בואי ניסע אל תוך הלילה, ניקח את הרכב לצפון
נשיר שירים לאורך כל הדרך עד שנמצא מקום לישון
אל תסרבי בלי להניח שהדבר הוא אפשרי
את באמת רוצה לראות עוד טלוויזיה, שנירדם כמו תמיד
שוב עולה בי קול גדול לפרוץ את השגרה
סתם ביום חול לצאת איתך לאיזו הרפתקה
כשנתעורר נגלה לאן הגענו, אולי נעשה ביחד טריפ
נתפוס שלווה על המחצלת שלנו, בין עננים לעשבים
כבר שבוע לא שכבנו וגם לפני זה היה די ממוצע
שם בחוץ רחוק מהבית שוב נשיב את התשוקה
שוב עולה בי קול גדול לפרוץ את השגרה
סתם ביום חול לצאת איתך לאיזו הרפתקה
עוד אין לנו ילדים קטנים
לעבודה לא מחויבים
כרגע
סתם ביום חול לצאת איתך לאיזו הרפתקה
יעל התעוררה
על ספה בדירה שלא הכירה
ולא הבינה
לידה על הכרית, ספר באנגלית
צרוב סיגריה מהלילה
מה קרה? היכן נרדמה?
היא בכלל לא שאלה
אספה את שיערה והסתלקה
יצאה מן הבניין לרחוב המאובן
מסתנוורת לאור יום
כל המוזרים של ירושלים
מאיזו מדינה נפלטו?
כל המוזרים של ירושלים
באיזו שאלה הם חזרו?
יעקב המתוק קנה מעט קוק
כל השבת הסתגר והתפלל
בערב הוא יצא, מה הוא מצא?
חבר רעב, חבר תאב
הם זרמו לסמטה
לא נקרא לזה אהבה
הבחור שלף, דקר
יעקב נפצע
את הדרך למיון הוא עשה חצי ערום
אז הבטיח לעצמו עוד גמילה
כל המוזרים של ירושלים
מאיזו מדינה נפלטו?
כל המוזרים של ירושלים
באיזו שאלה הם חזרו?
יעל נמצאה על ספסל בגינה מלוכלכת
מיובשת
אתה חיכית לי ביער כשהסבך גבר על החמה
בית חולים שיבא, חמש דקות ליד
פרקת צידנית מבית אמך, מכל המיונז הסלט הלבין
כבר לא היו ציוצי ציפורים רק אמבולנסים שורקים במעלה הגבעה
אני הבנתי למה התכוונת בשאלת עיניים תמהות
הריח של האוכל העלה בי נשכחות
אתה יודע, לא טיפסתי בכדי לעלות
עשבים מכסים את התלם בזמן ששנינו מצפים
חבל שלא שאלת מה איתי, חבל שלא סיפרתי בעצמי
ואתה מסתובב במקומות המוכרים
מאתיים מטר משיבא, מאתיים מטר ממחלקת פגים
ואז מה אם הבטחנו שלנצח נהיה חברים?
ואז מה אם הבטחנו שלנצח?
שלמה ארצי על גן עדן מתוך סובארו מודל 90
אני מחכה לקטסטרופה, השתיקה קוראת הנה אני
עינייך ממשיכות לשאול אך אינך מבין
שלמה שר נוף ילדות מתוך סובארו מודל 90
ואז מה אם הבטחנו שלנצח נהיה חברים יא תמים?
ואז מה אם הבטחנו שלנצח?
הילדות עברה, הנוף כבר השתנה
אני מטפס עכשיו ובשיבא מחלקת יולדות סגורה
אני אוהב אותך הרבה שנים, עירני לכל השינויים
שנינו הולכים ונעשים נוקשים, כבר פחות מושכים
יושבים על הספה, מתבוססים בשגרה
לפעמים אני מרגיש שנהפכנו לאותו האיש
כמו חולקים לב אחד, תמיד שרויים באותו המצב
פעם לחוצים פעם רגועים
כשאימי נפטרה פגשתי אותך
אני יכול להיזכר דרך סיפור חייך
אני מביט בעצמי דרך זוג עינייך
והדברים שהסתרתי התגלו מאליהם
כשאימי נפטרה פגשתי אותך
אני אוהב אותך הרבה שנים
שנינו יושבים בחצר
אין על מה לדבר אז אנחנו הרבה זמן שותקים
עלים נושרים כמו גשמים
אנחנו בוהים בהם והמתח ניכר
יש בינינו צללים כבדים
אל תאמר שמואר
כשכלום לא נפתר
אל תאמר מיותר לדבר על זה
שמיים ורודים של שקיעה
נראה שאתה מאבד כבר סבלנות
אני מנסה להתחיל בצורה שתועיל
ושלא הכל יתדרדר
יש בינינו צללים כבדים
אל תאמר שמואר
כשכלום לא נפתר
אל תאמר מיותר לדבר על זה
שנינו הרמנו את הקול
בינתיים הכל החשיך
ונשאר כמו תמיד
תרחף, אני אבוא
בגוף עלום פה בגוף עלום עיניים
תרחף תרחף, היא אמרה
אבוא כשהכחול בשמיים יכהה לשחור
במבט כאוב פתחה שפתיים
לך יש כנפיים לי יש זכרונות
הוא כיווץ את פניו ואמר
לי יש צער, לך יש עלבון
השמש שקעה, תלוש באוויר הוא התעופף וחיכה
חיכה ותהה עוד כמה השמיים מסוגלים לכהות
צל אדם על אדמה, צל אישה בביתה
הוא לא ידע שאין צבע כזה שחור
התעופף לבד בקור
צל אדם על אדמה, צל אישה בביתה
וכשהשמש זרחה היא פקחה עיניים בקץ שינה עגומה
הלכה לשידה וכתבה בפנקס אדום
תמיד בחטא שורף ההיגיון
אין כנפיים, אין בדמיוני אדם שחור כמותו
אדם זועק כמותי
היא ידעה שאין צבע כזה שחור
יצאה מביתה כל עוד בחוץ יש אור
צל אדם על אדמה, צל אישה בביתה
כשהיינו על סף פרידה בחורף של שנה שעברה
ישבנו בתוך המכונית, דיברנו בנימה רצינית
הגשם דפק חזק, מישהו בחוץ צעק
זה עדיין לא זמנכם, אל תשברו סתם את ליבכם
הבטת בי ושתקת
החזרתי מבט וחיבקת
החורף היה עיקש
אבל הקשבנו לאיש שביקש
חזרנו לאותה העונה, זה היום הכי גשום בשנה
אנחנו שוב על הקצה, לא זזים מהמחסה
שנינו לא מעזים, אין מגע ואין מילים
מחכים שהחורף יחלוף או שמישהו ישים לזה סוף
את שורפת שעות במיטה
כבויה מול מסך אין תחושה
החורף הזה עיקש
ועכשיו אין איש שמבקש
הבוקר צפיתי בך ישנה והייתה שתיקה עדינה
השיער שעל הכרית
זה זמן לפרידה אמיתית
גוף חלש
שקיות סגולות סביב העיניים
שלד חשוף
נחלים כחולים זורמים בידיים
אני כאן לידך
מביט בך
זוג תנים
אורבים לארנב בפרדס
בבוקר רטוב
לימונים נוצצים על העשב
אני כאן לידך
שומר עלייך
אני כאן לידך
מחזיק לך את היד
צלילה ישירה
לאור המתפרש לכל עבר
הלילה בחלום
עשיתי איתך את כל הדרך
אני כאן לידך
עובר איתך דרך
אני כאן לידך
עובר לבד דרך
סדק בסלע בין החצאים
הבטחות שהבטחנו
הסודות הקטנים
הכנסתי מקל, הסלע נחצה
סלע זה נצח
זאת רק הבטחה
אורז את התיק חוזר לעבר
נוסע בארץ
בדרך כורכר
ריח של הודו, ריח זיעה
החלון הפתוח
טלטול עריסה
לא ידעתי לאהוב בלי להיבלע
לא ידעתי לעזוב ברוח טובה
כל מה שהסתרתי התגלה במכה
עשיתי מרוח סופה גדולה
מילים ולחנים - איתי ויטמן
לחן "מבט לאחור" - שון דקל
עיבודים - מחלקת יולדות
איתי ויטמן - שירה, גיטרות
שון דקל - גיטרות, קולות
יונתן אופיר - בס
הדר רוזנברג - תופים
אלון רזין - קלידים
הפקה מוזיקלית - יונתן דרוקר
הפקה מוזיקלית "כל המוזרים של ירושלים" - יהוא ירון
סאונד, מיקס ומאסטר - רונן רוט
מיקס ומאסטר "שאגאל" - סיימון ויינשטוק
מיקס ומאסטר "הרבה זמן שותקים" - יונתן דרוקר
מיתרים - וולטר גודובסקי
ייעוץ בתיווי ועיבוד מיתרים - חבר פרלמוטר
עיצוב עטיפה וגרפיקה - מיכאל ברקוביץ'
השיר "לב אחד" כולל דגימות מתוך הסרט "לאט יותר" בבימויו של אברהם הפנר, באדיבות מאיה הפנר
