
שבכו כשראו אותנו נופלים
מסתכלים זה לזו בעיניים
נשרפים כמו אור כוכבים