לא מצאתי מילים וחלפו הימים
לא הפסקנו לבכות שעות בלילות
היא היתה בת 20 ילדה של פרחים
והאור הגדול שהאירה לכל
כבה בסהרה בבוקר נורא
כשפשטו השדים בשדות מלאכים
והזמן נעצר
בין שבילי העפר
שנפלו הקדושים על אדמת יהודים
עוד נשוב ונרקוד בשדות הירוקים
עוד נשמח ונאהב כמו ילדים
לא נשכח את כולם
את אחינו נזכור
את ליאור ואת בן
את כל הפנים והשמות
הוא היה כל עולמה
גיבור מלחמה
שלקח על עצמו רימון לליבו
והציל עולמות
הם לחמו בקרבות
וחירפו את נפשם למען עמם
אחי האהוב מחכה שתשוב
אחותי הקטנה אל תאבדי אמונה
עוד תגיעי לכאן נתחבק בלי מילים
הדמעות יעצרו כשכולם יחזרו
עוד נשוב ונרקוד בשדות הירוקים
עוד נשמח ונאהב כמו ילדים
לא נשכח את כולם
את אחינו נזכור
את ליאור ואת בן
את כל הפנים והשמות
היא חזרה לספר על זוועות שעברו
הוא נפצע בגופו את נפשו לא שברו
עם ישראל הוא חי ולעד ישאר
מתוך החשכה האור יתגבר