שוב מוצאת עצמי כותבת , הדמעות כבר לא זולגות
המחברת שאהבת , מלטפת זכרונות
רק אתמול עוד צחקנו
פני מלאך שלי טהור
מי היום יסביר לי למה ,
מי על אמא כאן ישמור
ואולי בין מלאכים מקומך להיות
לנו כאן אתה הותרת , קול צחוקך וזיכרונות
נחם את אמא מלמעלה
נגב לה קצת את הדמעות
כי לא נותר בנו הכוח
לראות אותך רק בתמונות
איך סובב לו העולם ,
לא נבין גם לא נדע
יש דבר אשר נסתר , יש גלוי בתת מודע
האם חיים יותר מפעם
האם אפשר שוב לאהוב
לאן עפים האוהבים , אחרי ביקור בחלומות
ואולי בן מלאכים ....
לא זו דרכו של העולם...
אמא פה וילד שם
קולך עדיין שוב קורא לי
חלום ברגע נעלם
קולך עדיין שוב קורא לי
חלום ברגע נעלם...
ואולי בין מלאכים ....
| מילים: | חן רואס |
| לחן: | אודי לב |
