כבר שכחנו איך לשורר את עצמינו
עכשיו אנחנו מדברות נמוך
עכשיו אנחנו מדברות קהה,
פשוט.
עכשיו אנחנו מדברות על עולמות לא לנו,
על כעס ועל עייפות,
עכשיו אנחנו מדברות נוגה,
פשוט, פשוט.
ידיים בכיסים...
אנחנו מגדלות רגליים ארוכות
שיצמיחו עקבים נוקשים
קווי לסת וצוואר, עצמות בריח
וחיוכים קשים,
לא נבין את השירה הזאת אף פעם
היא יפה ורחוקה שנות אור
עכשיו אנחנו מדברות דם בדם,
עור בעור.
ידיים בכיסים, ומחשבות אין סוף
מילים כמו רוח,
לב אגרוף....
לא מהמיטה שלנו המהפכות יתחילו
לא משולחן הכתיבה
לא מפחדים ועצב
לא מאהבה
לא מעשן עשרות סגריות, מבעד מסכות,
דברי אליי עכשיו אגרוף של זעם,
דברי איתי אחות..
מילים כמו רוח,
לב אגרוף
עין בעין,
לב אגרוף
יד ביד
לב אגרוף
מִגְדְּלֵי קְלָפִים
מְעוּלָּפִים
אֵין יְסוֹדוֹת
גַּם הַסּוֹדוֹת
כְּבַר עֲיֵיפִים
חֲמוֹר לָבָן
חָתוּל שָׁחוֹר
קִירוֹת שְׁקוּפִים
בַּגִּילְיוֹטִינָה
חֲלוֹמוֹת נֶעֱרָפִים
בָּבוּאוֹת מְשׁוּכְפָּלוֹת
עַד אֵין אוֹנִים
אֵל נְקוּדַּת מָגוֹז
אֵל נַחַל תַּנִּינִים
וְשָׁם שִׁנַּיִים וְנִיבִים
לוֹעוֹת קְרוֹבִים
שָׁם אֵין נִסִּים
בַּסּוֹף כּוּלָּנוּ
נִלְעָסִים
מְלַבְלְבִים הָאַרְמוֹנוֹת
בֵּין פַּחוֹנִים
וּמְרַצֶּדֶת אֵשׁ הַסּוֹף
בָּאִישׁוֹנִים
הַכֹּל זְמַנִּי
אֲבָל בְּכֹל זֹאת
יֵשׁ קוֹנִים
הַתַּיָּירִים בַּגֵּיהִנּוֹם
לֹא מִשְׁתַּנִּים
לְתוֹךְ כָּרִית
בְּלִי קַרְקָעִית
אֲנִי נוֹפֶלֶת
אֵין לִי קוֹל וְלֹא אֲוִויר
מִחוּץ לַשִּׁיר
נִימְפָה טְרוּפָה
קְפוּאַת סְנַפִּיר
לֹא מִשְׁתּוֹלֶלֶת
תַּנִּינִים
שׁוֹלִים פְּנִינִים
מִלֵּב הָעִיר
מה לך נשמונת
שכך את מפרפרת
בתוך הגוף שהוא ביתך
שגילו אינו גילך,
מה לך יחידה שככה נתקעת
במנהרת הזמן
צורחת ביונדאי הכחולה
עם פול אנקה
You are my destiny
כאילו עדין את בת שש-עשרה
כאילו יכול מישהו אחר
להיות גורלך –
בתצלום רואים רק אותך
אבל אם מתבוננים היטב רואים
שזה סלפי עם אלוהים:
את, הילה וכמה ענני כבשים
שרעו שם במקרה.
אלוהים חי אצלך רק בשירים
כי שירים זה ילדות
והצילום הוא של בוקר –
היתה שמחה כזאת
פשוטה
שהיא נגטיב של צער העולם
ורצית ללכוד
את הרגע
זהו שיר ילדותי
אני יודעת,
ראיתי איך גזרת את כל המסביב.
רוּחוֹת כְּבֵדוֹת
לֹא הִסְפַּקְתִּי כְּלוּם
מְחוֹג הַבְּרוֹשׁ מוֹרֶה
כִּי בָּאָה עֵת צילו
מַחֲרֶה וּמַחְזִיק
עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי כְּלוּם
סָפֵק אִם עוֹד אַסְפִּיק
וּמְטוּטֶלֶת הֶחָצָב
כְּבָר מַתְרִיעָה מִפְּנֵי הַזְּמַן
הַמִּתְרַחֵק וּמַחְלִיק
עוֹד לֹא הִסְפַּקְתִּי כְּלוּם
סָפֵק אִם עוֹד אַסְפִּיק
לא הספקתי כלום
וְהַשָּׁמַיִם יְרוּדִים
נִרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם סוֹבֵב לָרִיק,
לא הספקתי כלום, ירח מתפורר,
ספק אם עוד אספיק
וְהַיָּמִים סְגוּרִים כְּמוֹ
סְפָרִים חִדְלֵי קְרִיאָה
תְּפוּסִים בְּדֹּק אָבָק מֵעִיק
עוד לֹא הִסְפַּקְתִּי כְּלוּם
סָפֵק אִם עוֹד אַסְפִּיק
שְׁעוֹן הַיָּרֵחַ מִתְפּוֹרֵר בְּתוֹךְ
הָעֲנָנִים כְּמוֹ גְּלוּלָה שֶׁל נַפְטָלִין
מַדִּיף נִיחוֹחַ מַחְנִיק
לֹא הִסְפַּקְתִּי כְּלוּם
סָפֵק אִם עוֹד אַסְפִּיק
פזמון......
האמניות/ציירות הן:
נועה מירנץ אגמי
לייה דייגי
דפנה ויסוקר דישי
זיוה ילין
המשוררות/כותבות:
נועה אנג'ל
רחלי שביט
אגי משעול
איריס אליה כהן
קרדיטים הפקה מוזיקלית- מסודר על פי סדר השירים:
לב אגרוף-
מילים- נועה אנג'ל
לחן- סער ליבן
הפקה ועיבוד- אדם שפלן וסטלה גוטשטיין.
סער ליבן- גיטרה אקוסטית, שירה, וקולות.
אדם שפלן- בס אשבורי, גיטרה קלאסית
גיטרה באריטון, לאפסטיל, כלי הקשה, פסנתר.
סטלה גודשטיין- קלידים, סינטיסייזר.
מאור ויזל- גיטרה חשמלית.
חגי פרשטמן- תופים.
מיקס ומאסטירינג- Joe Talia
תנינים-
מילים- רחלי שביט
לחן- סער ליבן
הפקה ועיבוד- אדם שפלן וסטלה גוטשטיין.
סער ליבן- שירה וקולות
אדם שפלן- פסנתר, בס, כלי הקשה.
סטלה גוטשטיין- קלידים, סינטיסייזר, קולות.
מאור ויזל- גיטרה חשמלית.
חגי פרשטמן- תופים.
מיקס ומאסטירינג- Joe Talia
נשמונת-
מילים- אגי משעול
לחן- סער ליבן
הפקה ועיבוד- אדם שפלן וסטלה גוטשטיין.
סער ליבן- שירה וקולות
אדם שפלן- לאפסטיל, בס חשמלית, תופים
ואקוסטית.
סטלה גוטשטיין- קלידים
מאור ויזל- גיטרה חשמלית
חגי פרשטמן- תופים.
מיקס ומאסטירינג- Joe Talia
רוחות כבדות-
מילים- איריס אליה כהן.
לחן- סער ליבן
הפקה ועיבוד- אדם שפלן וסטלה גוטשטיין.
סער ליבן- גיטרה אקוסטית, שירה, וקולות.
אדם שפלן-כלי הקשה, פסנתר, בס חשמלית
גיטרה בריטון, יוקהליילי.
מאור ויזל- גיטרה חשמלית
חגי פרשטמן- תופים.
מיקס ומאסטירינג- Joe Talia