חסומים

כל מה שרציתי היה בליבך
אבל כאבתי בסתר
אבוד מיופייך
כל השבילים הובילו לדלת חדרך
אבל הלכתי בדשא
תחת חלונך

הם הניחו גדרות תיל בליבי
שלא נוכל לגעת
שלא נוכל לחבק
שטפו את ראשי
שלא תהיי כבר שלי

דרך עינייך אני עובר
בלי מחברת בלי עוד שיר
סתם גיבור של סרט
שאין לו את מי להציל

הנערה שלי היום אישה
ילדים ובית גדר יפה
תמיד היא בשליטה
לא בוכה, לא מאוהבת
חיים בלי אכזבה

דרך עינייך אני עובר
בלי מחברת בלי עוד שיר
סתם גיבור של סרט
שאין לו את מי להציל
את כבר לא בחדר
חומק לו צלך מהקיר
את כבר לא עוברת
הולך לי לבד על השביל

במרבד העמק במרחב הזמן
יש עץ אחד בודד
שמצל על העבר
בו נוכל עוד פעם אחת
להרגיש באמת
לא לרצות דבר
לא לרצות דבר