הללייה את ה', אלוהיי שלי
אהללו בקול נמוך, בכל עוצמות ליבי
כי מה אני ומה חיי ומה כל האדם?
אתה, שופט תבל בצדק, אל נא תתעלם
בתוך קהל אהללך, שפתיי נעות, ליבי נרגש
בקול רינה ותודה שירו לה' שיר חדש
לראות עולם מלא בטוב, אז ברכי נפשי
ומול כל זה, אני קטנה, האור בי חרישי
הן לא בתוף ובמחול כי בניגון הלב
אודה לך בכל לבב, גם בלבב כואב
ורוח חדש בקרבי, והחייה נשמתך
שפתיי תפתח ופי יגיד תהילתך
לימדוני סבתותי גם להודות על הרעה
ואמונה תמימה תשכון בשחוק ובדמעה
אך עומס החיים הוא מעתה ועד עולם
בתהום מאבקי נפשי, האור בי נעלם
ועזרי מאין בא? ליבי שבור ומייחל
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
ישמע נא תפילתי אבי כי ממצולות אזעק
חוש אל דמעתי, ואל ליבי המצולק
החרס כבר נשבר, איך אאסוף את השברים?
יש דין, היכן דיין? איה הקץ לייסורים?
ברוב חסדך ענני אל תשכח את אמתך
האמנם ולא זכרת לשתף מחסדך
יום חדש מביא עימו ניצוץ של הזדמנות
הזורעים בדמעה למדו זווית התבוננות
ותפילתי היא עת רצון, יודעת שתשמע
כל עוד אני פה בעולם תאיר הנשמה
מזמור לתודה יפרוץ מתוך שירת התחינה
אז יימלא שחוק פינו ולשוננו רינה
הללייה את ה', אלוהיי שלי
אהללו בקול נמוך, בכל עוצמות ליבי
כי מה אני ומה חיי ומה כל האדם?
אתה, שופט תבל בצדק, אל נא תתעלם
בתוך קהל אהללך, שפתיי נעות, ליבי נרגש
בקול רינה ותודה שירו לה' שיר חדש