דקה דומיה לעלים
שנשרו באמצע הסתיו
ודקה דומיה למילים
שאמרנו כאילו לשווא.
דקה דומיה לפרחים
שנבלו מבלי שנרגיש
ודקה דומיה לציפור
שרצתה לחצות את הכביש.
דקה דומיה לאישה
שהייתה אצלי בחלום.
דקה דומיה לפגישה
שלא התקיימה עד היום.
דקה דומיה – ושקטה -
לשירים באופן כללי
ולכל אהבה שהייתה
יכולה להיות גם שלי.
לזכר צבעים שגוועו
ביחד איתי ושנותיי,
לזכר הלילה ההוא
שמאז נעלמו עקבותיי.
דקה דומיה לאביב
שחלף כאן מבלי לעצור,
ודקה דומיה לכל מי
שהלך ושכח איך לחזור.
ולזכר כל מי שזוכר
כמה פעם היית לצידי,
לזכר הלילה הזה
שרואה אותי כאן לבדי.
המון דקות דומיה
לכל מה שחלף וכואב
הקשיבו עכשיו לצפירה
שיש לי בתוך הלב.
בגרסה קרובה ומרגשת, כפיר בן ליש מחדש את 'דקה דומיה' של יהונתן גפן ומתי כספי - שיר צובט לב ביופיו, שמתאר בהשלמה שקטה את מה שאבד ושלא התממש. הביצוע נולד מתוך רצון לשלוח חיבוק למתי בימי מחלתו. כעת הוא מוקדש לזכרו, וממשיך להדהד את רוחו.
