כל דקה שפויה מרגישה לי כמו הנצח
כבר לא סוחב משקל עודף
הרגליים מתעסקות בללכת לעזאזל
כבר לא קשה לי להתעייף
העיניים נשואות למסך, וזה מתסכל
אני הפסקתי להתמסר
והלילות רגועים גם כשהכל שקט
אני לבד במקום אחר
כבר לא מרגיש את הצורך להתמוטט
זוכרת איך זה היה אחר
להתמכר בלי לדעת מתי כל זה יגמר
ואיך רקדנו בלי לשקר
הרי הבטחנו בשקט שלא להזהר
קשה לראות אותך מרחוק
את כמו דם שנשפך ולא יחזור יותר
אני חולם עוד חלום מתוק
ולפעמים מקווה שלא להתעורר
כל דקה שפויה מרגישה לי כמו הנצח
(לאן נלך)
כל אמת שגויה מסמנת את הפתח
(לאן נלך)